חסידות קומרנה

חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות אשר נוסדה בראשית המאה ה-19. מייסדה היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה. החסידות נקראת על שם העיירה קומרנה שבגליציה המזרחית, כיום במערב אוקראינה.

סגנונה של חסידות קומרנה דומה לזה של חסידות זידיטשוב, והאדמו"רים משתי השושלות הם קרובי משפחה. חסידות קומרנה מתאפיינת בספרות קבלית ענפה ובהדגשת לימוד הקבלה, אף לצעירים.

אדמו"רי קומרנה

• ראשון השושלת היה רבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, בנו של רבי יצחק אייזיק מסאפרין, ואחיו של רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי אלכסנדר היה תלמידו של החוזה מלובלין. כיהן ברבנות ז'וראבנו ואחר כך בקומרנו. מסופר שלמד בהתמדה, כמעט בלי להפסיק לצורך אכילה. חיבר את הספר "זיכרון דברים" על התורה ושו"ת. נפטר בצעירותו בשנת תקע"ח (1818) ונקבר באוהעל שבהונגריה.
• בנו, המפורסם בין אדמו"רי השושלת, הוא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין, היה הראשון שהשתמש בשם ספרין (על שם עיירת סבו רבי אייזיק מספרין) אותו החליף מהשם אייכנשטיין, נולד בכ"ה בשבט תקס"ו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה הפולנית פינטשוב שם כיהן חמיו רבי אברהם מרדכי הורוויץ מפינטשוב. בפינטשוב הוא התחיל לנהוג באדמו"רות. זמן מה שימש רבי יצחק אייזיק כדיין בזידיטשוב, אבל העבירוהו מהרבנות. הוא נתבזה, סבל, ואף רעב ללחם. רבי יצחק אייזיק אמר שזכה למדרגותיו בשכר הרדיפות שסבל וקיבל את הכל באהבה ובשמחה. לימים עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו, ועל שם עיירה זו נקרא "רבי יצחק אייזיק מקאמרנא". בהקדמת ספרו "זוהר חי", כתב עליו בנו שהיה גלגול הינוקא מהזוהר, האר"י, הבעש"ט, והגר"א (כמו כן כתב על עצמו ב"מגילת סתרים" שנולד בשנת משיח בן יוסף). רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר הדומיננטי והמרכזי בתולדות חסידות זו, והיה "אדמו"ר לאלפים", ומחבר פורה בשלל מקצועות תורניים, ובעיקר בתורת הקבלה. הוא החשיב את עצמו כמעט כתלמידו הישיר של הבעש"ט אף שהיה כמה דורות אחריו, ואף הרבה לעסוק ולפרש את תורתו. בספריו הנציח סיפורים רבים מתלמידי הבעש"ט. רבי יצחק אייזיק נפטר בן 68 שנה, בי' באייר תרל"ד.
• את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי, נולד בשנת תק"ץ. כאביו גם הוא היה מחבר פורה בספרות קבלה חסידית ואלפים היו חסידיו. ספריו: "דמשק אליעזר" על הזוהר; אור עיניים - מפתח לקבלה; "בן ביתי" על התורה, "בן ביתי" על תהלים, "בן ביתי" על חמש מגילות, "בן ביתי" על סיומי הש"ס; "זקן ביתו" על מסכת אבות. חתנו היה רבי יהודה צבי טויב אב"ד ראזלא (בנו של שלמה טויב בן רבי משה חיים טויב בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב). נפטר בכ"ד באייר תרנ"ח. עוד בן של רבי יצחק אייזיק היה רבי אלכסנדר סנדר מקומרנה, חתן רבי חיים משה מסטפין.

• את מקומו של רבי אליעזר צבי מילא בנו רבי יעקב משה, שחיבר ספר שלא שרד בשואה. נולד בשנת תרכ"א. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ורבי אברהם טברסקי מטריסק. היה מפורסם כבעל מופת והיה נערץ מאוד על עדת החסידים גם בפולין. חתניו היו רבי חיים אלעזר שפירא, רבי אליהו בומבך רבה של אושפיצין, רבי חיים נחום ממאשציסק (בן רבי משה מקשאנוב), רבי אהרן מנדל מרדזימין ורבי שמחה הורוויץ מווישנה (בן רבי צבי הירש הורוביץ מרוזבדוב). נפטר בט"ו בתמוז תרפ"ט.
• אחריו כיהן בנו רבי שלום שהיה חתנו של רבי ישראל פרלוב מסטולין ("הינוקא מסטולין"). הוא נפטר לאחר זמן קצר, בכ"ו באדר תרצ"ז.
• אחריו כיהן בנו רבי ברוך, האדמו"ר האחרון בעיר קומארנו. רבי ברוך ספרין נהרג בשואה ביחד עם בני קהילתו בגטו סמבור שבגליציה.

רבי ברוך ספרין, האדמו"ר האחרון בקומרנה, נספה בשואה.

אדמו"רים נוספים בשושלת

• רבי מנחם מאניש ספרין בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בפלֶשׁטין, חתן רבי ישראל יוסף לבין (נכד רבי צבי הירש מזידיטשוב). הוציא את ספרו של אביו "בן ביתי". נפטר בסמבור בו' בטבת תרע"ד.
• רבי פנחס נתן בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר ברידיק. נולד בשנת תרט"ו. היה חתנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ובזיווג שני של רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב. אחיינו, רבי שלום מקומרנה היה תלמידו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ב ללא בנים.
• רבי אברהם מרדכי בנו של רבי אליעזר צבי, אדמו"ר בבוריסלב. חתן הרב חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש. נפטר בח' בכסלו תש"ב ורוב משפחתו נרצחה בשואה:
  • רבי אליעזר צבי (תר"ס - תש"ב?) כיהן בווירשוב ובפאבניץ. משך אליו חסידים רבים ואף גוים באו להתברך אצלו. נרצח בגטו לודז'.
  • רבי אלתר כיהן בסמבור הישנה. בנו רבי משה היה רבה של לימנה.
• אחיינו של רבי אליעזר צבי, רבי משה חיים בן רבי סנדר (האח של רבי אליעזר צבי) כיהן כאדמו"ר באלטשטאט. היה חתנו של רבי סנדר מזידיטשוב. היה מתמיד גדול. שני בניו נרצחו בשואה:
  • בנו הראשון רבי אלתר ישכר (חתן רבי שמעלקע מסערט) מילא את מקומו (נרצח בשואה),
  • ובנו השני רבי זיידא (חתן הרב אלתר שלום דוד רוטנברג רבה של קומרנה) כיהן בפשמישל (נרצח בשואה).
• רבי אברהם מרדכי קלינברג, נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנה (בן חתנו רבי מנשה), כיהן כאדמו"ר בזאלושיץ ובקראקא. הוסמך על ידי סבו ועל ידי רבי חיים מצאנז. בשנת תר"נ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזלושיץ עד לפטירתו. חיבר את הספרים "אלפי מנשה" על התורה ו"עלי זית" על תיקוני הזוהר. נפטר בי"ט בחשוון תרע"ז.
  • רבי שם קלינברג (סביבות תר"ל - כ"ח בניסן תש"ג) כיהן אחריו. היה חתנו של רבי ישראל הורוביץ רבה של ויסליץ (שושלת לינסק). נודע כמקובל. דברי תורתו הודפסו בספר "אהלי שם". נרצח בשואה במחנה פלאשוב.
    • רבי משה, חתן רבי פנחס שלום מקוסון כיהן כאדמו"ר מזאלושיץ באנטוורפן.
  • רבי זיידא משה חיים, כיהן בקשישוביץ (הסמוכה לקרקוב) ובפשמישל, אף הוא נרצח בשואה.
    • נכדו היה המרגל אברהם מרדכי מרקוס קלינגברג.

השושלת אחרי השואה

רבי חיים יעקב מקומרנה, אבי השושלת לאחר השואה.

נכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה, רבי חיים יעקב (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב) היגר לפני מלחמת העולם השנייה לארצות הברית. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת שני בנים ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת בשכונת גאולה בירושלים. בית כנסת זה משמש כיום כ"שטיבלאך". חיבר את הספרים: "בית אבות" ו"שבת שלום ומבורך". "פרי חיים" על התורה, על הש"ס, ועל סדר הא-ב. "פורת יוסף" על יוסף הצדיק.

בני רבי חיים יעקב

רבי שלום מקאמרנא בעל המעשה שלום עם בנו רבי נתנאל מקאמרנא

• רבי שלום ספרין (בוריסלב תרע"ו - י"ג בתשרי תשנ"ח) כיהן בירושלים. הוסמך להוראה בצעירותו על ידי בית הדין של מונקאטש. עלה לירושלים בשנת ת"ש והוכתר לאדמו"רות על ידי רבי אהרן מבעלז. נישא לגולדה לאה בתו של רבי ישראל יצחק רייזמן. כתב את הספרים "מעשה שלום" (ירושלים תשע"ח), "נשמת שלום" ו"נפש שלום" על התורה, המועדים והש"ס. לאחר שנפטר החלו בניו לשמש כאדמו"רים:
  • בנו רבי נתנאל (נולד בד' בניסן תש"ב) בירושלים. חתן הרב יהודה אריה דייטש. מכהן כאדמו"ר בשכונת ארזי הבירה בירושלים. הקים בית מדרש 'עטרת שלום' בתשנ"ט (הורחב בתשע"ה). בנשיאותו רשת כוללים 'קול יעקב' קאמרנא. מקים ומכהן בראש מכון אור פני יצחק להדפסת ספרי קאמרנא (הוקם בתשס"ב) שהודפסו במהלך השנים עשרות ספרים ביניהם: כתם אופיר על מגילות אסתר, נתיב מצוותיך, נוצר חסד על משניות אבות, זקן ביתו, בן ביתי ועוד .
    • רבי מתתיהו (נפטר ג' בטבת תשע"ו). כיהן כמשפיע בחיי אביו. חתן הרב משה אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.
  • בנו רבי אברהם מרדכי מחבר ספר "הלכה אחרונה" על הלכות אבר מן החי.
  • בנו רבי אליעזר צבי בשכונת רמת בית שמש ג'. חתן בתו של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. הקים בית מדרש הכולל שטיבלאך ומקוה המשמשים את תושבי השכונה. מוסר שיעורים בקבלה וחסידות. בתשע"ט הוציא לאור את הספר "אור שבעת הימים" ובו שיעוריו על קונטרס "עמוד התפילה" הנדפס בספר בעל שם טוב על התורה. הוא מפקח על הוצאה לאור של מהדורות חדשות של ספרי קומרנה, בהן ספר "זהר חי" לרבי יצחק אייזיק.
  • חתנו רבי ישכר שטוקהמר, מכהן כאדמו"ר מקומרנה ברמת שלמה.

בית הכנסת קאמרנא ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק

• בנו רבי מנחם מאניש, (תרע"ח–ח' בסיוון תש"ן) כיהן כאדמו"ר בבני ברק. בנה בית מדרש ברחוב דבורה הנביאה.
  • רבי צבי אלעזר, ממלא מקום אביו בבני ברק
  • רבי יצחק שלמה, אדמו"ר בירושלים. חתנו של רבי מרדכי מזוויהל. נפטר בשבת ח' בתשרי תשפ"א, ממחלת הקורונה.
    • רבי גדליה משה הוכתר למלא מקום אביו, בית מדרשו בשכונת גבעת שאול בירושלים. הוא מחותנו של הרב אהרן מרדכי רוקח.
• בנו רבי אלתר יצחק אלימלך, בארצות הברית (תרפ"ח - כ"ג בסיוון תשע"ו).
  • רבי אברהם מרדכי ממלא מקומו בבית מדרשו בבורו פארק
  • רבי צבי אריה בלייקווד
• בנו רבי ישכר דב (דובער) (נפטר ג' בכסלו תשס"ז) בבני ברק. ירש את בית המדרש בגאולה בירושלים.
  • רבי חיים יעקב ממלא מקומו בבית מדרשו בירושלים. הוא חתנו של הרב חיים רבינוביץ, האדמו"ר ממשכנות הרועים.
  • רבי נחום אריה, בשנת ה'תשע"ז פתח את בית מדרשו ברחוב נחמיה בבני ברק (מעל לבית המדרש סאטמאר). ובשנת ה'תשפ"א פתח בית מדרש וכולל אברכים בירושלים. הוא עומד בראשות מכון 'פתח ההיכל' להוצאת ספרי אדמור"י קומרנא.

לקריאה נוספת

• ברוך ישר, בית קומרנה, ירושלים תשכ"ה.
• הרב ישראל פרנקפורטר, שלשלת קאמארנא, ירושלים, תשס"א.

קישורים חיצוניים

• רון וקס, השימוש בייחודים אצל רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא, "מים מדליו", גיליון 17 (תשס"ו), עמ' 243–258, באתר "דעת - לימודי יהדות ורוח"
• אהרן סורסקי, בית יעקב - גיליון 32, "חסידות קומרנא - השושלת שהפיצה את תורת הקבלה והרז", עמ' 20–21, באתר היברובוקס
• שושלת קאמארנא באתר אייוועלט.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30664525חסידות קומרנה