דמוקרטיה פרלמנטרית
|
דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, שבה בוחר העם את נציגיו בפרלמנט, הרשות המחוקקת, אשר לפי שיוכם הפוליטי והצבעת רוב, ממנים את הממשלה (הרשות המבצעת) ובסמכותם גם להחליט על קיום בחירות חדשות. דמוקרטיה פרלמנטרית יכולה להיות רפובליקה (כמו ישראל, איטליה, יוון, בולגריה, פולין, צ'כיה, הונגריה, גרמניה ואירלנד) או מונרכיה חוקתית (כמו ספרד, בלגיה, הולנד, בריטניה, שוודיה, דנמרק, נורווגיה, לוקסמבורג, ויפן).
מאפייניה העיקריים של הדמוקרטיה הפרלמנטרית
בדמוקרטיה פרלמנטרית הגוף המרכזי הוא הרשות המחוקקת (הפרלמנט), שלו עליונות על הרשות המבצעת (הממשלה). הממשלה צומחת מתוך הרשות המחוקקת, וזקוקה לאמון ותמיכה של רוב חברי הרשות המחוקקת כדי להתקיים ולפעול. האזרחים בוחרים מדי מספר קבוע של שנים את חברי הפרלמנט (בחירות כלליות וחשאיות), ומתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה וראש הממשלה. לרוב שרי הממשלה וראש הממשלה יהיו גם חברים בפרלמנט. הממשלה זקוקה לתמיכה ולאמון של רוב חברי הפרלמנט לפני כניסתה לתפקיד ובמשך התפקיד, משום כך הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון של רוב חבריו. בשיטה זו חברי הממשלה אינם בהכרח האנשים המקצועיים המתאימים ביותר לתפקידם, אלא בעיקר מנהיגי המפלגות הגדולות ובכיריהן. בבסיס שיטה זו האמונה שאם אדם מסוים הצליח להתברג כבכיר במפלגתו וזכה לאמון הציבור בבחירות, סביר להניח שהוא יוכל למלא באופן ראוי תפקיד מיניסטריאלי.
הדמוקרטיה הפרלמנטרית מאפשרת גמישות הבאה לידי ביטוי באפשרות של הפרלמנט להפיל את הממשלה ולהחליפה (על ידי הרכבת ממשלה חדשה מתוך הפרלמנט הנוכחי או על ידי הליכה לבחירות חדשות). הפרלמנט הוא הגוף העליון במדינה, והוא אחראי על חקיקת חוקים, פיקוח על מדיניות הממשלה ויישומה. משום שהממשלה צומחת מהפרלמנט שיטה זו מאפשרת גמישות בייצוג של קבוצות שונות בפרלמנט ובממשלה, מנגד, שיטה זו עשויה לגרום להחלפה תכופה של השלטון ולחוסר יציבות שלטונית, בעיקר משום שקבוצות קטנות זוכות לייצוג והשפעה בפרלמנט.
השיטה מתאימה בעיקר למדינות שבהן ההבדלים בין הפלגים השונים במדינה כה גדולים, עד שאין הם יכולים לקבל ייצוג במסגרת מפלגות גדולות. שיטה זו מגבירה את הייצוגיות של הפלגים השונים בחברה בפרלמנט, אך לעיתים מקשה על היציבות השלטונית, ויכולה ליצור מצב של החלפה תכופה של השלטון וחוסר יכולת לשלוט לעומת היציבות השלטונית הקיימת במשטר נשיאותי, שבו הנשיא יודח רק במקרים יוצאי דופן.
שיטה זו פחות קרובה למודל של הפרדת הרשויות מאשר השיטה הנשיאותית, כיוון שבשיטה הזו הרשות המחוקקת והמבצעת מעורבבות זו בזו. רוב חבריה של הרשות המחוקקת הופכים להיות חברים ברשות המבצעת, והרשות המבצעת הופכת להיות המחוקקת החזקה ביותר בפרלמנט, כיוון שלממשלה ולקואליציה שהם הרוב בפרלמנט קל יותר להתאגד ולהעביר חוקים. בשיטה זו, ראש הממשלה שאמור להוציא לפועל את החוקים, עלול לעיתים לחוקק חוקים שיעזרו לו לחזק את משילותו ולבצע את מדיניותו, גם כלפי הרשות השופטת.
היסטוריה
כבר ביוון העתיקה פעלה שיטת משטר דמוקרטית, צורת שלטון שבה התאספו כל אזרחי פוליס מסוימת לאסיפות עם על מנת להחליט החלטות, ועל מנת לבחור במחזיקי תפקידים שונים (דמוקרטיה ישירה). החל מאמצע המאה ה-18 נוצרו באירופה ובאמריקה מדינות שאפשרו לקבוצות אזרחים מגוונות השתתפות בחיים הפוליטיים באמצעות בחירות לפרלמנטים. בתחילה למעמדות נוספים לאריסטוקרטיה, אחר כך למיעוטים, ולבסוף לנשים. תהליכים אלה הובילו לפיתוח של צורת ממשל חדשה, דמוקרטיה ייצוגית, המבוססת בחלקה על רעיון הדמוקרטיה העתיקה, אלא שבניגוד לימי קדם השתתפות האזרחים איננה ישירה.
בתחילת המאה ה-21 רוב המדינות הדמוקרטיות מחזיקות בצורת שלטון של דמוקרטיה פרלמנטרית, שהיא ביטויה הנפוץ ביותר של דמוקרטיה ייצוגית. מתוכן, רק שתי מדינות בולטות לא היו דמוקרטיות פרלמנטריות: צרפת (שיש בה שילוב של משטר פרלמנטרי ומשטר נשיאותי) וארצות הברית (שמשטרה נשיאותי מובהק).
בישראל
במדינת ישראל המשטר הוא פרלמנטרי. הפרלמנט הישראלי נקרא הכנסת, חברים בו 120 נציגים ממפלגות שונות, הנבחרים על ידי כלל אזרחי ישראל מעל גיל 18. הבחירות לכנסת הן כלליות, ישירות, חופשיות, שוות, חשאיות, תקופתיות, ארציות ויחסיות. המפלגות בכנסת מיוצגות באופן יחסי על-פי אחוז המצביעים להן, בתנאי שעברו את אחוז החסימה (לקראת הבחירות לכנסת העשרים הועלה אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%). ב-18 במרץ 1992 נכנס לתוקפו חוק הבחירה הישירה, ויישום לראשונה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, לפי חוק זה המצביעים בוחרים בו זמנית לכנסת ולראשות הממשלה (שני פתקים נפרדים). החוק בוטל לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה. שיטה זו שיקפה משטר פרלמנטרי מעורב: שילוב בין שיטה נשיאותית, שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירה ישירה, אך עדיין תלוי תלות גדולה בפרלמנט. קיריבטי משתמשת עד היום בשיטה זו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- להיות אזרחים בישראל, משרד החינוך, האגף לתוכניות לימודים, הוצאת מעלות, 2001
קישורים חיצוניים
- בנימין נויברגר, מהו משטר פרלמנטרי?, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- דמוקרטיה פרלמנטרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| שיטות ממשל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| צורות שלטון | |||||
| מונרכיה | מונרכיה חוקתית • אוטוקרטיה • מונרכיה פדרלית • מונרכיה מסורתית | ||||
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית • רפובליקה פדרלית • פדרציה חוקתית • משטר נשיאותי • משטר חצי-נשיאותי • רפובליקה עממית • פדרציה מסורתית | ||||
| מקור כח | |||||
| דמוקרטיה |
| ||||
| ריכוז כח |
| ||||
| שונות | משטר כלאיים • ליברליזם • ליברטריאניזם • דמוקרטיה לא ליברלית • דמוקרטיה חלולה • תאוקרטיה • קורפורטיזם • מריטוקרטיה • טטררכיה | ||||
ראו גם בפורטל:מדע המדינה
| |||||
29467758דמוקרטיה פרלמנטרית