רבי יוסף פנט
 | |||||
| לידה | כ' באב ה'תרנ"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
י' באב ה'תשכ"ב ארה"ב | ||||
| מקום פעילות | טרנסילבניה, ארצות הברית | ||||
| בת זוג | ליפשא | ||||
| אב | רבי יחזקאל פנט | ||||
| אם | רבקה | ||||
| מספר צאצאים | 12 | ||||
| |||||
רבי יוסף פנט (כ' באב ה'תרנ"ה - י' באב ה'תשכ"ב) היה רב במספר עיירות בטרנסילבניה, אדמו"ר בדור החמישי בחסידות דעש, ונשיא כולל אהבת ציון זיבנברגן.
ביוגרפיה
נולד לרבי יחזקאל פנט האדמו"ר הרביעי בשושלת דעעש, ולרבקה בת רבי שמואל יהודה פולק.
בשנת ה'תרע"ו נשא את ליפשא בת רבי דוב בעריש ויינברג מהעיר קראקא[1]. לאחר נישואיו התגורר בקראקא כמה שנים, שם הכיר הרבה מצדיקי פולין וגליציה, כן למד אז בחברותא עם רבי משה מרדכי בידרמן האדמו"ר מלעלוב.
בשנת ה'תרפ"ה הוכתר לרב העיירה טעקענדורף שבטרנסילבניה, ולאחר ארבעה שנים בשנת ה'תרפ"ט מונה לרבה של אילאנדא הסמוכה לדעעש, וכן הקים ישיבה לתלמידים שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בפרוץ השואה הועברו לפי תכתיב וינה רוב תושבי טרנסילבניה לריבונות הונגריה. בתו הנערה בריינדל ששהתה בפרוץ המלחמה בבית סבתה בקרקוב, הוברחה להונגריה דרך צ'כוסלובקיה. בקיץ ה'תש"ד, לאחר שהנאצים נכנסו להונגריה, הועבר עם משפחתו לגטו בארגא[דרושה הבהרה], משם ברח עם זוגתו ו-8 מילדיו ליערות בסביבה, שם התחבא במשך כחודשיים עד שהצליח להבריח את הגבול לרומניה שכבר ערקה אז לבעלות הברית, שם מצא מקום מקלט בבוקרשט.
אדמו"רות
לאחר השואה חזר לדעעש, שם מונה על ידי שרידי חסידי דעעש ותושבי העיר, לכהן כאב"ד העיר וכאדמו"ר מדעעש, לאחר שאחיו רבי יעקב אלימלך נרצח עם כל משפחתו בשואה.
פעל רבות למען פליטי המלחמה, אסף את הבחורים והקים להם ישיבה, כן הקים מטבח כשר לכל הנצרכים. זמן קצר אחר השואה כאשר הקומוניסטים הגבירו את אכיפתם על חיי הדת, עזב את העיר וברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה).
בשנת ה'תש"ט היגר לארה"ב. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין, ולאחר מכן העביר את חצרו לויליאמסבורג, שם התקבצו סביבו שרידי חסידי דעעש. במקביל נבחר לעמוד בראש הכולל זיבינבירגן בירושלים.
נפטר בי' באב ה'תשכ"ב. כל בניו שימשו אחריו באדמו"רות
משפחתו
- בנו הבחור משה, רב הצעיר בעיר אילאנדא, נהרג בשואה.
- בנו רבי צבי מאיר, ממלא מקומו בבית מדרשו בויליאמסבורג, נשא את מאטיל לאה בת רבי יחזקאל מנחם פנט[2]
- בנו הרב יצחק יחיאל פנט האדמו"ר מדעעש.
- בנו רבי שמואל יהודה, אדמו"ר מדעעש במיאמי - בורו פארק, נשא את יענטא בת רבי יחזקאל מנחם פנט[2]
- בנו רבי אלימלך אלטר, אדמו"ר מדעעש בבורו פארק.
- בנו רבי דוב בעריש, אדמו"ר מדעעש בירושלים, נשא את רחל בת רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקאווא.
- בתו חיה רחל, נישאה לרבי נפתלי הורביץ אב"ד בודעשט, בן רבי אברהם אביש מקראלי, נהרגה בשואה עם כל משפחתה.
- בתו מלכה, נישאה לרבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם דיין בסאטמר[3], נהרגה בשואה עם כל משפחתה.
- בתו רייזל, נישאה לרבי אלעזר מייזליש[4] אב"ד אוהעל.
- בתו בריינדל, נישאה לרבי צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצען בעל מקדשי השם, ולאחר פטירתו נישאה לרבי נחום צבי פיש האדמו"ר מביקסאד.
- בתו העסא, נישאה לרבי נפתלי צבי הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב.
לקריאה נוספת
- חסידים דערציילן א' עמ' 10-12 באתר אוצר החכמה
- אנציקלופדיה לחסידות, יצחק אלפסי, ח"ב עמ' 64.
הערת שוליים
- ^ נכד הצדיקים רבי ישעיה מפשעדבורז' רבי שלמה מקשאנוב ורבי מאיר מאפטא.
- ^ 2.0 2.1 בן רבי יצחק יחיאל פנט, דודו של אביו רבי יוסף וחתנו של רבי יששכר דוב קאהן
- ^ בן רבי חיים מסאטמר בן רבי שלום אליעזר מראצפערט
- ^ אחי גיסו רבי צבי הירש מייזליש, שניהם בני רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל, בעל הבנין דוד.