יחסי ישראל–פורטוגל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלפורטוגל
ישראלישראל פורטוגלפורטוגל
Israel-Portugal Locator.svg
ישראל פורטוגל
שטחקילומטר רבוע)
22,072 92,090
אוכלוסייה
9,881,600 10,229,308
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 251,945
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,829 24,630
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה
נשיא המדינה ראובן ריבלין ושגריר פורטוגל הנכנס ז'ואאו-ברנרדו דה אוליביירה מרטינס ויינשטיין, נובמבר 2017

יחסי ישראל–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל והרפובליקה הפורטוגלית. היחסים כוננו בשנת 1977. לישראל יש שגרירות בליסבון ולפורטוגל יש שגרירות בתל אביב-יפו. כמו כן, פורטוגל מחזיקה בקונסוליה בחיפה.[1]

היסטוריה

בדרך כלל, ברוב הצבעות האו"ם בעניינים של מדינת ישראל פורטוגל נמנעת, או מצדדת במדינות ערב. בתחילת 1977 החליטה ממשלתו של מריו סוארש לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל בראשותו של יצחק רבין. היחסים בין שתי המדינות הושפעו רבות מההיסטוריה של יהודי פורטוגל ואנוסי פורטוגל.

משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית עד לפתיחת השגרירות.[2]

בשנת 1995, בעקבות הסכמי אוסלו, פורטוגל החלה לראות את ישראל בצורה חיובית יותר, והיחסים בין המדינות התחממו, אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, היחסים התקררו מחדש.

ב-20 בדצמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בדבר חילופי מידע ומעקב אחרי פעילות ניירות ערך בין שתי המדינות.

ב-26 בספטמבר 2006 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ופורטוגל. האמנה אושררה בישראל ב-22 בפברואר 2007 ובפורטוגל ב-15 בינואר 2008.[3]

בשנים 20052011, בתקופת ז'וזה סוקרטש, היחסים שוב התחממו והביקורת כלפי ישראל פחתה מאוד. סוקרטש גינה בחריפות את האיום האיראני על ישראל, ואף בנאום האנטישמי של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בועידת האו"ם נגד הגזענות (2009), המשלחת הפורטוגלית החרימה אותו.

גם בשנים 20112015, בתקופת פדרו פאסוש קואליו, היחסים המשיכו להתחמם. קואליו תמך בשלום בין ישראל לפלסטינים, אך עם זאת הביע תמיכה בעמדת ישראל.

אחרי תקופה זו שבה הביקורת החריפה של פורטוגל נגד ישראל (בין היתר גם בגלל התחזקות יחסי איראן–פורטוגל והסרת הסנקציות של האיחוד האירופי על איראן). באירוויזיון 2018 בליסבון אף סלבדור סובראל שניצח באירוויזיון הקודם, ביקר את ישראל ונטע ברזילי ביקורות אנטישמיות ואף אמר שלא יסכים לתת לה את גביע המנצחת[4] (ישראל שהובילה בהימורים זכתה באירוויזיון בסופו של דבר).

ביקורים רשמיים מטעם שתי המדינות

ב-23 בינואר 2011 ערך שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור רשמי בבריטניה ובפורטוגל. ליברמן הגיע לפורטוגל ב-25 בינואר באותה שנה, ומהלך הפגישה בליסבון נפגש ליברמן עם שר החוץ של פורטוגל, לואיש אמאדו, עם נשיא הפרלמנט, ג'יימה גמא ועם ראשי הקהילות היהודיות בפורטוגל.[5]

ב-9 בספטמבר 2007 ביקר בירושלים שר החוץ הפורטוגלי לואיש אמאדו. במהלך הביקור נפגש אמאדו עם שרת החוץ ציפי לבני, נשיא המדינה שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, חבר הכנסת יוסי ביילין ועם שליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר ששהה באותה העת בירושלים.[6] בדצמבר 2019 נפגש ראש ממשלת ישראל עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה ועם שר החוץ של פורטוגל אוגוסטו סאנטוס סילבה בליסבון.[7]

זכאות לאזרחות פורטוגלית

בשנת 2013 הודיעה ממשלת פורטוגל כי בכוונתה לאפשר קבלת אזרחות לצאצאי היהודים שגורשו בתקופת ממלכת פורטוגל. לאחר טיפול בנושא שארך קרוב לשנתיים, בפברואר 2015 נחקק בפורטוגל החוק המעניק הקלות בקבלת אזרחות לצאצאי יהודי פורטוגל שגורשו או עזבו את פורטוגל מסוף המאה ה-15 ואילך.

במסגרת החוק, גם צאצאי מגורשי ספרד עשויים להיות זכאים לאזרחות פורטוגלית,[8] אם יוכלו להוכיח את שורשיהם הספרדיים באמצעות מאגר שמות משפחה המוכר כשמות יהודיים על ידי ממשלות ספרד ופורטוגל. הוכחה נוספת והכרחית לזיקה ליהדות ספרד ופורטוגל היא תעודות עלייה ממדינות שאליהן גורשו היהודים, כגון אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, מצרים, סוריה, לוב, יוון, טורקיה, בולגריה, בוסניה, רומניה, סרביה ועוד.

מלבד הקשר לספרד ולפורטוגל, יהודים המעוניינים להגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית צריכים להיות בני 18 לפחות ללא אפוטרופוס, וכן בעלי גיליון הרשעות נקי ללא עבר פלילי. הורים לילדים יכולים להגיש בקשה לאזרחות בשם ילדיהם הקטינים.

לאחר חקיקת החוק הוגשו לממשלת פורטוגל עשרות אלפי בקשות לאזרחות מצד ישראלים אשר ראו אטרקטיביות באזרחות הפורטוגלית, בין היתר בזכות הדרכון הפורטוגלי וכרטיס הכניסה לאיחוד האירופי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0