יחסי ישראל – כורדיסטן העיראקית
יחסי ישראל–כורדיסטן | |
---|---|
ישראל | כורדיסטן |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 191,660 |
אוכלוסייה | |
10,019,883 | 28,000,000 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,889 | |
יחסי ישראל–כורדיסטן העיראקית משתרעים על הרקע ההיסטורי של היחסים בין הכורדים והעם היהודי, ועל היחסים הפוליטיים והכלכליים הנוכחיים בין כורדיסטן העיראקית לבין מדינת ישראל.
לכורדיסטן העיראקית ולישראל אין מעמד רשמי של יחסים דיפלומטיים או בילטרליים, אם כי יש טענות שיש מגעים רבים בין הגופים הממשלתיים והעסקיים. איראן וסוריה האשימו את כורדיסטן העיראקית בקיום יחסים עם ישראל[2]. מסעוד ברזאני, נשיא כורדיסטן העיראקית והמפלגה הדמוקרטית הכורדית, טען ב-2005 כי "כינון היחסים בין הכורדים לישראל אינו פשע, שכן במדינות ערביות רבות יש קשרים עם המדינה היהודית"[3].
יחסים פוליטיים
כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 נרקמו קשרי סיוע חשאיים בין מדינת ישראל לבין הנהגת הכורדים בראשותו של מוסטפא ברזאני. בשנת 1966 סייעה ישראל למבצע צבאי שביצעו הכורדים (אותו תכנן וניהל צורי שגיא) בו חיסלו הכורדים חטיבה עיראקית[4]. קשרים אלה, שהופעלו דרך נציגי ישראל באיראן, נותקו בעקבות הסכם אלג'יר ב-1975.
במהלך מלחמת המפרץ ארגונים יהודיים ברחבי העולם פתחו בשדלנות כדי לסייע לכורדים בכורדיסטן העיראקית כדי לעצור את הרדיפות של ממשלת עיראק. ישראל גם סיפקה, באמצעות כורדיסטן הטורקית, פריטי עזרה ראשונה לכורדיסטן העיראקית וכן בעת המלחמה קרא ראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, בפגישתו עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'יימס בייקר לממשלת ארצות הברית להגן על הכורדים[5].
יחסי ישראל-כורדיסטן העיראקית החמיצו מעט בפברואר 1999, כאשר הכורדים האשימו את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בסיפוק מידע שהוביל למעצרו של מנהיג מפלגת פועלי כורדיסטן הטורקית (PKK),עבדוללה אג'לאן, בקניה. מפגינים כורדים תקפו את שגרירות ישראל בברלין, וכתוצאה מכך נהרגו שלושה מפגינים על ידי מאבטחים[6].
כלי התקשורת הישראליים דיווחו ב-2004 על פגישותיהם של גורמים רשמיים בישראל עם מנהיגים פוליטיים כורדים, כאשר מסעוד ברזאני, ג'לאל טאלבאני וראש ממשלת ישראל אריאל שרון אישרו בפומבי את היחסים של ישראל עם אזור כורדיסטן העיראקית[7].
נשיא כורדיסטן העיראקית, מסעוד ברזאני, ענה על שאלה בנוגע ליחסי כורדיסטן העיראקית-ישראל בעת ביקורו בכווית במאי 2006: "זה לא פשע לקיים יחסים עם ישראל, אם בגדאד תכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, נוכל לפתוח קונסוליה בארביל".
ב-2014, בנאום שנשא בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, תמך בהקמת מדינה כורדית עצמאית. הוא טען כי "הכורדים הם עם לוחם שהוכיח מחויבות פוליטית והוא ראוי לעצמאות מדינית"[8].
בספטמבר 2017, ישראל הפכה למדינה הראשונה שתמכה בעצמאות הכורדים[9].
יחסים כלכליים
ב-2015 דווח כי בין מאי לאוגוסט יובאו לישראל 19 מיליון חביות נפט, גודל השקול ל-77% מצריכת הנפט הישראלית באותה תקופה[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- עידן בריר, נתניהו וכורדיסטן: חרב פיפיות, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 14 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ מימין לשמאל: חיימקה לבקוב - בכיר במוסד, המולא מוסטפא ברזאני, דוד קרון - בכיר במוסד, מלווה כורדי, האלוף מוטי הוד וטייסים
- ^ Israelis train Kurdish forces, באתר BBC, 20 בספטמבר 2006
- ^ Iraq's Kurds support relations with Israel, Massoud Barzani, באתר Ekurd.net, 8 ביוני 2005
- ^ ד"ר יגיל הנקין, "מה יבטיח את קיומנו?", השילוח 2, דצמבר 2016
- ^ Kurdistan: The Next Flashpoint Between Turkey, Iraq, and the Syrian Revolt, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 5 באוגוסט 2012
- ^ A clean break for Israel
- ^ Israelis using Kurds to build power base, באתר הגרדיאן, 21 ביוני 2004
- ^ "למנוע מאיראן להשיג הסכם כניעה מהמעצמות", באתר nrg, 29 ביוני 2014
- ^ Halbfinger, David M. (2017-09-22). "Israel Endorsed Kurdish Independence. Saladin Would Have Been Proud". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-09-29.
- ^ ynet (2015-08-23). ""רוב עצום של הנפט לישראל מגיע מעיראק"". Ynet. נבדק ב-2018-09-10.
31422137יחסי ישראל – כורדיסטן העיראקית