יחסי OECD–ישראל
ישראל הפכה לחברה מלאה בארגון OECD ב-7 בספטמבר 2010[1]. גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.
היסטוריה
לפני צירופה של ישראל לארגון
בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.
ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD[2] בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. פרט לישראל פתח הארגון בשיחות הצטרפות - גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.
ביולי 2009 סירבה ברזיל להזמנתו של המזכיר הכללי של הארגון אנחל גורייה להצטרף כחברה מלאה בארגון. שר האוצר הברזילאי, גידו מנטגה, נימק זאת בכך שהצטרפות לארגון תיצור עבור ברזיל מגבלות מסוימות שאינה חפצה בהן. מנטגה מנה שתי דוגמאות לכך[3] – מניעת אפשרותה של ברזיל לייבא ולייצא סחורות במטבע המקומי ריאל, וכן שלילת הזכות למחוק חובות של מדינות עניות, כפי המחווה של ברזיל להאיטי בעניין זה.
במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד[4]. באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית[5]. המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים[6].
ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח המגדיר את ישראל כמדינה ענייה ומפולגת חברתית כלשונו, בעלת פערים חברתיים רבים. כמו כן מוסיף הדו"ח כי אם ישראל תצטרף לארגון, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים ביותר בארגון[7], אם כי מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל אינה הענייה ביותר ביחס למדינות ה-OECD.
מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010[8].
בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית[9]. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מתנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טוען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון[10].
מההצטרפות ואילך
בתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה[11]. ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון[12]. שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם[13]. ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון[14]. ב-2011 הקים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה נציגות כלכלית ב-OECD. בין היתר, הנספחות מדווחת מדיוני ועדות וקבוצת עבודה, מאתרת מידע ופרויקטים מעניינים בנושאים שבטיפולו של משרד הכלכלה, מקשרת בין יחידות שונות ופרויקטים רוחביים של הארגון, מסייעת למטה המינהל בגיבוש עמדות, מקדמת את העמדות הישראליות מול מזכירות ה-OECD וכן בערוצים הדו-צדדיים ומסייעת ליחידות המקצועיות בהשתלבותן בפעילות השוטפת והגברות הנראות הישראלית. הנספחת הכלכלית ל-OECD היא לנה זייגר[15]. הנספחות הכלכלית מפעילה אתר רשמי בעברית ליחסי ה-OECD וישראל[16].
בנובמבר 2011 דירג OECD את ישראל במקום החמישי בתוחלת החיים בעולם[17].
בספטמבר 2023 פרסם הארגון דו"ח לפיו ב-2022 אחוז בוגרי החינוך הגבוה בישראל - היה גבוה משמעותית מזה של ממוצע מדינות ה-OECD (50.6% לעומת 40.4%). ואחוז מעוטי ההשכלה נמוך מהממוצע (11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע). גם משלימי השכלה תיכונים בישראל גבוה מהממוצע במדינות הארגון (כ-88% בישראל לעומת כ-81%).[18]
הערות שוליים
- ^ Israel's accession to the OECD
- ^ Slovenia:- OECD Council Resolution on Enlargement and Enhanced Engagement - OECD
- ^ http://www.mre.gov.br/portugues/noticiario/nacional/selecao_detalhe3.asp?ID_RESENHA=598825
- ^ ישראל הצטרפה לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD, אתר אקונומיסט
- ^ עמירם כהן, ישראל צריכה להפריט את הקרקע החקלאית ולייקר את המים, באתר TheMarker, 17 באוגוסט 2009
- ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?, 8 באוקטובר 2009, אתר nrg
- ^ צבי לביא, דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת, באתר ynet, 19 בינואר 2010
- ^ מוטי בסוק, מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה", באתר TheMarker, 20 בינואר 2010
- ^ אורה קורן, ישראל צריכה להחליט: לשמור על טבע או להצטרף ל-OECD, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2009
- ^ Kan-Naim כאן נעים: סגן שר הבריאות: הארכת תקופת הפטנט מהנדרש על תרופות תיפגע בבריאות התושבים
- ^ ברק רביד, ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר הארץ, 10 במאי 2010
- ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker, 10 במאי 2010
- ^ ישראל היום, 11 במאי 2010
- ^ נחתם הסכם הצטרפות ישראל ל-OECD, באתר רשת ב'
- ^ ריטה גולשטיין-גלפרין בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^ ישראל ב-OECD, באתר ישראל ב-OECD
- ^ ישראל היום 24.11.11, עמוד 21
- ^ נועם (דבול) דביר, דו"ח ה-OECD על מערכת החינוך: ישראל מהמדינות המשכילות בעולם, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
37086962יחסי OECD–ישראל