רבי ישראל יצחק רייזמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן
אין תמונה חופשית
לידה 1889
תרמ"ט
פטירה 25 בפברואר 1969 (בגיל 80 בערך)
ז' באדר תשכ"ט
תחומי עיסוק דיין
רבותיו רבי שניאור זלמן מלובלין, רבי אברהם שמחה הורוביץ

הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (תרמ"ט, 1889 - ז' באדר תשכ"ט, 25 בפברואר 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.

הוא היה חבר בהרכב בית הדין השני והדומיננטי של העדה החרדית, משנת 1948 עד 1969, יחד עם הרב פנחס עפשטיין והרב דוד ינגרייז.

ביוגרפיה

יושב. בצד שמאל נראה עומד החזן רבי יעקב פעסטער.

נולד בעיר העתיקה לרבי נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נישא לשרה חיה, בתו של רבי שלום לייב אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק".

היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל, ולאדמו"רי ראחמיסטריווקא. למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן.

הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של רבי יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג.

מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים ובישיבת תורת חיים בעיר העתיקה. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצורכי שבת לעניים.

בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו. נקבר בחלקת פולין בהר הזיתים.

בין תלמידיו, רבי יעקב יצחק בידרמן מלעלוב ירושלים בנו של רבי שמעון, בן ביתו רבי לייב מינצברג ונכדו הרב נתנאל ספרין.

משפחתו

בתו היחידה, גולדה לאה, נישאה לרבי שלום סאפרין האדמו"ר מקומרנה.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0