יחסי הונג קונג – ישראל
| יחסי הונג קונג – ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| הונג קונג | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,108 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 7,407,009 | 10,019,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 382,055 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 51,580 | 50,889 |
| משטר | |
| אזור מנהלי מיוחד | דמוקרטיה פרלמנטרית |
ישראל והונג קונג מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כחלק מקשריה הדיפלומטיים של ישראל עם הממלכה המאוחדת בעבר ועם הרפובליקה העממית של סין בהווה. לישראל יש קונסוליה בהונג קונג, בעוד הונג קונג מיוצגת באמצעות משרד הכלכלה והמסחר שלה בנוסף לשגרירות הסינית בתל אביב.
בספטמבר 1984 הסכימו סין ובריטניה כי ב-1997 תחזור המושבה הונג קונג לריבונות סינית. ההסכם הותיר פתח להמשכת פעילות הקונסוליה הישראלית בהונג קונג גם לאחר מכן, ובכך - נוצר סיכוי לפעול בניסיון להבקיע את החומה המדינית הסינית. חנן בראון, המשנה למנכ"ל משרד החוץ, פנה לראובן מרחב, בעברו איש מוסד ובאותה עת איש משרד החוץ ששב מביירות ועסק בסוגיה הלבנונית. לאחר בדיקת התכנות יצא ראובן מרחב ב-1985 לשליחותו כקונסול ישראל בהונג קונג, במהלכה טווה קשרים אפקטיביים ודיסקרטיים מועילים ביותר עם אנשי אקדמיה וממשל בסין.
היחסים הבילטרליים בין ישראל להונג קונג טובים ויציבים. לאורך שנות קיומו של מעמדה הנוכחי של הונג קונג מאז 1997, אין השפעה כלשהי ליחסי ישראל-סין על יחסיה עם הונג קונג והיא עמיתת הסחר הגדולה של ישראל באסיה. מאז ומתמיד הונג קונג תמכה במערך סחר חופשי ומולטילטראלי והייתה חברה פעילה בארגון הסחר העולמי. בין היתר, נחתמו בין המדינות הסכם מו"פ כלכלי, הסכם אבטחת ועידוד השקעות, הסכם למניעת כפל מס בספנות, הסכם למניעת כפל מס, הסכם שת"פ מידע טכנולוגיה ותקשורת, הסכמי סיוע משפטי ומזכר הבנה בין הבורסה בהונג קונג לבין רשות ניירות ערך הישראליות[1].
בשנת 2013 המיליארדר מהונג קונג והאיש העשיר בסין, לי קה שינג, תרם 460 מיליון שקל לטכניון בחיפה כדי שיקים שלוחה בסין[2].
בשנת 2015, חתמה ישראל על הסכם עם הונג קונג להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה והמחקר ופיתוח. התוכנית שתיושם בישראל על ידי מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), זרוע הביצוע של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, תאפשר לחברות מישראל ומהונג קונג שמשתפות פעולה בפרויקטי מחקר ופיתוח תעשייתי, לזכות בתמיכה כספית משתי הממשלות. במסגרת התוכנית, יוענק סיוע לחברות ישראליות וסיניות מהונג קונג, לאתר שותפים פוטנציאלים לשיתופי פעולה תעשייתיים בין המדינות. במסגרתה, חברות טכנולוגיה ישראליות המשתפות פעולה עם חברות מהונג קונג, מוזמנות להגיש בקשה לקבלת מימון לפרויקטי מו"פ תעשייתי במסגרת "תוכנית ישראל-הונג קונג לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי"[3]. באותה שנה החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג השיקה נציגות בישראל בנכוחות לאונג צ'אן-יינג, ראש ממשלת הונג-קונג; יצחק כהן, סגן שר האוצר; שגיא קרני, הקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג; עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה; עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא; אלי אבידר, מנכ"ל מכון היהלומים; אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; יולי תמיר, נשיאת שנקר; פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש; רוני חזקיהו, יו"ר הבנק הבינלאומי; עמי אראל, יו"ר סלקום; עו"ד גלעד שר; מארק גזית, מנכ"ל Thetatray; גד פרופר, יושב ראש לוריאל ישראל; צביקה פולק, נשיא כלמוביל; יעקב הלפרין, מנכ"ל אופטיקה הלפרין; איתן בר-זאב, מנכ"ל ביג מרכזי קניות; חי גאליס, סמנכ"ל ביג; התעשיין עברי גורן; ואחרים[4].
יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, נסע להונג קונג בשנת 2016 כדי לחזק את הקשרים בין ישראל והונג קונג והדגיש את הקשרים הטובים ביניהן[5].
באוקטובר 2016 פורסם, שחברת התעופה הלאומית של הונג קונג קת'אי פסיפיק תטוס בקו הונג קונג - תל אביב החל ממרץ 2017[6].
הערות שוליים
- ^ מכון היצוא, יחסי סחר ישראל – הונג קונג
- ^
ליאור דטל, תרומת ענק לטכניון: לי קא-שינג יעביר 130 מיליון דולר עבור הקמת שלוחה בסין, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2013
- ^ משרד הכלכלה והתעשייה, ישראל והונג קונג משתפות פעולה בתוכנית חדשה – יממנו פרויקטים לחברות בתחום המו"פ, 14 בדצמבר 2015
- ^ ספיר פרץ-זילברמן, הרשת החברתית: החברה לפיתוח הסחר של הונג-קונג משיקה נציגות בישראל, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2015
- ^ Danny Lee, Hong Kong’s links to Israel hailed as ‘winning combination’, 17 באפריל 2016 (באנגלית)
- ^ דני שדה ועמית קוטלרפורסם, קתאי פסיפיק מתחילה לטוס בקו ת"א-הונג קונג, באתר ynet, 26 באוקטובר 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יחסי הונג קונג – ישראל21782086