יחסי איטליה–פולין
| יחסי איטליה–פולין | |
|---|---|
|
|
| |
| איטליה | פולין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 312,685 |
| אוכלוסייה | |
| 59,260,374 | 38,371,742 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,254,851 | 811,229 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 38,050 | 21,141 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי איטליה–פולין הם היחסים התרבותיים והפוליטיים בין איטליה לפולין. בגלל קשרים חזקים בין שניהם, כמו הדת הרומית-קתולית וקווי דמיון היסטוריים, רבים התייחסו למערכת היחסים כאל אחווה פולנית-איטלקית.
יחסים היסטוריים ותרבותיים
ימי הביניים
בונה ספורזה, חברת בית ספורצה מדוכסות מילאנו, הפכה בשנת 1518 לאשתו השנייה של זיגיסמונד הראשון. בתכנון להעניק לולדיסלב השני יגיילו עצמאות כלכלית, היא הצליחה להשתלט על הדוכסות הגדולה של ליטא בשנים 1536–1546. בדרך כלל היא זכורה בשל הכנסת סלטים וירקות למטבח הפולני.
הרנסאנס הפולני החל להתפשט במאה ה-15 וה-16, והיה כתוצאה מאמנים (פרנצ'סקו פיורנטינו, ברתולומיאו ברצ'י, סנטי גוצ'י, מטו גוצ'י, ברנרדו מורנדו, ג'ובאני בטיסטה די קוואדרו וכו'), סוחרים (משפחת בונר, משפחת מונטלופי)[1] והוגים (פיליפ קלימאכוס) איטלקים שהגיעו לפולין מאז סוף המאה ה-15. רובם הגיעו לקרקוב, בירת פולין עד שנת 1611. מדענים ומשוררים פולנים למדו באיטליה: ניקולאוס קופרניקוס בבולוניה, ויטלו, יאן קוחנובסקי וקלמנס ג'ניצקי באוניברסיטת פדובה. ברנרדו מורנדו תכנן את זמושץ', טומשוב לובלסקי ומספר מבנים.
המאה ה-18
ברנרדו בלוטו, הידוע בפולין ובגרמניה כ"קנלטו", היה צייר ונציאני שצייר 26 תצוגות של ורשה, אשר שימשו בשיקום העיר לאחר חורבנה הכמעט מלא על ידי חיילים גרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. ג'קומו קזנובה ביקר בפולין בשנת 1766,[2] לאחר מכן הגיע אלסנדרו קגליוסטרו.
אנטוניו קוראצי היה אדריכל איטלקי שתכנן מספר בניינים בוורשה, כולל ארמון סטז'יץ' ותאטר ווילקי.
המאה ה-19
בתקופה הנפוליאונית היגרו חיילים, קצינים ומתנדבים פולנים רבים, במיוחד לאיטליה וצרפת, והקימו את הלגיון הפולני שנחשב לצבא פולני שבגלות, בפיקוד צרפתי. מפקדיהם הפולנים כללו את יאן הנריק דומברובסקי, קרול קניאזביץ', יוזף וויביצקי ואנטוני אמילקר קושינסקי. אז נוצר גם ההמנון הלאומי הפולני העתידי, Mazurek Dąbrowskiego, על ידי יוזף וויביצקי, ובו מילים שהבטיחו 'שובו של הצבא הפולני מאיטליה לפולין'. כמחווה, ההמנון האיטלקי, Il Canto degli Italiani, הזכיר את ההקרבה הפולנית נגד דיכוי אוסטרי ורוסי, "il sangue Polacco".
חלקים מפולין ואיטליה של ימינו היו שייכים זמן רב לאימפריה האוסטרו-הונגרית, והרכבות הממלכתיות האוסטריות המלכותיות איפשרו לנסוע מקרקוב לטריאסטה.
הלגיון של מיצקביץ' היה יחידה צבאית שהוקמה בשנת 1848 ברומא על ידי אחד המשוררים הפולנים הבולטים, אדם מיצקביץ', שהשתתף בשחרור איטליה לאחר כישלונו של מרד פולין גדול בשנת 1848. לאחר שהפציר ללא הצלחה באפיפיור פיוס IX לתמיכה, הוא הצטרף למילאנו לכוח צבאי של מהגרים פולנים, ובראשם מיקולאי קמינסקי. הלגיון, בפיקודו של קמינסקי, גדל ל-120 חברים עד יוני, ולחם בכמה קרבות. הם לחמו לצד אחרים בלומברדיה ובמתרסי גנואה כנגד המלוכנים, להגנת הרפובליקה הרומית.[3]
הלגיון של גריבלדי היה יחידת מתנדבים איטלקים שנלחמו למען עצמאות פולנית במרד ינואר 1863. היחידה נקראה על שם המהפכן והלאומני האיטלקי ג'וזפה גריבלדי, אורגנה באיטליה על ידי בנו מנוטי גריבלדי והובלה על ידי הגנרל פרנצ'סקו נולו. נולו הגיע לקרקוב מאיטליה באפריל 1863. הקרב הראשון של היחידה בפולין היה בפודלצה ב-3 במאי 1863 שם ניצחה כוח רוסי. בהמשך, הוא לקח חלק בקרב על קרזייקווקה, בו יחד עם הצרפתים ארגנו את זואבות המוות, אולם היחידה ספגה נפגעים כבדים; נולו נהרג וסגנו נפצע אנושות ונפטר לאחר מספר ימים. פרנצ'סקו נולו נחשב לגיבור עצמאות גם באיטליה וגם בפולין.
המאה ה-20
בשנת 1918 איטליה הייתה המדינה הראשונה באירופה שהכירה בריבונותה של פולין. ההמנון האיטלקי (Il Canto degli Italiani) וההמנון הפולני (פולין עדיין לא אבדה) נושאים אזכורים היסטוריים הדדיים.
הקורפוס הפולני השני השתתף בקמפיין האיטלקי. 11,379 חיילים מתו, ורבים מהם נקברו בהפולני במונטה קאסינו או בקאסמאסימה. בתוך כך, למרות קשר מועט בין איטלקים ופולנים במהלך כל המלחמה, מקובל כי הצבא האיטלקי היה בין הטובים ביותר כלפי הפולנים ומעולם לא התייחס לפולנים באופן ברוטלי כמו עמיתיהם הגרמנים.[4]
הסופר הפולני גוסטב הרלינג-גרודזינסקי התיישב בנאפולי, שם התחתן עם לידיה, בתו של הפילוסוף בנדטו קרוצ'ה.
הסרט הפולני-איטלקי מ-1946, Wielka droga, היה הסרט הפולני היחיד שלא צונזר עד 1989. הקומדיה הפולנית "ג'וזפה בוורשה" מציגה הרפתקאות של חייל איטלקי בוורשה הכבושה הנאצית.
פולסקי פיאט היה מותג רכב פולני. פיאט 508 יוצר בפולין מאז 1932, פולסקי פיאט 125p מאז 1967, בהמשך יוצרו גם פיאט 126 ואחרים. לנצ'יה איפסילון יוצרה בTychy.[5]
ביוני-דצמבר 1966, דיפלומטים איטלקים ופולנים עשו מאמץ משותף להגיע לפתרון פשרה למלחמת וייטנאם, בזכות שגריר איטליה בסייגון, ג'ובאני ד'אורלנדה, ומקבילו הפולני, יאנוש לבנדובסקי, במה שמכונה מבצע ציפורני חתול. מאמצי השלום שלהם נתמכו על ידי שר החוץ האיטלקי אמינטורה פאנפאני. הפשרה הסופית שהושגה בין ד'אורלנדה ללבנדובסקי בספטמבר כללה: בחירות חופשיות בשליטה בינלאומית בתוך שנתיים; ממשלת דרום וייטנאם תכלול נציגים של החלקים הקיצוניים ושמירה על מדיניות נייטרליות; נסיגה סופית של הכוחות האמריקאים. מאמצי השלום הופסקו בהפתעה בעקבות ההפצצה האמריקאית על האנוי ב-2 ו-4 בדצמבר 1966.[6]
בשנת 1978 נבחר קארול ויטילה לתפקיד האפיפיור הקתולי, האפיפיור הראשון שאינו איטלקי מאז המאה ה-16.
הזמרים האיטלקיים פארידה, דרופי, מרקו אנטונלי, אינ -גריד היו פופולריים בפולין, לפעמים יותר מאשר באיטליה. הפזמונאי והזמר הפולני צ'סלב ניימן הופיע באיטליה בשנים 1969 ו-1970 והשתתף בקנטגירו והפיק כמה סינגלים באיטלקית, למשל "ארקובלנו" (מעל הקשת).
"11 בספטמבר 1683" הוא סרט פולני-איטלקי על קרב וינה.
המאה ה-21
בשנת 2003 שתי המדינות תמכו בפלישה לעיראק על ידי קואליציה בהנהגת ארצות הברית. פולין לקחה חלק בפעולות הפלישה, ואיטליה רק בכיבוש שלאחר הפלישה לעיראק.
בשנת 2019 הגיע סגן ראש ממשלת איטליה, מתאו סלביני, לוורשה כדי לדון בברית פוליטית (ימנית) בין שתי המדינות לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי 2019.[7][8][9] רעיון זה נתמך על ידי ירוסלב קצ'ינסקי, מנהיג מפלגת השלטון בפולין.[10]
-
כרזת הלגיון הראשון של הלגיון הפולני באיטליה -
-
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Montelupi". encyklopedia.interia.pl (בפולנית). נבדק ב-2010-08-14.
- ^ "Memoirs, ch. XXI, XXII". אורכב מ-המקור ב-2010-11-02. נבדק ב-2011-01-25.
- ^ Pekacz, Jolanta T. "Poles in European revolutions 1848-1849", Encyclopedia of 1848 Revolutions. Retrieved on 2 May 2009.
- ^ https://www.thelocal.it/20141204/bodies-of-italian-war-traitors-unearthed-in-poland
- ^ New Lancia Ypsilon from Tychy
- ^ Mario Sica, Marigold non fiorì; Florence, 1991
- ^ Giuffrida, Angela (2019-01-09). "Matteo Salvini says Italy and Poland could build new Europe". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-01-17.
- ^ www.euronews.com https://www.euronews.com/2019/01/09/italy-s-salvini-goes-to-poland-for-discussions-on-eurosceptic-alliance. נבדק ב-2019-01-17.
{{cite web}}: חסר או ריק|title=(עזרה) - ^ "Italy and Poland in talks on anti-EU league". euobserver.com (באנגלית). נבדק ב-2019-01-17.
- ^ U/K, U/K (9 בינואר 2019). "Italy's Salvini seeks to build new European order with Poles". Washington Post.
{{cite web}}: (עזרה)
28776682יחסי איטליה–פולין