רבי אייבו בר נגרי
| מקום מגורים | טבריה |
|---|---|
| השתייכות | הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן, רבי חייא בר אבא, רבי אילעא |
| בני דורו | רבי יהודה בן פזי, רבי ירמיה, רבי אביתר |
רבי אייבו בר נגרי היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.
ביוגרפיה
גר בטבריה, והיה תלמידו המובהק של רבי חייא בר אבא, וכן של רבי אילעא. לדעת רש"י[1] היה אף תלמידו של רבי יוחנן, אך מסתבר שהיה זה בצעירותו, ובזקנותו של רבי יוחנן[2]. כמו כן היה תלמידם של רבי קריספין[3], רבי חונה[4] ורבי תנחום בר עילאי[5].
היה חברם של רבי יהודה בן פזי[6], רבי ירמיה[7] ורבי אביתר.
מסופר בתלמוד כי רבי אייבו בר נגרי ורבי חייא בר אבא ירדו פעם לבבל, והגיעו לחג הפסח לעיר שהיו מגיעים שם שלוחי קידוש החודש בחודש ניסן, אך הם לא היו מספיקים להגיע בחודש תשרי, מאחר וימי ראש השנה ויום כיפור מעכבים אותם, והבחינו שבני העיר נוהגים בפסח יום אחד של חג בלבד, ולא אמרו להם כלום. וכששמע זאת רבי יוחנן - הקפיד עליהם, באמרו שכבר לימדם שבמקום כזה צריכים לקיים יום טוב שני של גלויות אף בחג הפסח, אפילו שיודעים הם מתי קידשו את החודש, כדי שלא יבואו לטעות ולקיים אף בחודש תשרי יום אחד של חג[8].
מאמרותיו
- דרש בשם רבי חייא בר אבא, ששמשון שרף את שדות פלשתים דווקא על ידי שועלים, מפני שאמר: יבא השועל שדרכו לחזור לאחוריו - ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם[9].
- דרש בשם רבי חייא בר אבא, 'בלטיהם' אלו מעשה שדים, 'בלהטיהם' אלו מעשה כשפים[10].
- אמר בשם רבי חייא בר אבא, שהעיר חמתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון[11].
- אמר בשם רב הונא רבה דציפורי, שערבה הניטלת בהושענא רבה, טעונה ברכה, וניטלת בפני עצמה בנפרד מארבעת המינים[12][13].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' אייבו בר נגרי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 139, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רש"י, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א', ד"ה ר' אייבו.
- ^ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, חלק ג' עמוד 193.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק א', הלכה א'.
- ^ כל מקום המוזכר בתלמוד ירושלמי "רבי חונה" הכוונה לרב הונא, ולכן יש לזהות את רב הונא זה, עם רב הונא ציפוראה שהיה תלמידו של רבי יוחנן, כשאר רבותיו של רב אייבו בר נגרי.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק א', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ה', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
- ^ שאלה זו שאל רבי זעירא את רבי דניאל בנו של רב קטינא אם שמע מאביו בהלכות אלו. וכנראה לא היה בידו מענה, עד שבא רבי אייבו בר נגרי. שאלה נוספת שאלו, כמה ערבות צריכים ליטול כדי לקיים מצווה זו, ועל כך ענה רבי אייבו שלא שמע מרבו דבר.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ג'.