הרב נתנאל ספרין
 | |||||
| בהדלקת נר חנוכה | |||||
| לידה |
ד' בניסן ה'תש"ב (גיל: 82) ירושלים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| למד ב | ישיבת חיי עולם | ||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר ומקובל | ||||
| רבותיו | סבו רבי ישראל יצחק רייזמן | ||||
| חיבוריו | היכל הרצון | ||||
| בת זוג | צפורה | ||||
| צאצאים | נכדו הרב דוד צבי רוזנבוים | ||||
| |||||
הרב נתנאל ספרין (נולד בד' בניסן ה'תש"ב) הוא מקובל ומכהן אדמו"ר מקומרנה, דור שביעי למייסד השושלת.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי שלום ולגולדה לאה - בתו של רבי ישראל יצחק רייזמן. בצעירותו דבק בסבו הרב רייזמן והוסמך על ידו לרבנות. למד בישיבת חיי עולם אצל הרב מטשעבין. לאחר מכן למד בישיבת לפלגות ראובן.
בה'תשכ"ב נישא לצפורה בת רבי יהודה אריה מארים צבי דייטש ראש ישיבת 'אנשי מעמד' בירושלים[1].
לאחר נישואיו למד בכולל לפלגות ראובן ובמקביל למד קבלה אצל רבי מרדכי שרעבי והשתתף בשיעוריו. כן למד קבלה בישיבת המקובלים בית אל ובמשך כ-40 שנה לומד בתורת הנגלה והנסתר עם הרב יעקב משה הלל[2] שמזכירו בספריו[3]. שימש כמו"ץ בבית הוראה וכר"מ בישיבת המקובלים שעל ידי מוסדות חברת אהבת שלום. כן שימש כעורך באוצר הפוסקים[4].
עם פטירת אביו בי"ג בתשרי ה'תשנ"ח הוכתר לאדמו"ר.[5] יסד את בית מדרשו 'עטרת שלום'[6] בשכונת ארזי הבירה בירושלים, וכן הקים רשת כוללים 'קול יעקב'[7] על שמו של סבו רבי חיים יעקב ספרין. כן הקים ישיבת מקובלים בשם 'נשמת שלום'.[8]
בין חסידיו נמנים פילנתרופים שתומכים בו, בעיקר בהוצאת ספרי אדמו"רי השושלת.[9]
מכונים שבנשיאותו
מכון אור פני יצחק מוציא לאור את רובם של ספרי אדמו"רי השושלת (ראו רשימה בפסקת הקישורים), כמו כן יוצאים לאור מדי שבוע גליונות 'עטרת שלום' מתורתם של אדמו"רי השושלת[10]; מכון פאר יצחק (בעבר: דמשק אליעזר) מוציאה לאור ספרי קבלה של אדמו"רי השושלת (ראו רשימה בפסקת הקישורים). בראשות המכונים עמד רבי מתתיהו ספרין, בנו הגדול של הרב נתנאל .
כמו כן פועל בחסידות מכון היכל הרצון שמוציאה לאור את דברי תורתו של האדמו"ר, בתשפ"ג הודפס ספרו הראשון של האדמו"ר בשם היכל הרצון הכולל את שיחותיו של על חומש בראשית, כמו כן מודפס מדי שבוע גליון 'לבקר בהיכלו' מתורתו של האדמו"ר.
לחסידות ישנה קופת החסד 'נוצר חסד'[11] שמסייעת למשפחות נצרכות[12].
משפחתו
אחיו הם הרב אברהם מרדכי והרב אליעזר צבי. גיסיו הם הרב מתתיהו דייטש, הרב אלישע הלברשטאם האדמו"ר מגורליץ והרב אלתר יצחק בידרמן האדמו"ר מלעלוב ירושלים.
בניו
- בנו בכורו רבי מתתיהו (נפטר בג' בטבת ה'תשע"ו)[13], היה מקובל ומשפיע, עמד בראשות מכון אור פני יצחק של החסידות. חתן רבי משה אדלר ראש ישיבת טורדא.
- חתנו הוא הרב דוד צבי רוזנבוים האדמו"ר ממז'יבוז'.
- בנו הרב יהודה אריה מארים צבי, ראש מכון אור פני יצחק של החסידות וראש כולל בחסידות.
- בנו הרב אברהם מרדכי, ראש מכון היכל הרצון וראש כולל בחסידות ובבית המדרש קאלוב בביתר עילית. חתן דודו הרב אלתר ישראל בידרמן האדמו"ר מלעלוב ירושלים.
חתניו
- הרב חיים יעקב פרנקל, האדמו"ר מרימנוב.
- הרב יהושע אשכנזי, מחבר ספר שו"ת דבר יהושע בנו של רבי אלימלך אשכנזי.
- הרב אליעזר יצחק דנציגר, בנו הגדול של האדמו"ר מאלכסנדר.
- הרב מיכאל אליהו ארונסון, משפיע בישיבת אמשינוב בביתר, בנו של הרב ישראל, משפיע בבני ברק.
- הרב שאול ידידיה אלעזר טאוב, ראש כולל קוזמיר בבני ברק, בנו של הרב פנחס משה טאוב מקוז'מיר.
- הרב שלום גשטטנר מו"ץ בירושלים ומחבר ספר דעת שלום, בנו של הרב עמרם גאב"ד קרית אגודת ישראל[14].
קישורים חיצונים
- ארכיון האדמו"ר מקאמארנא - JDN
- שיעורי האדמו"ר באתר קול הלשון.
- האדמו"ר מקאמרנא במסע קודש לציון מייסד השלשלת - לדעת
- האדמו"ר מקאמרנא בהילולת זקנו מייסד השלשלת בעל ה'היכל הברכה'
- המופתים, סדר היום העמוס, והחברותא עם המקובל מירושלים
- הזמנה לחתונת בנו רבי מתתיהו, בכתב ידו באתר בידספירט.
- עטרת שלום - עלון שבועי שע"י מוסדות קאמרנא
- האושפיזין של קאמרנא: צפו בשמחת בית השואבה - בחדרי חרדים
- ספרי המכונים
- מכון אור פני יצחק קומרנה, סידור כונת האר"י, באתר אוצר החכמה
- מכון אור פני יצחק, מסכת שקלים עם ביאור פני זקן, באתר אוצר החכמה
- מכון אור פני יצחק, ספר היכל השביעית, באתר אוצר החכמה
- מכון אור פני יצחק, זהר עם פירוש דמשק אליעזר, באתר אוצר החכמה
- מכון פאר יצחק קומרנה, הגדה של פסח, באתר אוצר החכמה
- מכון פאר יצחק, זמירות לשבת עם ביאור אור עינים, באתר אוצר החכמה
- מכון פאר יצחק, כתם אופיר, באתר אוצר החכמה
- מכון פאר יצחק, דרך אמונה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ אביו של הרב מתתיהו דייטש.
- ^ שוקי לרר, בצילם, חלק א', ערך הרב יעקב משה הלל, תשפ"ב, עמ' 253
- ^ הרב יעקב משה הלל, סידור כוונות אהבת שלום, חלק כוונות הסעודה, תשס"ו.
- ^ אוצר הפוסקים, אבן העזר, חלקי ו' וז', ירושלים: מכון אוצר הפוסקים.
- ^ מעשה שלום, תולדות המחבר, עמוד 43, ירושלים: הרב נתנאל ספרין האדמו"ר מקומרנה, תשע"ח.
- ^ על שם אביו.
- ^ קובץ קול יעקב, שבת - נדה, ירושלים: כולל קול יעקב קומרנה, תשע"ז.
- ^ האדמו"ר מקומרנה בצפת עם תלמידי ישיבת המקובלים נשמת שלום, באתר בחצרות הקודש.
- ^ נתיב מצוותיך, ירושלים: מכון אור פני יצחק קומרנה, ה'תשפ"א.
- ^ עטרת שלום - קאמרנא - Yiddishe Vinkel - אידישער ווינקל.
- ^ על שם ספרו של רבי אליעזר צבי מקומרנה.
- ^ לקראת החג: אברכי הכולל קיבלו סלי קמחא דפסחא - כל רגע.
- ^ המקובל הרב הצדיק רבי מתתיהו סאפרין זצ"ל - בחדרי חרדים.
- ^ בנו של רבי נתן.