יחסי ישראל–פולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יחסי ישראל-פולין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל–פולין
ישראלישראל פוליןפולין
ישראל פולין
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 312,685
אוכלוסייה
10,009,800 38,404,520
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 811,229
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,940 21,123
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
שגרירים
ד"ר יעקב לבנה יואנה הופמן

בין מדינת ישראל ורפובליקת פולין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים. לישראל יש שגרירות רשמית בוורשה, ולפולין יש שגרירות רשמית בתל אביב.

עם זאת, יחסי המדינות עברו טלטלות רבות לאורך השנים, כאשר למקומה הנרחב של פולין במסגרת השואה יש השפעה רחבה על היחסים בין השתיים.

רקע

הודעת השלטונות הנאצים על עונש מוות לכל פולני שיעזור ליהודי, ורשה 1942
ערך מורחב – שואת יהודי פולין

היחסים בין שתי המדינות, עוד מראשיתם, הושפעו רבות מהחלק המשמעותי שתפסה פולין במסגרת השואה, כאשר כ-3 מיליון יהודים פולנים, אשר מנו כ-85% מהאוכלוסייה היהודית במדינה טרם מלחמת העולם השנייה, נרצחו על ידי הנאצים ובעלי בריתם, וזאת יחד עם מספר רב של משתפי פעולה פולנים, אשר במקרים רבים נטלו חלק פעיל[דרוש מקור] בניסיון להשמדתה של יהדות אירופה. עם זאת, במהלך שנות המלחמה היו גם מקרים רבים בהם אזרחים יהודים ניצלו על ידי אזרחים פולנים, מסיבות הומניטריות ואחרות, כאשר לאורך השנים למעלה מ-6,000 פולנים הוכרו כחסידי אומות העולם על ידי מוסד יד ושם[1]. לאירועים אלו הייתה השפעה עמוקה על יחסיהן של שתי המדינות לאורך השנים, אשר באה לידי ביטוי נרחב גם כיום, בעשור השני של המאה ה-21.

בשנים 1945–1948, לאחר סופה של מלחמת העולם, ובעקבות הסבל הרב אשר חוותה יהדות פולין במסגרת השואה, לו נחשפו כלל אזרחי פולין (לרבות אלו שאינם יהודים), וכן בתגובה לשורה של אירועים אנטישמיים בפולין אשר כוונו כנגד הניצולים, ואשר הציגו את פולין באור שלילי, פולין תמכה בתביעה הציונית להקמתה של מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. תמיכה זו באה לידי ביטוי במסגרתן של הצהרות רשמיות מטעם בכירים בממשלת פולין, וכן במסגרת סיקור אוהד נרחב בעיתונות הפולנית באשר למאבק היהודי למען הקמתה של מדינת ישראל. כמו כן, השלטונות הפולנים אפשרו את קיומם של אימונים צבאיים, אשר התקיימו בשנים 1947 - 1948, והועברו ליהודים אשר גמרו בנפשם לעלות לארץ ישראל ולקחת חלק במאבק כנגד היישוב הערבי ומדינות ערב. בסך הכול, כ-2,500 יהודים השתתפו באימונים צבאיים כגון אלו[2].

היסטוריה

כינון היחסים

העמדה הפולנית האוהדת והפרו-ציונית באותה התקופה באה לידי ביטוי בתמיכתה של פולין בהצבעה על תוכנית החלוקה באו"ם, ב-29 בנובמבר 1947, אשר הביאה בהמשך להקמתה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית. בהמשך, ובעקבות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פולין הייתה אחת מהמדינות הראשונות אשר הכריזו על הכרה רשמית במדינה החדשה, ועל נכונותה לכונן עמה יחסים דיפלומטיים מלאים ורשמיים (אחרי ברית המועצות, צ'כוסלובקיה וניקרגואה).

בספטמבר של אותה השנה הגיעה לפולין המשלחת הדיפלומטית הישראלית הראשונה, בראשותו של הציר ישראל ברזילי[3] (ברזילי שימש קודם להקמת המדינה כנציג השומר הצעיר בפולין[4]). ב-26 בספטמבר 1948 ייסדה המשלחת את צירות ישראל בורשה, שהייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה שהקימה מדינת ישראל שזה עתה נולדה[5].

יחסי ישראל-פולין בשנים 1948–1956

בתל אביב הייתה לפולין כבר קונסוליה שהוקמה בימי המנדט הבריטי. הקונסול בתל אביב היה יהודי בשם רפאל לוץ שמונה בפברואר 1946[6]. הקונסוליה הייתה ממוקמת בבניין בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי[7]. עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, הוסכם על החלפת נציגים בדרג ציר (הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה מדינת ישראל ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, מטעמי צניעות). במאי 1949 עמד ציר מדינת ישראל בפולין בראש טקס לציון שש שנים למרד גטו ורשה, בו השתתפו אלפי יהודים ופולנים[8]. ביוני 1949 חתמו פולין וישראל על הסכם מסחרי, מטעם פולין חתם על ההסכם הקונסול רפאל לוץ[9]. הסכם הסחר חודש אחר כך מספר פעמים[10]. באוקטובר 1949 הודיעה פולין שבקרוב יתמנה ציר פולין בישראל. את ההודעה מסר קונסול נוסף שהיה לפולין בירושלים, גם עוד מימי המנדט, ורמז שרפאל לוץ יקבל את התפקיד[11]. לוץ לא מונה לבסוף כציר אלא נשאר בפולין בתפקיד בכיר במשרד החוץ (אחר כך עזב את פולין ועלה לישראל[12]). באותן השנים התירה פולין ליהודים לעלות לישראל, ותוך שנים ספורות עלו כ-30,000[13]. בישראל הוקם הוועד לקשרי ידידות ישראל-פולין[14]. החל מ-1952 החלה פולין להקשות על יהודים המבקשים לעזוב ולעלות לישראל[15].

הציר הראשון של פולין בישראל מונה לבסוף בדצמבר 1954[16]. ב-27 בינואר 1955 ערכה צירות פולין בשיתוף עם ועד ידידות ישראל-פולין טקס לציון עשר שנים לשחרור ורשה. בטקס נאם אברהם ברמן (שהיה חבר הפרלמנט בפולין בין 1947 ל-1950, ואחר כך חבר כנסת מ-1951), ואמר:” אותם הכוחות הבונים כיום את פולין הם אשר הגישו עזרה סולידארית ליהודי גטו ורשה המורדים והצילו לוחמים מתוך הגטו הבוער. על חורבות פולין הישנה, הפאשיסטית האנטישמית קמה פולין חדשה, דמוקרטית ושוחרת שלום, אותה הננו מברכים היום מקרב לב”[17]. אולם כעבור מספר חודשים, באפריל 1955, חזר הציר לפולין ולא מונה לו מחליף[18].

תקופת גומולקה

ולדיסלב גומולקה
ערך מורחב – עליית גומולקה

היחסים בין שתי המדינות זכו לעדנה החל משנת 1956, שנים ספורות לאחר מותו של סטלין, עם עלייתו לשלטון של מזכיר המפלגה הרפורמיסט, ולדיסלב גומולקה שאשתו הייתה ממוצא יהודי[19]. גם אשתו של נשיא פולין באותה עת אדווארד אוחאב, הייתה יהודיה[20]. במסגרת ניסיונותיו של גומולקה לבצע רפורמה כללית במדיניות החוץ והפנים של פולין, וזאת במסגרתו של הליך דה-סטליניזציה מקיף, ביטל גומולקה את האיסור על עלייתם של יהודי פולין לישראל באופן רשמי. בעקבות זאת, עלו לישראל כ־50 אלף יהודים, חלקם במקור תושבי ברית המועצות שהיו אזרחי פולין בעבר. עלייה זו זכתה לכינוי "עליית גומולקה", על שם הגורם המרכזי שאפשר את התרחשותה[21].

בספטמבר 1957 שוב מונה ציר פולני בישראל[22]. הוא הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה ב-5 בדצמבר[23].

באפריל 1963 שודרגה צירות פולין בישראל לדרג שגרירות, במקביל לשדרוג צירות ישראל בפולין. והיא ערכה טקס בתל אביב לציון עשרים שנה למרד גטו ורשה[24]. השגריר הראשון של פולין בישראל הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה זלמן שזר ב-14 באוקטובר 1963[25]. שגרירות פולין בישראל הייתה ממוקמת בצמוד לקונסוליה ובנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי.

באוגוסט 1964, הכריז ראש הממשלה לוי אשכול שיש להכיר בקו אודר-נייסה כגבול בין גרמניה לפולין (עניין שהיה במחלוקת והוסכם סופית רק ב-1990)[26].

ניתוק היחסים בעקבות מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים, אשר החלה ב-5 ביוני 1967, הביאה למשבר ביחסי שתי המדינות. ב-6 ביוני, יום לאחר פרוץ הקרבות, הודיעה ממשלת פולין על ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים והכלכליים שבין ישראל לפולין, וזאת בעקבות העמדה הפולנית הרשמית, אשר הוכתבה לה במידה רבה על ידי ברית המועצות, אשר באה לידי ביטוי בהצהרה בדבר "תמיכתה המלאה [של פולין] במאבקן הצודק של הרפובליקה הערבית המאוחדת ומדינות ערב המאוחדות כנגד התוקפן [ישראל]". הדבר התרחש על רקע החלטה משותפת של כלל מדינות הגוש המזרחי, ובמסגרתו ניתקו כלל מדינות הגוש את יחסיהם עם ישראל, למעט רומניה. דב סתת, שגריר ישראל בוורשה בעת ניתוק היחסים, סיפר כי בכיר פולני במשרד החוץ אמר לו שניתוק היחסים יהיה זמני למספר חודשים ונעשה בלחץ הסובייטים[27]. שגרירות פולין בישראל נסגרה ב-18 ביולי 1967[28]. הקרע ביחסים בין שתי המדינות הביא גם, לראשונה מאז הקמתה של מדינת ישראל ויסוד היחסים הרשמיים בין שתי המדינות, לפתיחתו של מסע אנטי-ציוני חסר תקדים בפולין, אשר הוביל לסילוקם של יהודים פולנים ממוקדי הכוח במדינה, וביטול חברותם של רבים מהם במפלגה הקומוניסטית השלטת. כמו כן, קיים תיעוד בדבר עלייה ניכרת במספר גילויי האנטישמיות ברחבי פולין באותה התקופה[29]. למרות ניתוק היחסים הבנק הממשלתי הפולני פ.ק.או. המשיך לפעול בישראל[30]. שגרירות פינלד שימשה כנציגות לענייני פולין בישראל. ואילו בפולין שימשה הולנד כנציגות ישראל[31].

הסחף האנטי-ציוני בקרב ממשלת פולין החמיר עוד בעקבות "אירועי מארס 1968". האירועים החלו בעקבות הפגנת סטודנטים באחד מהקמפוסים בוורשה, אשר מחו על סילוקם של שני סטודנטים יהודים מהאוניברסיטה, כביכול על רקע אנטישמי. בהמשך התקיימו הפגנות נוספות של סטודנטים בערים נוספות בפולין, אשר הביעו סלידה מהעלייה בגילויי האנטישמיות במדינה, ובדגש על גילויים מטעם הממסד הפולני. בתגובה יצאה ממשלת פולין במתקפת תעמולה חזיתית כנגד הסטודנטים, בטענה כי הם פועלים בשירותה של "הציונות העולמית", וכן הגבירו את מסע הרדיפה כנגד יהודי המדינה, אשר החל להתמקד בכלל יהודי המדינה, לרבות אלו חסרי זיקה ציונית. בשעה שמאות יהודים סולקו ממקום עבודתם, ומספר לא ידוע של סטודנטים ממוצא יהודי גורשו מהאוניברסיטאות במדינה, החלה תנועת הגירה נרחבת של יהודים מהמדינה, אשר היקפה נאמד בכ-15,000 יהודים אשר היגרו מפולין עד לשנת 1969, בעידודה הרשמי של ממשלת פולין[29]. היחסים בין שתי המדינות לא התאחו מחדש אלא בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי ב-1989, ובשנה זו נותרו בפולין בין 5,000 ל-10,000 יהודים, כאשר חלקם הסתירו את מוצאם היהודי. באפריל 1988 ביקרה בפולין משלחת מישראל בהשתתפות שר החינוך יצחק נבון ושר המשפטים אברהם שריר בפולין לרגל אירוע מצעד החיים הראשון ואירוע 45 שנים למרד גטו ורשה אך פגישות שתוכננו עם הדרגים המקבילים לשרים לא התקיימו בסופו של דבר[32][33]. במהלך הביקור שריר נפגש עם ראש המוסד למלחמה בפושעים הנאצים (פול'), קז'ימירש קאקול (פול') ונבון נפגש עם הנריק יבלונסקי (אנ'), לשעבר נשיא פולין ומחברי הוועד המארגן של אירועי 45 שנה למרד גטו ורשה.

חידוש היחסים ב-1984 ואילך

1984 - 1999

בית קונסול הכבוד של פולין בירושלים

בסוף 1984 החלו דיונים על חידוש הסחר בין המדינות[34], ובאפריל 1986 ישראל ופולין הסכימו להחליף נציגים דיפלומטיים[35][36]. באוקטובר 1988, לאחר פגישה של שר החוץ שמעון פרס עם שר החוץ הפולני, הוסכם להעלות את היחסים בין המדינות לדרג צירות[37]. ב-1990 הנציגות של פולין הועלתה שוב לדרג שגרירות ומיד לאחר מכן נתנה ממשלת פולין את הסכמתה לפתיחה של תחנת מעבר בוורשה לעולים מברית המועצות בדרכם לישראל[38]. למעלה משבעים אלף עולים הגיעו בדרך זו[39].

ב-20 במאי 1991 הגיע נשיא פולין, לך ואלנסה, לביקור רשמי בישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא פולני ערך ביקור במדינת ישראל[40]. במהלך הביקור נאם מעל בימת הכנסת וביקש מחילה מהעם היהודי על אירועי העבר[41], וקיים פגישות עם נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש הממשלה יצחק שמיר ומזכ"ל ההסתדרות ישראל קיסר[42]. לאחר פגישה עם שר הביטחון משה ארנס, הודיע על ביטול עסקה למכירת טנקים מפולין לסוריה[43]. במאי 1992 ביקר נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג בפולין, ובאפריל 1993 ביקר ראש הממשלה יצחק רבין בוורשה, לרגל האירועים לציון חמישים שנה למרד גטו ורשה.

2000 - 2017 (התחממות היחסים)

רוב שנות המאה ה-21, פולין מהווה אחת מידידותיה הקרובות ביותר של מדינת ישראל באירופה, ובין שתי המדינות מתקיימים קשרים אמיצים בתחומי הדיפלומטיה, המסחר והתיירות. בו בזמן, מבחינת ממשלת פולין, הידוק היחסים עם ישראל מסייע גם להידוק יחסיה עם ממשלת ארצות הברית. כאשר בשל מעמדה הגאו-פוליטי הייחודי של פולין, אשר שוכנת בין שתי מעצמות צבאיות אשר בעבר ניהלו כנגדה מלחמות עקובות מדם, כינון יחסים קרובים עם מעצמת העל היחידה בעולם נועד להוות עירבון לביטחונה[44].

באפריל 2008 ערך ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, ביקור רשמי בישראל, ואמר כי: "הוא רוצה לראות יותר ישראלים בפולין, ולא רק במחנות הריכוז. הוא מבטיח להילחם באנטישמיות, אך מבקש להזכיר גם מאות שנות היסטוריה שקדמו לשואה"[45].

בתחילת חודש נובמבר 2013, ראש ממשלת פולין, ברוניסלאב קומורובסקי, קיים ביקור רשמי בישראל, אשר במסגרתו נפגש עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, וכן עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. במסגרת פגישתו עם הנשיא פרס הבהיר קומורובסקי, כי "פולין מתבוננת באופן מיוחד בתפקודה של ישראל בעולם, ומגלה רגישות מיוחדת לכל איום על ריבונותה של מדינת ישראל. פולין רגישה לכל גילוי של אנטישמיות, ורגישה לאתגרי הביטחון וההגנה, העומדים בפני ישראל ובפני פולין"[46]. בתגובה, הנשיא פרס הודה לראש הממשלה הפולני על ידידותו ותמיכתו ארוכת השנים במדינת ישראל, והדגיש כי ישראל מעריכה את קולה הצלול של פולין בסוגיה האיראנית[47].

המכון הפולני בישראל

ב-17 בינואר 2017 ביקר אנדז'יי דודה, נשיא פולין, בישראל כאורח כבוד של יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין. במהלך הביקור הניח זר על קברו של יוני נתניהו בהר הרצל[48]. בפתח ביקורו אמר דודה כי "האנטישמיות היא מעשה בזוי"[49].

2018 - 2022 (צינון היחסים)

ב-1 בפברואר 2018, אישר הסנאט של פולין הצעת חוק האוסרת על האשמת פולנים במעורבות נגד יהודים בשואה[50][51]. החוק גרר ביקורת נוקבת בישראל[52]. המשבר בין ישראל לפולין החריף לאחר שנשאל ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, על החוק והשיב כי יהודים שיתפו פעולה עם הנאצים כשם ששיתפו הפולנים[53][54][55][56].

בספטמבר 2019, טען נשיא פולין אנדז'יי דודה כי ישראל היא "האחראית" לתקיפות היהודים ולעלייה במקרי האנטישמיות במדינה, וזאת לאחר ששר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ אמר ש"הפולנים ינקו אנטישמיות מחלב אימם"[57].

ביוני 2021 התקיימו שיחות נזיפה דיפלומטיות הדדיות בין נציגי ישראל ופולין לאחר שהסיים[58] הצביע בעד חקיקה המבקשת למחוק או להפסיק תביעות רכוש תלויות ועומדות, שלא הגיעו להכרעה ב-30 השנים האחרונות. כך יהיה בלתי אפשרי כמעט לערער על החלטות שהתקבלו בנושא הרכוש הגזול לפני יותר מ-30 שנה[59][60]. ביולי הסנאט הפולני אישר את החוק[61]. לאחר האישור הסופי בפרלמנט, יו"ר הכנסת מיקי לוי הודיע במקביל כי לא יקים את קבוצת הידידות הבין-פרלמנטרית בין פולין לישראל[62].

לאחר שנשיא פולין אנדז'יי דודה חתם על החוק, שר החוץ יאיר לפיד הורה לממונה על השגרירות בורשה לחזור לישראל להתייעצויות, ללא הגבלת זמן. בנוסף, הוחלט שמשרד החוץ ימליץ לשגריר פולין בישראל להמשיך את חופשתו בארצו[63]. יאיר לפיד אמר לאחר כמה ימים:

"אנחנו לא פוחדים מאיומים אנטישמים ולא נמצמץ מול הממשלה האנטי - דמוקרטית של פולין".

בחודשים לאחר מכן, המתיחות דעכה בהדרגה, והתנהלו מגעים שקטים לחידוש היחסים בעיקר לאור איתותים חיוביים מהצד הפולני, בהם החרמת ועידה אנטי-ישראלית באו"ם, אימוץ הגדרות האנטישמיות של IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה), ופרסום גינויים חריפים מאוד לתקרית אנטישמית בשטחה. למרות זאת, בדצמבר 2021 משרד החוץ הפולני החליט להגביל את שיתופי פעולה עם השגרירות הישראלית מסיבות הקשורות לפרוטוקול הדיפלומטי. על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה השכנה, שר החוץ יאיר לפיד הנחה על יציאתו של השגריר, ד"ר יעקב לבנה לוורשה.[64][65] למרות שפולין לא החזירה את שגרירה לישראל.

2023 ואילך (התחממות מחודשת ביחסים)

ב-20 באפריל 2023 מינתה פולין את יואנה הופמן (שבעבר הייתה מנהלת מכון התרבות הפולנית בישראל) לשגרירת פולין בישראל. בכך תם המשבר ביחסי המדינות[1].

לכבוד יום העצמאות ה-75 של ישראל (ליל 25 באפריל 2023), הוארו מבני ממשל בורשה בצבעי כחול לבן[2].

יחסים כלכליים

לשכת סחר פולין - ארץ-ישראל הוקמה בתל אביב כבר בשנות ה-30. היקף הסחר ההדדי הגיע לכ-5,000,000 לירה ארץ-ישראלית באותן השנים[66]. הסחר עם ארץ-ישראל פסק בזמן מלחמת העולם השנייה אך חודש מיד אחריה[67]. ביוני 1949 חתמו פולין וישראל על הסכם מסחרי ראשון[68]. הסכם הסחר חודש מספר פעמים במהלך שנות החמישים[69]. בישראל גם פעל הבנק הפולני הממשלתי בנק פ.ק.או., שהקים סניף בתל אביב עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1954 הגיע היקף הסחר בין המדינות לכ-4 מיליון דולר[70].

בסוף 1984 החלו דיונים על חידוש היחסים הכלכליים הרשמיים בין שתי המדינות, לאחר הפסקה בעקבות ניתוק היחסים ב-1967[71]. באוקטובר 1985 הסכימה פולין להדק את קשרי הכלכלה והתרבות עם ישראל[72], ובאפריל 1986 ישראל ופולין הסכימו להחליף נציגים דיפלומטיים וכלכליים[73]. נציגות פולין הייתה אומרה להיות בתוך בניין בנק פ.ק.או., אך המפקחת על הבנקים גליה מאור לא אישרה זאת ונבחר מיקום אחר[74]. בנובמבר 1989, ביקר שר האוצר שמעון פרס בוורשה והחל במשא ומתן על הסכם סחר חופשי בין ישראל לפולין[75]. במאי 1992 נפתחה בורשה לשכת המסחר ישראל-פולין[76].

במהלך שנת 2006 שודרג הסכם הטיסה, ואיפשר את קיומן של טיסות שכר בין שתי המדינות ללא כל הגבלה[77].

בעקבות כינונם מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1990, היקף הסחר ההדדי בין השתיים עלה במידה ניכרת, וזאת בין היתר הודות לחתימה על אמנת מס בין שתי המדינות, אשר התרחשה ב-22 במאי 1991[78]. במהלך חודש יוני 2003, ובמסגרת כנס לפיתוח עסקים בין ישראל לפולין, אשר התקיים במלון שרתון בראשות סגן שר התמ"ת, מיכאל רצון, נחשף כי היקף ההשקעות הישראליות בפולין באותה עת עמד על סכום של כמיליארד דולר, עלייה ניכרת ביחס לעבר[79].

במהלך חודש פברואר 2004, שר התמ"ת וממלא מקום ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, קיים ביקור רשמי בפולין, במהלכו קיים פגישות אישים בכירים המשטר הפולני, לרבות נשיא פולין, אלכסנדר קובשנייבסקי. במסגרת הפגישות, נמסר כי פולין עתידה לתמוך בבקשת ישראל להצטרף לארגון המדינות המפותחות, וזאת בין היתר הודות להתעניינות הפולנית בידע ובניסיון הישראלי בכל הקשור לטכנולוגיות לאבטחת גבולות[80].

נכון לשנת 2011, היקף המסחר בין שתי המדינות נאמד על סכום של למעלה מחצי מיליארד דולר לשנה, מתוכו הייבוא השנתי מפולין לישראל עמד על סך של כ-283 מיליון דולר, והייצוא השנתי לפולין של תוצרת ישראלית עמד על סך של כ-269 מיליון דולר. התחומים העיקריים בהם מתרכז הסחר ההדדי הם תחום מוצרי התעשייה האלקטרו-מכנית (כ-35% מהיקף הסחר שבין שתי המדינות) ומוצרי חקלאות ומזון (כ-19% מהיקף הסחר שבין שתי המדינות)[81].

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בוורשה, הפועלת לקידום הסחר בין המדינות ומסייעת לחברות ישראליות, המעוניינות לפעול במדינה. הנספח הכלכלי בוורשה (אחראי גם על צ'כיה) הוא טל הרמלין[82].

במהלך חודש נובמבר 2013, במסגרת ביקורו הרשמי שלנשיא פולין ופמלייתו בישראל, נציגי ישראל ופולין חתמו על מזכר הבנות הנוגע לשיתוף פעולה מדעי, וזאת כשלב הראשון לקראת החתימה על הסכם שיתוף הפעולה עצמו, אשר צפוי להיחתם בתחילת שנת 2014. החתימה נעשתה על רקע ביקורו של שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, ביוני של אותה השנה בוורשה[83].

יחסים ביטחוניים

בין שתי המדינות מתקיימים יחסים ביטחוניים הדוקים, ובכלל זה בין השירותים החשאיים הפולניים וקהילת המודיעין הישראלית, אשר פועלים במשותף במסגרת המלחמה כנגד הטרור[84]. צה"ל מקיים תרגילים משותפים עם צבא פולין, אשר החל משנת 2012 כוללים גם תרגילים אוויריים משותפים[85]. במהלך חודש נובמבר 2013, ובמסגרת ביקורו של נשיא פולין בישראל, נמסר כי פולין מעוניינת להגביר את שיתוף הפעולה עם התעשיות הביטחוניות של ישראל, ולחתום על עסקאות ענק, בהיקף שעשוי להגיע למאות מיליוני אירו[86][87].

גלריה

אימון משותף של חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הפולני, מרץ 2012
ביקור מפקד חיל האוויר הפולני, לוטננט-גנרל סטניסלב טרגוסז' (אנ') ופמלייתו בבסיסי חיל האוויר בלוויית מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי, מרץ 2006

יחסים תרבותיים

יהודים בפולין, 1765
שלט לזכר מורשת יהדות פולין, על תפארתה וחורבנה (2005)
המוזיאון היהודי בוורשה
ערך מורחב – יהדות פולין, המכון הפולני בישראל

יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד מלחמת העולם השנייה, מהקהילות החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה. ההיסטוריה התרבותית הענפה של הקהילה היהודית בפולין, אשר בתקופה שטרם מלחמה העולם השנייה היוותה שם דבר בקרב יהדות אירופה, זוכה להכרה נרחבת כיום בקרב ממשלת פולין, אשר מקדישה מאמצים רבים לשימורה והצגתה של התרבות היהודית במדינה. בין היתר, מקציבה ממשלת פולין סכום כספי שנתי הנועד לשימורם ושיקומם של בתי כנסת עתיקים במדינה, וכן מקיימת תוכנית סבסוד של מוסדות תרבות יהודיים במדינה, ביניהם תיאטראות יהודיים בשפת היידיש[88].

בצעד נוסף אשר נועד לקרב בין שתי המדינות, ייסד משרד החוץ הפולני את המכון הפולני בישראל ביוני 2000. המכון שם לו למטרה לקדם ולהפיץ את התרבות הפולנית בישראל, ובמסגרת פעילותו הוא מקיים אירועים מגוונים בכל תחומי האמנויות, עורך קורסים ללימודי פולנית, וברשותו ספרייה שבה למעלה מ-6,000 כותרים בשפה הפולנית.

מספרם הרב של אזרחי ישראל אשר מוצאם מפולין הביא להקמתם של מספר רב של עמותות עצמאיות, אשר פועלות לשם הנצחת זכר הקהילה היהודית בפולין לאורך השנים. בין ארגונים אלו ניתן לציין את התאחדות יוצאי פולין בישראל, אשר פועלת בהתמדה לשם קיום אירועי הנצחה לבני הקהילה היהודית ברחבי פולין, וכן לשיקומם של בתי כנסת ומבני ציבור יהודיים ברחבי פולין, וזאת בשיתוף פעולה עם בני הקהילה היהודית בפולין, ובתמיכתה של ממשלת פולין[89].

שיתוף הפעולה התרבותי הנרחב בין שתי המדינות, הביא להכרזה בדבר היותה של שנת 2009 "שנת פולין בישראל". המיזם החדשני, אשר החל באביב 2008 ונמשך עד אביב 2009, הושק כיוזמה משותפת של משרד התרבות הישראלי ומשרד החוץ הפולני[90]. מטרתו של המיזם הייתה לתרום להידוק הקשרים בין החברה הישראלית והחברה הפולנית, וזאת על ידי חיזוק הקשרים התרבותיים, הכלכליים, המדעיים והתיירותיים בין אזרחי שתי המדינות[91]. במהלך השנה, ממשלת פולין תמכה בלמעלה מ-140 פרויקטים תרבותיים שונים, וזאת בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליון יורו[92]. בנובמבר 2013 יזם המכון הפולני בישראל את שבוע האוכל הפולני הראשון מסוגו שהתקיים בארץ, ובמסגרתו התקיימו מעל 40 אירועים בירושלים, חיפה ותל אביב.

מסע בני נוער לפולין

ערך מורחב – מסע בני נוער לפולין

מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה. המסעות לפולין הפכו לאחת התופעות החשובות בעיצובו של זיכרון השואה בסוף המאה ה-20. סביב המסעות התפתח דיון ציבורי ואקדמי נרחב, והוא חלק בלתי נפרד מהדיון על הוראת השואה ומקומה במערכת החינוך, דיון שהוא עצמו חלק מדיון רחב עוד יותר, על עיצוב זכר השואה בחברה הישראלית בכלל.

המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.

לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים[93] וגם משלחות עובדים ומבוגרים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–פולין בוויקישיתוף

יחסים כלכליים

יחסים תרבותיים

הערות שוליים

  1. ^ שמות ומספרי חסידי אומות העולם – לפי ארץ ומוצא אתני, באתר יד ושם
  2. ^ Israeli-Polish Relations, באתר שגרירות ישראל בפולין
  3. ^ נציגות ישראל בוארשה, הארץ, 8 בספטמבר 1948
  4. ^ ראש ממשלת פולין מביע אהדה לציונות, משמר, 26 במאי 1946
  5. ^ דגל ישראל מתנוסס בבירת פולין, על המשמר, 19 באוקטובר 1948
  6. ^ רפאל לוץ - קונסול פולין בארץ ישראל, המשקיף, 18 בפברואר 1946
  7. ^ נעשות הכנות לפתיחת צירות פולין בישראל, על המשמר, 15 בנובמבר 1949
  8. ^ י. בורנשטיין, ציר ישראל בחגיגות גיטו וורשה, הארץ, 22 במאי 1949
  9. ^ בעקבות ההסכם המסחרי פולין-ישראל תקוה להבנה גס בשטחים אחרים, דבר, 22 ביוני 1949
    מסיבה לכבוד חתימת ההסכם המסחרי ישראל־־פולין, קול העם, 23 ביוני 1949
  10. ^ הוארך תוקף הסכם המסחר עם פולין, הארץ, 4 ביוני 1950
    יחודש הסכם המסחר עם פולין, דבר, 12 במרץ 1954
  11. ^ בקרוב יתמנה ציר פולין בישראל, הארץ, 25 באוקטובר 1949
    קונסול פולני חדש, הבוקר, 8 באפריל 1946
  12. ^ אשת הקונסול הפולני לשעבר בארץ הגיעה לישראל ומבקשת להשתקע, הבוקר, 29 בנובמבר 1954
    דרובנר בצאתו: "אנו מרוצים מאד מביקורנו", למרחב, 31 במאי 1957
  13. ^ עולים מפולין יבואו באוניות בקו ישיר פולין-ישראל, על המשמר, 24 ביולי 1950
    "הרוב המכריע של יהודי פולין עומד לבוא לישראל", הבוקר, 18 במאי 1950
  14. ^ מסיבה לקונסולים של פולין, הבוקר, 6 באוגוסט 1952
    הועד לקשרי ידידות ישראל-פולין, קול העם, 18 ביולי 1951
  15. ^ פנייה לאפשר עלייה מפולין, הארץ, 27 ביולי 1952
  16. ^ בא ציר פולין, דבר, 5 בדצמבר 1954
  17. ^ חג העשור לשיחרור וורשה הוחג בעצרת המונית בתל אביב, קול העם, 27 בינואר 1955
  18. ^ ציר פולין לתפקיד חדש, על המשמר, 5 באפריל 1955
  19. ^ ציר פולין קורא להידוק קשרי הידידות עם ישראל, הארץ, 24 בינואר 1958
    שגריר פולין מביע ידידות לישראל, על המשמר, 22 ביולי 1964
  20. ^ "הגברת הראשונה של פולין" - יהודיה; סייעה לבני משפהתה לעלות לישראל, מעריב, 19 באוגוסט 1964
    רעיית נשיא פולין מקיימת קשרים עם קרוביה בארץ, דבר, 20 באוגוסט 1964
  21. ^ אביבה לורי, גם לנו זה לא היה קל, באתר הארץ, 2 במרץ 2013
  22. ^ ציר פולין חדש לישראל, הארץ, 17 בספטמבר 1957
  23. ^ ציר פולין הגיש כתב האמנתו לנשיא, על המשמר, 5 בדצמבר 1957
  24. ^ עצרת המונית ורבת־רושם בת"א מעלה על נס מרד גטו וארשה, קול העם, 17 באפריל 1963
    הגיע השגריר הראשון של פולין בישראל, למרחב, 9 באוקטובר 1963
  25. ^ השגריר י. פוטר' קורא לפיתוח שיתוף־הפעולה בין פולין לישראל, קול העם, 15 באוקטובר 1963
  26. ^ שגריר פולין משבח הכרזת אשכול בעמין אודר-נייסה, דבר, 17 באוגוסט 1964
    שגריר פולין הביע את הערכת ממשלתו להצהרת אשכול, למרחב, 27 באוגוסט 1964
  27. ^ יוסף צוריאל, כשבווארשה, אמרו "כל הכבוד", מעריב, 25 באוקטובר 1985
  28. ^ הישראלים יצאו ממוסקוה -הסובייטים יצאו מישראל, דבר, 19 ביוני 1967
  29. ^ 29.0 29.1 אנת פלוצקר, 'ארצות מולדת': ניתוק היחסים בין ישראל לפולין, יוני 1967. ישראל, חוברת 20, אביב תשע"ב, 2012
  30. ^ אינגה דויטשקרון, ב"פולסקא קאסא אופייקי" העסקים כרגיל, מעריב, 11 באוגוסט 1986
  31. ^ דוד לפקין, שגרירות פינלד הפסיקה לטפל בענייני פולין, דבר, 13 באוקטובר 1970
  32. ^ ברוך מאירי ונורית דברת, בכיר פולני לשריר: נעשה הכל להעמיד לדין פושעים נאצים, מעריב, 17 באפריל 1988
  33. ^ על יצחק נבון ומשלחות הנוער לפולין באתר ארכיון המדינה
  34. ^ אינגה דויטשקרון, פולין וישראל דנות על חידוש הסחר ביניהן, מעריב, 19 בנובמבר 1984
  35. ^ רפאל מן ועופרה ישועה-ליית, ישראל ופולין סיכמו להחליף נציגים דיפלומטיים בתוך חודש, מעריב, 28 באפריל 1986
  36. ^ רפאל מן, הנציגות הפולנית בת"א אינה רשאית לפעול באמצעות בנה פ.ק.או, מעריב, 2 בדצמבר 1986
  37. ^ אילן כפיר, אליהו זהבי, צ׳כיה פולין והונגריה מהדקות יחסים עם ישראל, חדשות, 2 באוקטובר 1988
  38. ^ אריה בנדר, נחנך משרד של הסוכנות בוורשה, מעריב, 22 ביולי 1990
  39. ^ אריה בנדר, תופעה: יהודי ברית המועצות יוצאים בעצמם לתחנות המעבר, מעריב, 4 בספטמבר 1990
  40. ^ צבי גילת, לו ולנסה מגיע היום לישראל, חדשות, 20 במאי 1991
  41. ^ אמנון לוי, "כאן, בישראל, אני מבקש מחילה", חדשות, 21 במאי 1991
  42. ^ עתי"ם, ולנסה לקיסר: אני מוריד את הכובע, חדשות, 24 במאי 1991
    צבי גילת, ולנסה הזמין את שמיר לביקור בפולין, חדשות, 21 במאי 1991
  43. ^ צבי גילת, פאיז עבאס, ולנסה: אבטל את עיסקת הטנקים עם סוריה, כדי לא לפגוע בישראל, חדשות, 22 במאי 1991
  44. ^ אטילה שומפלבי, "האנטישמיות בפולין יצאה מהאופנה", באתר ynet, 5 בדצמבר 2003
  45. ^ יוסי מלמן, לא רק אושוויץ, באתר הארץ, 7 באפריל 2008
  46. ^ יורי ילון, ‏נשיא פולין: "רגישים לגילויי אנטישמיות", באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2013
  47. ^ פרס: ישראל מעריכה את קולה הצלול של פולין בסוגיה האיראנית, באתר רשת ב'
  48. ^ נשיא פולין המבקר בישראל עלה לקברו של יוני נתניהו, באתר כל הזמן
  49. ^ נשיא פולין: פולנים שרצחו יהודים הוציאו עצמם מהעם הפולני, באתר הארץ
  50. ^ איתמר אייכנר וסוכנות הידיעות, פולין: הסנאט אישר את החוק שאוסר להאשים פולנים בשואה, באתר ynet, 1 בפברואר 2018
  51. ^ רויטרס, ‏למרות המחאות: הסנאט הפולני אישר את "חוק השואה", באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
  52. ^ אריק בנדר, ‏"יריקה בפני ישראל": במערכת הפוליטית זועמים על אישור החוק הפולני, באתר מעריב אונליין, 1 בפברואר 2018
  53. ^ אנטוניה ימין וגילי כהן, ר"מ פולין: "לנאצים היו משתפי פעולה פולנים כשם שהיו משתפי פעולה יהודים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בפברואר 2018
  54. ^ ראש ממשלת פולין עומת עם סיפור משפחתי מהשואה - והתשובה הדהימה, באתר ynet, 17 בפברואר 2018
  55. ^ ארז לין וסוכנות הידיעות, ‏ראש ממשלת פולין: "היו גם יהודים שעזרו לנאצים", באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2018
  56. ^ אתר למנויים בלבד נעה לנדאו, ראש ממשלת פולין: בשואה היו פושעים פולנים כשם שהיו גם יהודים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2018
  57. ^ החדשות 12, החדשות - נשיא פולין צוטט: "ישראל היא האחראית לתקיפות..., באתר mako, ‏27 בספטמבר 2019
  58. ^ קולט אביטל נגד החוק החדש של פולין: "הטיעון שלהם פשוט מופרך", באתר מעריב
  59. ^ החרפה במשבר עם פולין: נציגי המדינות זומנו לשיחות נזיפה, באתר ynet, ‏27 ביוני 2021
  60. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, חוק חדש בפולין המגביל השבת רכוש לניצולי שואה עלול להצית משבר עם ישראל, באתר הארץ, 25 ביוני 2021
  61. ^ חוק הרכוש שייפגע בשורדי שואה עבר בסנאט הפולני, באתר N12, ‏23 ביולי 2021
  62. ^ "גזל מקומם": אושר החוק בפולין שיגביל תביעות של ניצולי שואה, באתר ynet, ‏1 באוגוסט 2021
  63. ^ בדרך למשבר מדיני: נשיא פולין חתם על חוק הרכוש, באתר N12, ‏14 באוגוסט 2021
  64. ^ אייכנר, איתמר (2021-12-08). "התחדש המשבר הדיפלומטי עם פולין: "מלחמה קרה עם ישראל"". Ynet. נבדק ב-2022-02-26.
  65. ^ אייכנר, איתמר (2022-02-26). "בחסות המלחמה באוקראינה: תם המשבר הדיפלומטי בין ישראל לפולין". Ynet. נבדק ב-2022-02-26.
  66. ^ סחר פולין - ארץ-ישראל, הארץ, 10 במאי 1938
    סחר ארץ־ישראל - פולין, דבר, 1 באוגוסט 1939
  67. ^ סיכויים לחידוש מהיר של סחר פולין - ארץ ישראל, הארץ, 25 ביולי 1946
  68. ^ בעקבות ההסכם המסחרי פולין-ישראל תקוה להבנה גס בשטחים אחרים, דבר, 22 ביוני 1949
    מסיבה לכבוד חתימת ההסכם המסחרי ישראל־־פולין, קול העם, 23 ביוני 1949
    החוזה המסחרי עם פולין על יסוד שוויון - י. ברזילי, הארץ, 9 ביוני 1949
  69. ^ הוארך תוקף הסכם המסחר עם פולין, הארץ, 4 ביוני 1950
    יחודש הסכם המסחר עם פולין, דבר, 12 במרץ 1954
  70. ^ קונסול פולין על סחר עם ישראל, הארץ, 12 במרץ 1954
  71. ^ אינגה דויטשקרון, פולין וישראל דנות על חידוש הסחר ביניהן, מעריב, 19 בנובמבר 1984
  72. ^ פולין הסכימה להדק את קשרי הכלכלה והתרבות עם ישראל, מעריב, 3 באוקטובר 1985
  73. ^ רפאל מן ועופרה ישועה-ליית, ישראל ופולין סיכמו להחליף נציגים דיפלומטיים בתוך חודש, מעריב, 28 באפריל 1986
  74. ^ רפאל מן, הנציגות הפולנית בת"א אינה רשאית לפעול באמצעות בנה פ.ק.או, מעריב, 2 בדצמבר 1986
  75. ^ שאול בן חיים, פרס בווארשה: בחוץ קור מקפיא; הפגישות חמות ביותר, מעריב, 28 בנובמבר 1989
  76. ^ אפי לנדאו, מסחר רב־צדדי - הוקמה בורשה לשכת מסחר ישראל-פולין, חדשות, 20 במאי 1992
  77. ^ ערוץ 7, בקרוב: טיסות שכר ללא הגבלה בין פולין וישראל, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2006
  78. ^ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין פולין
  79. ^ סגן שר התמ"ת פתח את מושב כנס לפיתוח עסקים בין ישראל לפולין, באתר משרד הכלכלה
  80. ^ בפגישות אולמרט בפולין: פולין מעוניינת בידע וניסיון ישראלי בכל הקשור לטכנולוגיות לאבטחת גבולות, באתר משרד הכלכלה
  81. ^ שיתוף הפעולה הכלכלי בין פולין לישראל, באתר שגרירות פולין בישראל
  82. ^ טל הרמלין בבלוג מינהל סחר חוץ
  83. ^ ישראל ופולין חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה מדעי, באתר nrg
  84. ^ אמנון ברזילי, ישראל ופולין יילחמו במשותף בטרור, באתר הארץ, 21 במרץ 2002
  85. ^ לראשונה: חילות האוויר של ישראל ופולין קיימו אימון משותף
  86. ^ יוסי מלמן, פולין ביקשה להגביר את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום המל"טים, סופהשבוע, 8 בנובמבר 2013
  87. ^ גילי כהן, צפו: חילות האוויר של ישראל ופולין מתאמנים, באתר הארץ, 14 במרץ 2012
  88. ^ גל הורביץ, ‏פולין האחרת, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2011
  89. ^ הבלוג של התאחדות יוצאי פולין בישראל
  90. ^ מיכאל הנדלזלץ, חיית במה : על שיתוף הפעולה הפולני-ישראלי בתיאטרון, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
  91. ^ פולין וישראל מנפיקות בול משותף, באתר News1
  92. ^ שנת פולין בישראל תסתיים הערב באירוע הפתיחה של פסטיבל ישראל, באתר גלובס
  93. ^ משלחות תלמידים לפולין - מסמך רקע, באתר הכנסת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36586086יחסי ישראל–פולין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_ישראל–פולין&oldid=2310830"