רבי יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)
ציונו של המראה יחזקאל
לידה ה'תקמ"ג
פטירה כ' בניסן ה'תר"ה (בגיל 62 בערך)
השתייכות חסידות
רבותיו הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא, הרב אלעזר פלקלס, הרב מנחם מנדל רבין, החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב
תלמידיו בניו הרב חיים בצלאל, הרב מנחם מנדל, הרב יהודה לייביש והרב יצחק משה
חיבוריו שו"ת "מראה יחזקאל", "מראה יחזקאל" על מסכת חולין, "מראה יחזקאל" על התורה "שארית ציון" (דרשות על המועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה - לרוב נדפס עם השו"ת), "אגרת קודש" (ענייני חסידות)

רבי יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג-כ' בניסן תר"ה), אבי מייסד חסידות דעש, היה מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. מכונה "מראה יחזקאל" על שם סדרת חיבוריו.

ביוגרפיה

רבי יחזקאל נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג. למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה לייב פישלס, רבי שמואל לנדא והרב אלעזר פלקלס, ולאחר נישואיו, למד בקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ.

את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק.

ברבנות

בתקס"ז נתמנה לרבה של איסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג וטרנסילבניה. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'.

בהיותו רבה של טרנסילבניה פעל לטובת עגונות רבות: בתקופתו טרנסילבניה שימשה כמקלט בעבור אנשים רבים מדינות אחרות שעגנו את נשיהם מסיבות שונות ועקבותיהם נעלמו. רבי יחזקאל שלח הוראה לכל הקהילות היהודיות בטרנסילבניה שיודיעו לו על כל איש זר שמגיע לקהילה יהודית, ורשם אותם בפנקסו. הוא סבב בין הקהילות שבהן היו אנשים כאלו וחקר ואותם על שמותם ומולדתם ומה מעשיהם באזור זה, וכן שלח לרבני הקהילות שמהן באו להודיע היכן נמצאים בני קהילותיהם. כך הצליח להתיר כמאתיים עגונות.

נודע במכתב שכתב[1], בו הוא מסביר את גדולת האדמו"רים החסידיים והודף את טענות המתנגדים אודות ביטול תורה, כביכול, של האדמו"רים. במכתב הוא מסביר כי רבותיו הם בעלי גאונות ובקיאות נפלאה, ומצויינים בהתמדה מיוחדת בתורה. רבי חיים מצאנז היה נוהג ללמוד את המכתב, מתוך בכי[2].

חיבוריו

בנוסף נותרו בכתב יד חידושי הלכה ואגדה על הש"ס, חיבור גדול על ארבעה חלקי השו"ע ועוד.
כן ערך את "מנחם ציון" - דרשות ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו הגדול בחסידות.

משפחתו

בתקס"ב נשא לאישה את מרת חיה-רחל, בתו של הרב משה הניג מלינסק. נולדו להם ארבעה בנים ו-4 בנות:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נדפס בשו"ת שלו: מראה יחזקאל, סימן קד. ראה במהדורת תשס"ג את קורות הדברים.
  2. ^ ראו: ספר מנחם ציון, מכון שפתי צדיקים, עמ' רצט
  3. ^ את הקובץ הוציא לאור לכבוד חתונת בנו יעקב ובו לצד דברי הרב פנט הוסיף בקובץ גם דברים של הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר ושל שני רבנים ממשפחתו.


תקופת חייו של רבי יחזקאל פנט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0