יחסי ישראל–נאט"ו
| יחסי ישראל–נאט"ו | |
|---|---|
|
|
| ישראל | נאט"ו |
.jpeg)
יחסי ישראל–נאט"ו הם היחסים בין מדינת ישראל, לברית הצבאית נאט"ו. ישראל אינה חברה בברית, אך היא מקיימת יחסים מיוחדים עם הארגון והוגדרה במעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו מטעם ארצות הברית מאז 1987.
היסטוריה
במרץ 1953 ערכה מועצת הארגון כינוס במטרה לדון בשאלת המזרח התיכון ומעמדו בתוכנית ההגנה האסטרטגית שלו. למרות גישה חיובית כלפי ישראל, הוא שקל לכונן ברית ההגנה עם ארצות הליגה הערבית בלבד (עקב שטחם הגאוגרפי העצום) בעוד שלגבי ישראל עלתה אפשרות לכרות ברית נפרדת, אך הנושא היה בעדיפות משנית[1].
במהלך 1957 נערכו ניסיונות מצד ישראל לבדוק אפשרות של כינון קשרים רשמיים או אף ערבות ביטחונית עם הארגון. אך כמה מהמדינות החברות בנאט"ו התנגדו לכל קשר שהוא בין הארגון לבין ישראל. בתשובה לשאלה, אם תוכל ישראל לצפות לקבלת הגנה מצד נאט"ו במקרה של התקפה עליה מצד מדינות ערב, השיב מזכיר נאט"ו, פול אנרי ספאק, במסיבת עיתונאים, כי נאט"ו היא ברית צבאית בעלת גבולות גאוגרפיים מוגדרים, וישראל איננה כלולה בגבולות הללו[2].
במאי 1958 ישראל הוזמנה להשתתף בכינוס של מועצת אירופה שלאחר הוקמה ועדה מיוחדת לדון בצירוף ישראל למערכה הכלכלית של נאט"ו בתחום הרכש[3]. בעקבות כך ישראל החלה לייצא נשק וציוד צבאי למדינות הארגון[4].
בדצמבר 1987 חתמה ישראל על מזכר עם ארצות הברית לקבלת מעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו, הכינוי שניתן על ידי הממשל האמריקני לבעלות ברית קרובות במיוחד איתן הוא מנהל יחסים אסטרטגיים אך אינן חברות בארגון[5], בעקבות מהלך שיזם שר הביטחון יצחק רבין[6]. המזכר שיפר את יחסי המחקר, הפיתוח והרכש הביטחוניים בין שתי המדינות, ועסק גם בסיוע הלוגיסטי לישראל. הוא השווה את מעמדה של ישראל בארצות הברית למעמד חברת נאט"ו, הזכאית להשתתף ולקבל גישה בתוכניות הפיתוח הביטחוניים של ארצות הברית. המזכר גם שיפר את הגישה של תעשייה ביטחונית בישראל לרכש של מדינות נאט"ו. שר הביטחון רבין יזם את ההסכם גם כפיצוי על ההפסדים הפיננסיים הגדולים שנגרמו מביטול פרויקט הלביא לתעשייה ביטחונית בישראל, כך שיוכלו להשתתף ביתר קלות במכרזים של מדינות נאט"ו[7].
בשנת 1995 מדינת ישראל הוזמנה לדיוני פורום הדיאלוג הים-תיכוני[8]. דיאלוג זה הוא שמה של מסגרת של שיתוף פעולה למען שלום, שנוצרה על ידי נאט"ו בשנת 1994. זוהי מסגרת של שיתוף פעולה דו-צדדי בין נאט"ו למדינות שותפות, המהווה מרכיב אינטגרלי של הגישה הקואופרטיבית לביטחון, שאומצה על ידי הברית הצפון אטלנטית לאחר סיום המלחמה הקרה.
ב-9 בינואר 2002 התכנסו 19 שגרירי המדינות החברות בברית נאט"ו, יחד עם שגרירי שבע מדינות הפורום במטה נאט"ו בבריסל. כמו כן הוזמן צה"ל לראשונה להשתתף בתרגיל נאט"ו. מאז ישראל השתתפה במספר תרגילי חילוץ והצלה של נאט"ו בים התיכון במעמד של "שותפה", אך בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010 הטילה טורקיה, החברה בנאט"ו, וטו על השתתפות ישראל בתרגילים נוספים[9]. הווטו הוסר בעקבות חתימת הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה ביוני 2016[10], והסדרי הפיצויים עם משפחות משתתפי המשט בין שתי המדינות[11].
ביוני 2006 ישראל צורפה למערכת הקטלוג של נאט"ו. מערכת שנועדה למסד מתכונת אחידה של שימוש במלאי ובציוד בכל המדינות החברות בנאט"ו. המטרה היא ליצור שפה לוגיסטית משותפת של נאט"ו, במיוחד במבצעים צבאיים, כאשר כל המדינות החברות ישתמשו בנהלים אחדים בתחום הלוגיסטי. המהלך לצירוף ישראל למערכת הקטלוג של נאט"ו החל לפני ב-2004, בעקבות ועדה שהוקמה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שבחנה את הצורך לקבוע במערכת הביטחון מתכונת אחידה בנהלים בתחום הרכש והוחלט ליישם את מערכת הקטלוג של נאט"ו[12]. באפריל 2007, כוח ימי של נאט"ו השתתף בתרגיל עם חיל הים באילת[13]. בדצמבר 2008 שחלה ישראל ספינת טילים למבצע "ACTIVE ENDEAVOR" בים התיכון. במסגרת המבצע, עורכו ספינות של הברית סריקות בכלי שיט בים התיכון, במטרה למנוע מעבר טרוריסטים ונשק להשמדה המונית ולשפר את בטיחות הספנות באזור[14].
בשנת 2009 הצהיר מזכ"ל נאט"ו, יאפ דה-הופ סחפר, כי ישראל לא תוכל להתקבל כחברה בארגון וליהנות מחובת ההגנה המשותפת הקבועה בסעיף 5 שלו, אלא אם יהיה הסדר שלום עם הפלסטינים ובמקביל תצטרף עוד מדינה ערבית לברית. כמו כן, חברות ישראל בברית כרוכה בחובות מצידה כגון: חובת התייעצות לפני פעולות צבאיות משמעותיות שתנקוט, וחובת חתימה על האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני. סעיף 5 גם יחייב את ישראל להשתתף בהגנה על כל מדינה חברה בארגון, אם תותקף[15].
בתחילת 2012 מסרה דוברות נאט"ו כי הברית בוחנת שילוב ספינת חיל הים הישראלי בכוח משימה של נאט”ו בים התיכון[16]. השר אביגדור ליברמן כבר בשנת 2006 קרא לישראל להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו[17].
ב-3 במאי 2016 הודיעה נאט"ו כי נציגי ישראל יוכלו להשלים את תהליך האמנה ולפתוח משרד במטה הארגון בבריסל[18]. בספטמבר 2016 הגיש אהרון לשנו-יער, שגריר ישראל הראשון לנאט"ו (שימש גם כשגריר ישראל לאיחוד האירופי) את כתב האמנתו[19].
בנובמבר 2016, הוזמנה ישראל להשתתף בתרגיל שנקרא "הר שחור" שנמשך שלושה ימים והשתתפו בו 680 איש מ־32 מדינות[20].
בנובמבר 2017 ישראל ונאט"ו חתמו על הסכם לשיתוף מידע ביטחוני[21].
ב-9 בפברואר 2018 חתמו ישראל ונאט"ו על הסכם לשיתוף פעולה המאפשר לחברות ישראליות להתמודד במכרזים של נאט"ו[22].
ביוני 2019, השתתפה ישראל לראשונה בתרגיל השנתי של נאט"ו, "מכת חרב" ("Saber Strike"), במזרח אירופה כאשר עשרות לוחמי צה"ל נשלחו לתרגיל[23].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מועצת שרי נאט"ו בעד שיפור היחסים עם ישראל, למרחב, 18 בדצמבר 1966
- חגי אשד, החלטת נאט"ו ובטחון ישראל, דבר, 22 בנובמבר 1968
- אמיר אורן, ברית צבאית עוקפת ביבי: כשהמערב רוצה לשמוע מה צה"ל אומר, באתר וואלה!, 12 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ עמוס אילון, הערכת ישראל במיפקדת נאטו, הארץ, 13 במרץ 1953
- ^ ישראל ויתרה על ערובות נאט"ו, למרחב, 18 בדצמבר 1957
נאט"ו לא תתערב בבעיית הגבולות בין ישראל ומדינות ערב, הבוקר, 18 בדצמבר 1957
צפייה להודעת נאט"ו בריטניה, טורקיה ועיראק לא הניעו את ארצות הברית ללחוץ על ישראל, הארץ, 19 בדצמבר 1957 - ^ ועדה מיוחדת לצירוף ישראל למערכה הכלכלית של נאט"ו, קול העם, 8 במאי 1958
- ^ ישראל מייצאת תת מקלע "עוזי" למספר מדינות נאט"ו", הצופה, 3 ביולי 1959
ישראל תיצא תרמילי גב לצבאות נאט"ו, למרחב, 11 באוקטובר 1960 - ^ עמנואל רוזן, ישראל עולה ליגה בארה"ב: תהיה במעמד דומה לחברות נאט"ו, מעריב, 11 בדצמבר 1987
ישראל עולה - המשך המאמר, מעריב, 11 בדצמבר 1987 - ^ אלכס פישמן, רבין בקש זכויות נאט״ו בארה״ב, חדשות, 7 בספטמבר 1986
- ^ בני אבני, "המזכר ייצור מקומות עבודה בישראל", חדשות, 15 בדצמבר 1987
- ^ אמנון ברזילי, נאט"ו רוצה להתקרב למדינות הים התיכון, באתר הארץ, 1 בינואר 2002
- ^ צבי בראל, טורקיה מונעת השתתפות ישראל בכנס נאט"ו, באתר הארץ, 23 באפריל 2012
- ^ ברק רביד, נחתם הסכם הפיוס עם טורקיה, באתר הארץ, 28 ביוני 2016
- ^ טל שניידר, נתניהו בתפוצת נאט"ו; האם תיפתח לישראל הדלת לאירופה?, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2000
- ^ אמנון ברזילי, ישראל צורפה למערכת הקטלוג של נאט"ו, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2006
- ^ אמיר אורן, כוח ימי של נאט"ו ישתתף בתרגיל עם חיל הים באילת, באתר הארץ, 14 באפריל 2007
- ^ שדרוג ליחסי ישראל נאט"ו: חיל הים ישלח ספינת טילים (סטי"ל) לכוח "ACTIVE ENDEAVOR" המוצב בים התיכון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ^ אמנון רובינשטיין, ארוכה היא הדרך לנאט"ו, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2009
- ^ AP, נאט"ו: נבחן הצעה לצרף ספינה ישראלית לכוחותינו, באתר ynet, 10 בפברואר 2012
- ^ ליברמן: על ישראל להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2006
- ^ ברק רביד, טורקיה הסירה את הווטו וישראל תוכל להדק את קשריה עם נאט"ו, באתר הארץ, 5 במאי 2016
- ^ השגריר הישראלי הראשון בנאט"ו
- ^ יוסי מלמן, טעימה מהבלקן: שיתוף הפעולה בין ישראל לנאט"ו הולך ומתרחב, באתר "פורבס ישראל"
- ^ טל שניידר, ישראל ונאט"ו חתמו על הסכם לשיתוף מידע ביטחוני, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2017
- ^ טל שניידר, הסכם עם נאט"ו יפתח דלתות לחברות סייבר ישראליות, באתר גלובס, 12 בפברואר 2018
- ^ יניב קובוביץ, ישראל משתתפת לראשונה בתרגיל השנתי של נאט"ו במזרח אירופה, באתר הארץ, 3 ביוני 2018
36083976יחסי ישראל–נאט"ו