יחסי פולין–צ'כיה
| יחסי פולין–צ'כיה | |
|---|---|
|
|
| |
| פולין | צ'כיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 312,685 | 78,867 |
| אוכלוסייה | |
| 40,414,054 | 10,501,651 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 688,177 | 290,924 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 17,028 | 27,703 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי פולין–צ'כיה הם היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות. שתי המדינות חברות הן באיחוד האירופי אליו הצטרפו ב-1 במאי 2004, והן בנאט"ו, אליה הצטרפו ב-12 במרץ 1999. שתי המדינות גם חולקות גבול משותף עם סלובקיה והונגריה והן חברות בקבוצת וישגרד, אשר מהווה כוח אזורי חשוב במרכז אירופה.
שתי המדינות חולקות גבול משותף לאורך 796 ק"מ, אשר ניתן לחצות אותו ללא דרכון, בעקבות אמנת שנגן.
בשנת 2010 סקר שנערך על ידי CVVM בצ'כיה, דירג את היחסים עם פולין במקום השני אחרי סלובקיה, מתוך 13 מדינות, עם 92% מהנסקרים שאמרו שדעתם היא חיובית או אפילו חיובית ביותר על יחסי המדינות.
היסטוריה
שתי המדינות הוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה, אולם היה קיים בין המדינות סכסוך על אזור צ'שין שנותר בידי צ'כוסלובקיה, ובשנת 1938 מיהרה פולין לספח את האזור לאחר הסכם מינכן. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשו שתי המדינות על ידי גרמניה הנאצית, והן שוחררו בשנת 1945 על ידי כוחות הצבא האדום. עד מהרה הקימה ברית המועצות ממשלות קומוניסטיות בשתי המדינות, והן אף הצטרפו לברית ורשה בשנת 1955. בשנת 1968 התרחשו בצ'כוסלובקיה אירועי האביב של פראג, ובעקבות כך פלשו אליה כוחות ברית ורשה, ובכלל זה פולין, וחיזקו את הכוחות הקומוניסטיים במדינה. בשנת 1989 פרצו אירועי סתיו העמים שהובילו לנפילת המשטרים הקומוניסטיים בפולין ובצ'כוסלובקיה (מהפכת הקטיפה), ובסופו של דבר הביאו לקריסת ברית המועצות. בינואר 1993 התפצלה צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה, ועד מהרה כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים עם פולין.
כיום שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, והם חברות באיחוד האירופי, בנאט"ו, ובקבוצת וישגרד.
יחסים דיפלומטיים
פולין מחזיקה בצ'כיה שגרירות בפראג ו-2 קונסוליות בברנו ובאוסטרבה. מאידך, צ'כיה מחזיקה בפולין שגרירות בוורשה ו-5 קונסוליות בבידגושץ', צ'נסטוחובה, לודז', פוזנן וורוצלב[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
