יחסי חוף השנהב – ישראל
| יחסי ישראל – חוף השנהב | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | חוף השנהב |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 322,463 |
| אוכלוסייה | |
| 10,019,883 | 32,257,790 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 78,789 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,889 | 2,442 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| איזי ינוקא | באקה דאסיס |
נכון לשנת 2021 למדינת ישראל יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם רפובליקת קוט דיבואר הכוללים שגרירות דיבוארית ברמת גן ושגרירות ישראלית באביג'אן.
היסטוריה
השנים הראשונות
מדינת ישראל הכירה בחוף השנהב ביום קבלת עצמאותה, ב-7 באוגוסט 1960, וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות. במברק ששלחו נשיא המדינה ושרת החוץ גולדה מאיר, הודיעה מדינת ישראל גם על הענקת 15 מלגות לסטודנטים מהמדינה ללימודים בישראל[1][2]. בתחילת 1961 מונה שלמה הלל לשגריר ישראל בחוף השנהב ובמקביל כשגריר שאינו תושב בוולטה עילית, בניגריה ובדהומיי. באפריל נערכה תערוכה ישראלית באבידג'אן, בה השתתפו מספר חברות מישראל[3].
במאי 1960 הגיע השגריר הראשון של חוף השנהב לישראל והשתקע בירושלים[4]. השגריר, ז'אן באסטיסט מוקי, הגיש את כתב האמנתו לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי ב-26 במאי[5]. למרות לחצים מצד גורמים שונים, שחוף השנהב תעביר את השגרירות לתל אביב, החליט הנשיא פליקס הופואה-בואני שהיא תשאר בירושלים[6]. במאי גם נחתם הסכם לסיוע חקלאי, במסגרתו שלחה מדינת ישראל 6 מדריכים חקלאיים למדינה[7]. ב-20 באוגוסט 1960 הגיע שר הביטחון של חוף השנהב לביקור של עשרה ימים בישראל[8]. ביום האחרון של הביקור, חתם סגן שר הביטחון שמעון פרס על סכם לשיתוף פעולה בין ממשלות חוף-השנהב וישראל, לאספקת ידע ומומחים להקמת ארגוני נוער, כדוגמת הנח"ל והגדנ"ע. על פי ההסכם, משרד הביטחון של מדינת ישראל יעמיד את ניסיונו בהקמת הנח"ל והגדנ"ע לרשות משרד הביטחון של חוף השנהב במגמה להקים ארגונים דומים[9].
הקמת הנח"ל של חוף השנהב
בעקבות חתימת ההסכם בין שתי המדינות, שיגרה ישראל לאביג'אן באפריל 1962 משלחת של 16 מומחים ישראלים בראשות סגן אלוף אתיאל עמיחי שהקימו מסגרת הנח"ל מקומית כשירות לאומי (Service Civique Ivorien), כחלק אינטגרלי מצבא חוף שנהב. יעדיו היו "לעורר רוח חלוצית בקרב הנוער, להחזירו אל הקרקע, ללמדו שהעיסוק בחקלאות הוא נעלה ולא נחות, ולבסוף להשיג נכונותם של החניכים, להתיישב התיישבות קבועה ולראות את עתידם בחקלאות". כצעד ראשון, הוחלט לייסד בבואקה (Bouaké) שבמרכז המדינה בית ספר חקלאי מרכזי; בוגריו, כך תוכנן, ישמשו מדריכים בחמש חוות חקלאיות שאליהן יגיעו החיילים בתום שנת שירותם הראשונה בצבא. באוקטובר 1962 דיווח זאב אשכולות, ראש משלחת צה"ל בחוף השנהב, כי בתוך זמן קצר הפך הנח"ל "למפעל הישראלי המרכזי כאן מכל הבחינות"[10].
ניתוק וחידוש היחסים
בשנת 1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים היחסים בין השתיים נותקו לאחר החלטה של רבות ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה לנתק את היחסים עם ישראל[11].
למרות ניתוק היחסים נמשכו קשרי המסחר בין המדינות[12]. בפברואר 1977 אף נפגש נשיא חוף השנהב פליקס הופואה-בואני עם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בז'נבה[13].
בסוף 1985 החלו מגעים עם חוף השנהב לחידוש היחסים הדיפלומטיים[14]. ב-18 בדצמבר, תיווכה העיתונאית תמר גולן בתאום פגישה בין נשיא חוף השנהב פליקס הופואה-בואני וראש ממשלת ישראל שמעון פרס בז'נבה, בה הודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות[15]. היחסים חודשו באופן רשמי בפברואר 1986, לאחר אשרור של הפרלמנט של חוף השנהב. בספטמבר 1985 נפתחה מחדש השגרירות של חוף השנהב בשכונת קטמון בירושלים (חוף השנהב המשיכה להחזיק בבניין למרות ניתוק היחסים בין המדינות)[16], אך חודש אחר כך הודיעה המועצה הלאומית של חוף השנהב, בראשות הנשיא הופואה-בואני, כי תעביר את השגרירות לתל אביב. מאחר שהיא מבקשת לכבד את החלטה 478 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-20 באוגוסט 1980 בתגובה לחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל על ידי הכנסת ב-30 ביולי 1980, שקראה למדינות החברות באו"ם להוציא את הנציגויות הדיפלומטיות שלהן מירושלים[17].
במאה ה-21
שגרירות חוף השנהב בישראל הייתה ממוקמת בתל אביב ובית השגריר בכפר שמריהו[18]. בשנת 2016 עברה השגרירות לרמת גן[19].
סגירת שגרירות ישראל בשנת 2011
באפריל 2011, בעקבות מלחמת האזרחים השנייה שפקדה את המדינה, ביקשה ישראל מצרפת ומארצות הברית לסייע לה בהגנה ובפינוי במידת הצורך של הדיפלומטים הישראלים בשגרירות בחוף השנהב, ושל 18 האזרחים הישראלים שנמצאו באבידג'אן. תחילה הוחלט לא לפינות את השגרירות[20], אולם לאחר שבועיים בהם הסתגרו הדיפלומטים הישראלים בבית השגריר בלב אזור הקרבות, הוחלט לפנותם כדי למנוע תסריט דומה לזה שהתרחש בבית השגריר היפאני עליו השתלטו חיילים מקומיים. כוח נגמ"שים של האו"ם הגיע לכניסה לבית השגריר כאשר מסביב התנהלו חילופי אש כבדים. ארבעת הדיפלומטים הישראלים רצו וטיפסו על הנגמ"שים שהחלו בנסיעה כדי להימלט מהקרב שהתנהל[21].
קשרי מסחר
הסכם הסחר הראשון בין המדינות נחתם בשנת 1961 בידי משלחת של משרד המסחר והתעשייה. במסגרת ההסכם ישראל התחייבה לרכוש מחוף השנהב יהלומים, עצים, קקאו וקפה ולישראל הותר לשווק לחוף השנהב מוצרים שונים, ובכלל זה חומרים לבניית בית מלון בעיר הבירה, שנבנה על ידי האחים מאיר. ממשלת ישראל העניקה לצורך זה גם אשראי של 1.5 מיליון דולר לממשלת חוף השנהב[22].
בינואר 1965 נחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וטכני בין המדינות, שכלל הורדת מכסים על סחורות שונות[23].
בנובמבר 1965, נחתם הסכם סייע חקלאי בין מדינת ישראל לחוף השנהב, שבוצע באמצעות החברה הממשלתית לפיתוח חקלאי אגרידב[24]. בשנת 1970 זכתה אגרידב במכרז בהיקף של 20 מיליון דולר להקמת סכרים והכשרת שטחים חקלאיים בחוף השנהב. בפרויקט עבדו 24 איש מישראל ו-700 עובדים מקומיים[25].
בשנת 2001 החלה חברת החשמל במשא ומתן להקמת תחנות כוח קטנות שיופעלו בגז בחוף השנהב. עם תחילת מלחמת האזרחים במדינה הפרויקט בוטל[26].
בשנת 2005 יזמה חברת הנדל"ן הישראלית "קבוצת גמול", פרויקט בנייה רחב היקף למגורים בעיר ימוסוקרו[27].
בשנת 2018 זכתה חברת ההנדסה הישראלית קבוצת ברן, במכרז לתכנון וההקמה של פרויקט בתחום תשתיות המים בהיקף של 800 מיליון שקל[28].
בינואר 2020, הודיע בנק דיסקונט כי הוא יממן פרויקט התפלה בחוף השנהב בסכום של 160 מיליון אירו[29].
יצוא ביטחוני
חוף השנהב משמשת שוק יעד חשוב ליצוא הביטחוני הישראלי באפריקה.
במהלך מלחמת האזרחים הראשונה בחוף השנהב סיפק סוחר הנשק הישראלי משה רוטשילד נשק רב לכוחות הממשלה[30]. וחברת אירונאוטיקס סיפקה מזל"טים[31]. בנובמבר 2004, דיווח ערוץ הטלוויזיה הצרפתי "TF1" כי "שכירי חרב ישראלים המסייעים לצבא חוף השנהב הפעילו מזל"טים, שסייעו להפצצת בסיס הצבא הצרפתי במדינה". הצבא הצרפתי הגיעה לחוף השנהב במטרה להשכין שלום ולתווך במלחמת האזרחים. העיתון "לה מונד" גם דיווח כי קבוצה של 46 יועצים ישראלים הפעילו מרכז האזנות ומודיעין עבור צבא חוף השנהב[32].
ביולי 2005, משלחת מיוחדת של האו"ם הגיעה לישראל כדי לחקור אם חברות ואנשי עסקים מישראל מפרים החלטת אמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם נגד מכירת נשק לחוף השנהב[33]. באפריל 2016, דו"ח מומחים של מועצת הביטחון של האו"ם טוען כי חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על המדינה[34].
מהגרים מחוף השנהב בישראל
בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מלחמת האזרחים הראשונה בחוף השנהב, הגיעו לישראל, לפי ההערכות, כ-2,000-1,500 מהגרים מחוף השנהב. רבים מהם הגישו בקשות למקלט, אך עד 2012 רק שתי בקשות מתוך 1,500 התקבלו[35]. עם זאת הם קיבלו ההגנה קבוצתית מפני גירוש עקב מלחמת האזרחים. במאי 2011, הודיעה רשות ההגירה כי בעקבות שיפור במצבה המדיני של חוף השנהב על נתיניה להיערך ליציאה מישראל. בדיקה של משרד החוץ העלתה כי לא נשקפת סכנה לנתיני חוף השנהב השבים למדינה, וכי האזרחים החוזרים אליה ממדינות חוץ חיים בה בבטחה, על כן התקבלה ההחלטה על הסרת ההגנה הקבוצתית[36]. ביוני 2012, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתם של 132 מהגרים מחוף השנהב, שביקשו להותיר על כנה את ההחלטה שלא לגרשם חזרה לארצם. השופט דוד מינץ קבע כי העותרים לא הוכיחו כי חייהם יהיו בסכנה אם ישובו לארצם[37].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ישראל הכירה בחוף השנהב, למרחב, 8 באוגוסט 1960
- ^ ישראל הכירה בחוף השנהב, הארץ, 8 באוגוסט 1960
- ^ זה הנס הישראלי - אומר שר מחוף השנהב בתערוכה הישראלית, למרחב, 9 באפריל 1961
- ^ שגריר חוף השנהב ישתקע בירושלים, הבוקר, 18 במאי 1961
חוף־השנהב תפתה בקרוב את שגרירותה - בירושלים, למרחב, 11 במאי 1961 - ^ שגרירי חוף־השנהב ושויץ הגישו האמנתם, קול העם, 26 במאי 1961
- ^ נכשל לחץ על חוף־השנהב להעביר שגרירותה לת"א, מעריב, 13 בספטמבר 1961
- ^ מומחים לחקלאות מישראל ייצאו לייעץ בחוף השנהב, מעריב, 14 במאי 1961
- ^ שר־הבטחון של חוף השנהב הגיע לישראל, למרחב, 21 באוגוסט 1961
- ^ שאול הון, הסכם ישראל - חוף השנהב, מעריב, 31 באוגוסט 1961
- ^ איתן בר-יוסף, בהיאחזות הנח"ל באפריקה: חלוציות והגשמה בג'ונגל, באתר "העוקץ", 1 במרץ 2014
- ^ תמר גולן, חוף השנהב: "המעוז הישראלי" האחרון באפריקה - נכנע לערבים, מעריב, 9 בנובמבר 1973
- ^ יחחאל לימור, היחסים בין ישראל לחוף השנהב - ניתוק אבל לא הפסקה, מעריב, 6 בפברואר 1977
- ^ תמר גולן, "לא יכולתי לסלוח לעצמי על ניתוק היחסים" אמר נשיא חוף השנהב בתום שיחתו עם רבין. פעלתי בניגוד שאני ועמי ידידי ישראל והיהודים, מעריב, 6 בפברואר 1977
- ^ תמר גולן, החלו מגעים מעשיים לחידוש יחסי ישראל עם חוף השנהב, מעריב, 15 באוקטובר 1985
תמר גולן, נשיא חוף השנהב עשוי לחדש יחסים עם ישראל, מעריב, 10 באוקטובר 1985 - ^ תמר גולן, "אינני מבקש שום תמורה", אמר נשיא חוף השנהב לשמעון פרס, מעריב, 19 בדצמבר 1985
- ^ יוסף צוריאל, מהיום - נציגות לחוף השנהב בבירה, מעריב, 15 בספטמבר 1986
- ^ רויטרס, שגרירות חוף השנהב יורדת מירושלים לת״א, חדשות, 27 אוקטובר 1986
- ^ אלעזר לוין, שגרירות חוף השנהב תשלם 1,000 דולר לחודש, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2003
צמרת פרנט, שגריר חוף השנהב הפר חוזה שכירות - וחויב בכמיליון שקל, באתר גלובס, 27 במרץ 2011 - ^ דותן לוי, שגרירות חוף השנהב מצטרפת למגדל אטריום: 500 מ"ר ב־120 שקל למ"ר לעשר שנים, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2016
- ^ ברק רביד, חוף השנהב: עובדי שגרירות ישראל לא מצליחים לצאת מאזור הסכנה, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
- ^ ברק רביד, דרמה בעת פינוי השגרירות בחוף השנהב: אחד הנציגים נפצע, באתר הארץ, 9 באפריל 2011
- ^ סחר עם מערב אפריקה, למרחב, 5 במרץ 1961
- ^ רפאל אלדור, ההסכם בין ישראל לחוף השנהב - פריצה לשוק כלכלי סגור, מעריב, 22 בינואר 1965
הסכם כלכלי בין ישראל וחוף־השנהב, למרחב, 21 בינואר 1965 - ^ ישראל תסייע לפיתוח חקלאות בחוף השנהב, מעריב, 2 בנובמבר 1965
- ^ "נכדה" של "מקורות" זכתה במכרז גדול בחוף השנהב, למרחב, 6 בספטמבר 1970
א סדומי, שר החקלאות של חוף השנהב סיים ביקור בישראל, דבר, 12 ביולי 1971 - ^ רחל הניג, חברת החשמל במגעים עם חוף השנהב על הקמת תחנות כוח קטנות שיופעלו ע"י גז, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2001
רחל הניג, יורם אוברקוביץ משתתף במו"מ עם ממשלת חוף השנהב על הקמת תחנות-כוח גזיות, באתר גלובס, 8 בינואר 2002 - ^ גמול מרחיבה פעילותה לחוף השנהב: תקים 100 יחידות דיור בעיר ימוסוקרו כפיילוט לפרויקט להקמת 10,000 יח"ד, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2005
שי פאוזנר, גמול נכנסת לחוף השנהב: מתכננת פרויקט של 10,000 יח"ד, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2005 - ^
יורם גביזון, ברן זכתה בחוזה תשתיות מים בהיקף של 800 מיליון שקל באפריקה, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2020
אביב לוי, ברן: פרויקט לאספקת מי שתייה באפריקה ב-40-60 מיליון אירו, באתר גלובס, 18 ביוני 2018 - ^ רון שטיין, בנק דיסקונט נכנס לחוף השנהב: יממן פרויקט התפלה ב-160 מיליון אירו, באתר גלובס, 9 בינואר 2020
- ^ יוסי מלמן, מלחמות הקקאו, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
- ^ יוסי מלמן, מזל"טים ישראליים בשמי אפריקה, באתר הארץ, 29 באפריל 2006
- ^ ישראלים סייעו בהפצצת, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2004
- ^ יוסי מלמן, חשד: ישראלים הפרו אמברגו הנשק על חוף השנהב, באתר הארץ, 28 ביולי 2005
יוסי מלמן, האם ישראל הפרה איסור מכירת נשק לחוף השנהב?, באתר הארץ, 29 ביולי 2005 - ^ גילי כהן, חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, למרות הסנקציות הבינלאומיות, באתר הארץ, 24 באפריל 2016
- ^ דנה ויילר-פולקו מאיה לקר, ישראל תגרש אלפיים אזרחי חוף השנהב בתוך עשרה ימים, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ דנה ויילר-פולק, המדינה שינתה עמדתה, אלפי נתיני חוף השנהב יאלצו לחזור למולדתם, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011
- ^ ניר חסון ודנה ויילר-פולק, נדחתה עתירת 132 מהגרים מחוף השנהב נגד גירושם, באתר הארץ, 24 ביוני 2012
יחסי חוף השנהב – ישראל32991731Q30557949