גבריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המלאך גבריאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המלאך גבריאל הוא אחד מארבעת ממלאכי השרת (מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל) העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ. תפקידו לייצג את מידת הגבורה, לעזור לטובים ולמנוע את הרעים ממזימתם.

ביהדות

ביהדות גבריאל הוא אחד ממלאכי השרת. במקרא הוא מופיע בספר דניאל, שאליו הוא התגלה[1].

בהמשך ההתגלות בפרק י' מתאר דניאל בפרוט כיצד נתגלה המלאך גבריאל לפניו על יד הנהר הגדול חידקל בבבל. גבריאל מופיע כאיש לבוש בדים ועליהם חגורת זהב, פניו מבריקות ועיניו כלפידי אש. זרועותיו ומרגלותיו נחושת מבריקה וקולו כקול המון. גופו מתואר כתרשיש - צבע אבן תרשיש. אפשרות שנייה היא שגודלו כים של ארץ תרשיש[2] כלומר ממדי גופו גדולים מאוד.

וכך נכתב בספר דניאל:

ד וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: וַאֲנִי (דניאל), הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל--הוּא חִדָּקֶל: ה וָאֶשָּׂא אֶת-עֵינַי וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אִישׁ-אֶחָד לָבוּשׁ בַּדִּים; וּמָתְנָיו חֲגֻרִים, בְּכֶתֶם אוּפָז: ו וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ, וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל; וְקוֹל דְּבָרָיו, כְּקוֹל הָמוֹן: ז וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי, אֶת-הַמַּרְאָה, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי, לֹא רָאוּ אֶת-הַמַּרְאָה; אֲבָל, חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַיִּבְרְחוּ, בְּהֵחָבֵא:

גבריאל הוא אחד מארבעת המלאכים העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל[3]. בנוסף הוא המזמר לפני ה' זמירות הלל והודיה, והוא מוסר לבני האדם את מה שה' אומר לו למסור וכמו כן הוא גם משגיח על בני האדם.

על פי ספר הזוהר,[4] גבריאל הוא המלאך העומד לשמאלו של ה', כלומר מייצגה למעשה של מידת הדין והגבורה. כך, למשל, הוא מתואר בפיוט "המבדיל בין קודש לחול". בדומה, לבושו הוא מלבוש דין ועשוי כעין "אש-אוכלה" לעומת מיכאל המיצג את החסד ומלבושו כעין "מים-וקרח".

בהתאם, לעיתים מופיע גבריאל באגדה כשר של פורענות. הוא זה שהופך את סדום[5], הוא המכה את מחנה סנחריב בשעת מלחמתו עם חזקיהו[6] והוא זה שתוקע קנה בים, עליו נוצר שרטון וממנו נבנית ממלכת רומי, אויבתם המושבעת של ישראל[7].

גבריאל שר האש הוא המלאך המציל את חנניה, מישאל ועזריה מן הכבשן הבבלי של נבוכדנצר שרצה לשרוף אותם מכיוון שלא רצו לעבוד עבודת אלילים. הוא גם מציל את אברהם מכבשן נמרוד[8]. בפיוטו של רבי משה אבן עזרא "קל נורא עלילה" מופיעים גבריאל, מיכאל ואליהו הנביא כמחישי הגאולה:
"מיכאל שר ישראל, אליהו וגבריאל/ יבשרו הגאולה בשעת הנעילה".

"...מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש, אין מכבין זה את זה ..."

באגדה[9] מוזכר כאחד משלושת המלאכים המופיעים לפני אברהם. בכוחו לטוס ליעדו בשתי תעופות[10]. הוא עתיד לערוך דו קרב עם הלוויתן[11]. הוא היחיד מבין המלאכים המבין שבעים לשון[12].

חזון גבריאל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חזון גבריאל

חזון גבריאל הוא טקסט אפוקליפטי אבוד הכתוב על אבן גיר שכנראה התגלה ממזרח לים המלח במהלך המאה ה-20. הטקסט מתוארך למאה הראשונה לפנה"ס, והוא נכתב ככל הנראה בעקבות דיכוי של מרד שפרץ אחר מותו של המלך הורדוס. הטקסט כתוב בגוף ראשון, בפי מי שמזהה את עצמו 'אני גבריאל', ככל הנראה גבריאל המלאך.

בדתות האחרות

בנצרות

באגדות הנצרות המלאך גבריאל ושאר המלאכים סוגדים לאותו האיש ומשרתים אותו. המלאך גבריאל מכונה "המלאך המבשר", כלומר, המלאך שבישר על הולדת אותו האיש.

באסלאם

באסלאם תופס המלאך גבריאל מקום של כבוד. על פי הקוראן, גבריאל הוא מלאך ההתגלות של מוחמד, והוא העביר למוחמד את ספר הקוראן. שמו בערבית הוא גִ'בריל (جبريل) או ג'בראא'יל (جبرائيل). הדמות המרכזית בחדית' גבריאל.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Collins, John J. "Gabriel." Pages 338-339 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. מסת"ב 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

=

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0