יחסי ישראל–שווייץ

יחסי ישראל–שווייץ
ישראל	שווייץ
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	41,277
אוכלוסייה
10,019,883	8,940,995
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901	884,940
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,889	98,976
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה קונפדרטיבית

בין מדינת ישראל לקונפדרציה השווייצרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949, מהיום בו שווייץ הכירה במדינת ישראל. נכון לשנת 2014 לישראל יש שתי שגרירויות רשמיות בשווייץ, בברן ובז'נבה, כאשר השגרירות בז'נבה היא לאו"ם ולמוסדות הבינלאומיים האחרים. לשווייץ יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן קונסוליית כבוד באילת. חרף בדלנותה המובהקת של שווייץ, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בסירובה המתמשך להצטרף כחברה מלאה לאיחוד האירופי, בין ישראל לשווייץ קיימים יחסים דיפלומטים רחבים ומלאים, אשר באים לידי ביטוי במגוון תחומים, ובין היתר בתיווך בין הצדדים.

שגריר ישראל בשווייץ כיום הוא יעקב קידר.

היסטוריה

רמטכ"ל צבא שווייץ אנדרֶה בלַטמן במהלך ביקור בתל אביב בשנת 2011, יחד עם הרמטכ"ל בני גנץ

היחסים בין שווייץ לעם היהודי ולתנועה הציונית החלו זמן רב טרם הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948, כאשר שווייץ נודעה לאורך ההיסטוריה בסובלנותה וביחסה הנוח כלפי בני העם היהודי, וזאת בניגוד מסוים לשכנותיה הסובבות. יחס סובלני זה היה בין הגורמים שהביאו את מנהיגי התנועה הציונית, ובראשם בנימין זאב הרצל, לבחור בבזל כמקום כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, בשנת 1897. היחס האוהד הביא לכך שבסך הכל, מתוך 22 קונגרסים ציוניים שהתכנסו, 15 מתוכם נערכו בשווייץ. נוסף על כך, עוד בימי המנדט הבריטי התקיימו מגעים ישירים בין היישוב היהודי בארץ ישראל לפקידים במשטר השווייצרי. בתקופה זו שווייץ החזיקה בקונסוליה רשמית בירושלים, וכמו כן בשלוחה בתל אביב. יחסו האוהד של המשטר השווייצרי כלפי היישוב היהודי בא לידי ביטוי ביום 25 בינואר 1949, זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל, כאשר שווייץ הכירה רשמית במדינת ישראל, ופתחה קונסוליה בתל אביב, אשר שודרגה בשנת 1958 לשגרירות רשמית.

לאורך השנים, ובשל העוינות של מדינות ערב כלפי ישראל, שמנעה ממדינות רבות בעולם מלכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עימה, שווייץ שימשה למעשה כמתווכת בין רבות ממדינות אלו לישראל, בתחומים שונים, וזאת הודות למוניטין העולמי שלה כגוף נייטרלי. בין מדינות אלו ניתן למנות את הונגריה (1967 - 1989), גינאה (1967 - 1973), סרי לנקה (1970 - 1976), מדגסקר (1973 - 1994), ליבריה (1973 - 1983), חוף השנהב (1973 - 1986) וגאנה (1973 - 2002). כמו כן, שווייץ שימשה כמתווכת בין ישראל לאיראן בין השנים 1958 - 1987.

החל משנת 2000, ובעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה והסלמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין שתי המדינות נפגעו במידה מסוימת. בין היתר, בין השנים 2002-2005, מנעה שווייץ באופן גורף מכירה והעברה של ציוד צבאי לישראל, כאשר איסור זה פג רק בעקבות תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. עם זאת, גם בתקופה זו, וביתר שאת משנת 2005, שווייץ משמשת כמתווכת בין ישראל לגורמי הרשות הפלסטינית, ובינה לבין ישראל מתקיים דיאלוג פוליטי יציב ומתמשך.

היחסים בין המדינות ספגו מהלומה נוספת בעקבות כינוסה של ועידת האו"ם נגד הגזענות, אשר נפתחה ב-20 באפריל 2009, וזאת בז'נבה שבשווייץ. הסכמתה של ממשלת שווייץ לקיומה של הוועידה בשטחה, וכן פגישתו של ראש ממשלת שווייץ הנס-רודולף מרץ עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד, הביאו לביקורת נוקבת מטעם גורמים בממשלת ישראל ובציבור הישראלי, וכן להשבתו של שגריר ישראל בשווייץ, לצורך "התייעצויות". בתגובה הבהירה הממשלה השווייצרית כי היא מהווה גורם נייטרלי, ואינה מהווה צד בסכסוך שבין ישראל ואיראן.

למרות שיתוף הפעולה בין המדינות, קיימת מחלוקת חריפה בין המדינות בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, כאשר שווייץ נוהגת להצביע נגד ישראל ברוב הצבעות האו"ם, ואף בכאלה שרוב מדינות אירופה לא מצביעות בעדן. בנוסף לכך שווייץ מממנת בהיקף רחב עמותות מישראל שעוסקות בסכסוך הישראלי פלסטיני.^{[דרוש מקור][מפני ש...]}

ביולי 2019 דווח כי ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, תכנן לנסוע לשווייץ, אך שלטונות המדינה איימו בהוצאת צו מעצר נגדו בחשד לפשעי מלחמה.

שיתוף פעולה מסחרי

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בז'נבה. הנספחות אחראית על שני תחומים מרכזיים: הראשון, ייצוג ישראל בארגון הסחר העולמי (WTO), השתתפות בוועדות הארגון  וגיבוש ניסוח והבעת העמדה הישראלית בפורומים הרשמיים השונים. השני, פיתוח וקידום פעילויות כלכליות בין המדינות, הכוללות בין היתר: קידום וגיוון סחר בילטראלי, משיכה ועידוד השקעות זרות ויצירת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות רב לאומיות, הממוקמות בשווייץ. הנספח הכלכלי בשווייץ הוא ד"ר שי מוזס, המכהן גם כסגן השגריר לארגון הסחר העולמי. הייצוא לשווייץ בשנת 2011 הסתכם ב-1.438 מיליארד דולרים, מתוכם בלטו תחום המכונות והציוד החשמלי (28.3 מיליוני דולרים) ותחום המכשירים והכלים האופטיים, הפוטוגרפיים, הרפואיים וכלי המדידה (21.6 מיליוני דולרים). היבוא הסתכם ב-3.961 מיליארדי דולרים, כשתחום המוצרים הפרמצבטיים בלט עם 364.1 מיליוני דולרים.

ראו גם

• יהדות שווייץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–שווייץ בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של שגרירות שווייץ בישראל
• האתר הרשמי של שגרירות ישראל בשווייץ
• מידע אודות היחסים בין שתי המדינות באתר משרד החוץ של שווייץ (באנגלית)
• יחסי סחר ישראל – שווייץ, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30868818יחסי ישראל–שווייץ