רודקי (אוקראינה)
 | |
| בניין העירייה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 לבוב |
| מחוז משנה |
 סאמבור |
| חבל ארץ |
 גליציה |
| שטח | 3.8 קמ"ר קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,700 (2007) |
| קואורדינטות | 49°39′10″N 23°29′13″E / 49.65278°N 23.48694°E |
רודקי (באוקראינית: Рудки; בפולנית: Rudki; בפי היהודים נקראה רידיק) היא עיירה קטנה במחוז לבוב באוקראינה, בין הערים לבוב וסאמבור. נכון ל-2007 התגוררו במקום 5,700 בני אדם.
היסטוריה
רודקי שוכנת בחבל גליציה שמצפון להרי הקרפטים. נוסדה לפני 1667. כבר בסוף תקופתה של פולין העצמאית שימשה רודקי כמרכז נפת רודקי.
לאחר חלוקת פולין ב-1772 ועד לשנת 1918 הייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית. בתקופה זו היו רודקי וקומרנו שני היישובים המרכזיים בנפה שהשתייכה למחוז לבוב, ובהם היו המוסדות השלטוניים ששירתו את תושבי הנפה. ב-1860, בעקבות התפתחותה של רודקי ושיפור המצב הכלכלי, היא הפכה לעיר המחוז, אליה השתייכו קומרנו וכ-70 כפרים נוספים. החל מ-1880 נוהלה העיר על ידי ראש עיר ומועצה נבחרת. החל משנה זו נערך ברודקי כל עשר שנים מפקד אוכלוסין.
ב-1903 נחנך קו הרכבת ללבוב שעבר דרך רודקי. תושבי הנפה התפרנסו מחקלאות, שהתבססה על משקים קטנים ובינוניים ועל חוות חקלאיות של בעלי האחוזות הגדולות.
בין שתי מלחמות העולם הייתה גליציה חלק מהרפובליקה הפולנית השנייה ("פולין קטן") להוציא מספר חודשים בראשית התקופה בהם הייתה נתונה תחת שלטון הרפובליקה העממית של אוקראינה.
ב-12 בספטמבר 1939 פלשו חיילי הורמאכט לרודקי והחלו לפגוע ברכוש של יהודים ולהפחידם, אולם כעבור שבועיים, בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ, עברה רודקי לשליטת ברית המועצות. ב-3 ביולי 1941, במסגרת מבצע ברברוסה, נכנסו שוב הגרמנים לעיירה לאחר שהצבא האדום נסוג ממנה.
בין השנים 1945–1991 הייתה רודקי חלק מברית המועצות, וכיום היא משתייכת לאוקראינה.
אוכלוסייה
קודם השואה הורכבה אוכלוסיית העיר מרוב של יהודים ופולנים ומיעוט של אוקראינים.
- 1880: 2,582 נפשות, מהם 1,352 יהודים ו-945 פולנים.
- 1938: 3,500 נפשות
- 1971: 3,100 נפשות
- 2010: 4,912 נפשות
- 2007: 5,700 נפשות
הקהילה היהודית
יהודים גרו בעיר במשך דורות רבים. את השירותים הדתיים והקהילתיים הם קיבלו מקהילות קומארנו ולבוב הוותיקות והמבוססות. נראה שבראשית המאה ה-19 כבר הייתה קיימת ברודקי קהילה יהודית עצמאית ולה היו מסונפים כמה יישובים יהודיים וכפרים קטנים הסמוכים לה.
ב-1772, שנת סיפוח גליציה לאוסטריה, מנו יהודי העיר כ-614 נפשות בנוסף ל-184 יהודים שהתגוררו בכפרים הסמוכים. בעקבות הסיפוח לאוסטריה הוטלו על היהודים מיסים גבוהים וגזירות שונות שבוטלו רק בשנת 1848.
על פי מפקדי האוכלוסין שנערכו בין השנים 1900-1880, יהודי העיר מנו כמחצית מהתושבים. יהודי העיר עסקו בעיקר במסחר בתבואות, בבקר ובעורות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויסו מרבית הגברים בעיירה. שאר יהודי העיירה נאלצו לעזוב את ביתם ולברוח, ובהמשך, לאחר חזרתם סבלו ממחסור במזון ומוצרים בסיסיים.
בין שתי מלחמות העולם פעלו ברודקי אגודות ציוניות שונות, נפתחו סניפים של תנועות נוער ואף הוקם בית ספר עברי. לצידם התקיימו ארבעה בתי כנסת ושאר מוסדות הקהילה, אגודות עזרה הדדית, תלמודי תורה, סניף של אגודת ישראל ובית ספר לבנות של רשת "בית יעקב". רבים מיהודי העיירה השתייכו לחסידות בעלז ולחסידויות משושלת רוז'ין. בעיירה התגורר האדמו"ר רביפנחס נתן ספרין משושלת קומרנו (נפטר תרצ"ב, 1932), בנו של רבי אליעזר צבי ספרין. רבה האחרון של הקהילה היה הרב יצחק אייכנשטיין שמילא את מקום אביו הרב משה אייכנשטיין שנפטר ב-1912.[1]
ערב מלחמת העולם השנייה גרו ברודקי לפי אומדן משוער כ-500 משפחות יהודיות, בהם כ-2500 נפשות, בעוד שמספר הפולנים היה כ-1300 נפשות ומספר האוקראינים כ-200 נפשות. ב-3 ביולי 1941 נכנסו הגרמנים לרודקי והחלו בהשפלת היהודים ובהטלת גזירות שכללו ענידת טלאי וסימון הרכוש היהודי. ביום שבת, 13 ביולי 1941 כונסו יהודי העיר בכיכר המרכזית ומתוכם נלקחו כ-40 מנכבדי הקהילה, בהם הרב אייכנשטיין, והוצאו להורג ביער בז'זינה על ידי אנשי הגסטפו והמילציה האוקראינית. באותו יום נשרפו גם בתי הכנסת של העיירה.
בסוף 1941 הוקם גטו ברודקי בו רוכזו יהודי רודקי וקומרנו והוקמה מועצת "יודנראט". תושבי הגטו סבלו מצפיפות רבה ומתנאים סניטריים קשים והוכרחו לעבוד עבור הגרמנים. במרץ 1942 נערכה ה"אקציה" הראשונה בגטו במהלכה נלקחו רבים מתושבי הגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ. האקציה השנייה נערכה ב-11 בנובמבר 1942, בה נלקחו כ-800 מיהודי הגטו גם כן למחנה בלז'ץ. הגטו חוסל סופית ב-4 באפריל 1943, אז נלקחו כ-300 יהודים ליער בז'ז'ינה, שם נורו ונקברו בקבר אחים גדול שהוכן מראש.
קישורים חיצוניים
- יוסף כרוסט (עורך), ספר יזכור לקהילת רודקי, בספריית העיר ניו יורק, תל אביב, תשל"ח
- רוּדקי (Rudki), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), רודקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 823–824), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- "רודקי (אוקראינה)", באתר JewishGen (באנגלית)
- http://www.castles.com.ua/rudky.html (באוקראינית)
- רודקי באתר מרכז מורשת יהדות פולין
הערות שוליים
- ^ פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה.
25344212רודקי (אוקראינה)