שגרירות פולין בישראל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–- |
שגרירות פולין בישראל היא השגרירות, הנציגות הדיפלומטית ומקום משכן שגריר ממשלת פולין בישראל. השגרירות ממוקמת בתל אביב.
היסטוריה
מיד עם הקמת המדינה, הכירה פולין במדינת ישראל[1]. בתל אביב, וגם בירושלים, הייתה לפולין כבר קונסוליה שהוקמה בימי המנדט הבריטי. הקונסול בתל אביב היה יהודי בשם רפאל לוץ שמונה בפברואר 1946[2]. הקונסוליה הייתה ממוקמת בבניין בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי[3]. עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, הוסכם על החלפת נציגים בדרג ציר (הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה מדינת ישראל ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, מטעמי צניעות). בתחילת 1949 שלחה מדינת ישראל את ישראל ברזילי כציר לפולין[4]. ביוני 1949 חתמו פולין וישראל על הסכם מסחרי, מטעם פולין חתם על ההסכם רפאל לוץ[5]. באוקטובר 1949 הודיעה פולין שבקרוב יתמנה ציר פולין בישראל. את ההודעה מסר קונסול נוסף שהיה לפולין בירושלים, גם עוד מימי המנדט[6]. ציר פולין בישראל הראשון מונה לבסוף רק ב-1954[7].
באפריל 1963 שודרגה הצירות של פולין בישראל לדרג שגרירות, במקביל לצירות ישראל בפולין[8]. השגריר הראשון של פולין בישראל הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה זלמן שזר ב-14 באוקטובר 1963[9]. שגרירות פולין בישראל הייתה ממוקמת אז בצמוד לקונסוליה ובנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי. שגרירות פולין בישראל נסגרה ב-18 ביולי 1967, יחד עם עוד מספר מדינות מברית ורשה, עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות בעקבות מלחמת ששת הימים[10]. עם זאת הבנק הממשלתי הפולני פ.ק.או. המשיך לפעול בישראל[11]. שגרירות פינלד שימשה כנציגות לענייני פולין בישראל. ואילו בפולין שימשה הולנד כנציגות ישראל[12]. בסוף 1984 החלו דיונים על חידוש הסחר בין המדינות[13], ובאפריל 1986 ישראל ופולין הסכימו להחליף נציגים דיפלומטיים[14]. נציגות פולין הייתה אמורה להיות בתוך בניין בנק פ.ק.או., אך המפקחת על הבנקים גליה מאור לא אישרה זאת ונבחר מיקום אחר[15]. באוקטובר 1988, לאחר פגישה של שר החוץ שמעון פרס עם שר החוץ הפולני, הוסכם להעלות את היחסים בין המדינות לדרג צירות[16]. ב-1990 הנציגות של פולין הועלתה שוב לדרג שגרירות.
ב-18 בפברואר 2018, לאחר שראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי אמר במסיבת עיתונאים כי "אנחנו לא נעניש מי שיאמר שהיו משתפי פעולה פולנים בשואה עם הנאצים. אכן היו כאלה, כפי שהיו גם פושעים אוקראינים ויהודים משתפי פעולה", רוססו צלבי קרס על שער השגרירות[17].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות פולין בישראל (באנגלית) (בפולנית) (בעברית)
שגרירות פולין בישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ רעם ביום בהיר באו"ם, הארץ, 16 במאי 1948
- ^ רפאל לוץ - קונסול פולין בארץ ישראל, המשקיף, 18 בפברואר 1946
- ^ נעשות הכנות לפתיחת צירות פולין בישראל, על המשמר, 15 בנובמבר 1949
- ^ י. בורנשטיין, ציר ישראל בחגיגות גיטו וורשה, הארץ, 22 במאי 1949
- ^ בעקבות ההסכם המסחרי פולין-ישראל תקוה להבנה גס בשטחים אחרים, דבר, 22 ביוני 1949
מסיבה לכבוד חתימת ההסכם המסחרי ישראל־־פולין, קול העם, 23 ביוני 1949 - ^ בקרוב יתמנה ציר פולין בישראל, הארץ, 25 באוקטובר 1949
קונסול פולני חדש, הבוקר, 8 באפריל 1946 - ^ בא ציר פולין, דבר, 5 בדצמבר 1954
- ^ הגיע השגריר הראשון של פולין בישראל, למרחב, 9 באוקטובר 1963
- ^ השגריר י. פוטר' קורא לפיתוח שיתוף־הפעולה בין פולין לישראל, קול העם, 15 באוקטובר 1963
- ^ הישראלים יצאו ממוסקוה -הסובייטים יצאו מישראל, דבר, 19 ביוני 1967
- ^ אינגה דויטשקרון, ב"פולסקא קאסא אופייקי" העסקים כרגיל, מעריב, 11 באוגוסט 1986
- ^ דוד לפקין, שגרירות פינלד הפסיקה לטפל בענייני פולין, דבר, 13 באוקטובר 1970
- ^ אינגה דויטשקרון, פולין וישראל דנות על חידוש הסחר ביניהן, מעריב, 19 בנובמבר 1984
- ^ רפאל מן ועופרה ישועה-ליית, ישראל ופולין סיכמו להחליף נציגים דיפלומטיים בתוך חודש, מעריב, 28 באפריל 1986
- ^ רפאל מן, הנציגות הפולנית בת"א אינה רשאית לפעול באמצעות בנה פ.ק.או, מעריב, 2 בדצמבר 1986
- ^ אילן כפיר, אליהו זהבי, צ׳כיה פולין והונגריה מהדקות יחסים עם ישראל, חדשות, 2 באוקטובר 1988
- ^ דבר ראשון, ראש ממשלת פולין: "היו פולנים שסייעו לנאצים, כפי שהיו גם יהודים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בפברואר 2018
ברהנו טגניה, צלבי קרס רוססו על שגרירות פולין, באתר מאקו, 18 בפברואר 2018
34047903שגרירות פולין בישראל