קלוז'-נאפוקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קלוז')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלוז'-נאפוקה
Cluj-Napoca
סמל קלוז'-נאפוקה
סמל קלוז'-נאפוקה
מראה פנורמי של העיר
מראה פנורמי של העיר
מראה פנורמי של העיר
מדינה רומניהרומניה רומניה
מחוז קלוז'
חבל ארץ טראנסילווניה
ראש העיר אמיל בוק
תאריך ייסוד 1213
שטח 179.5 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במטרופולין 411,379 (2011)
 ‑ צפיפות 1,808 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 46°46′48″N 23°33′34″E / 46.78000°N 23.55944°E / 46.78000; 23.55944
אזור זמן UTC +2
www.primariaclujnapoca.ro

קלוּז'-נאפּוֹקָהרומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי: /'kluʒ na'poka/ (מידעעזרה); בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה. העיר היא אחד המרכזים האקדמיים, התרבותיים והתעשייתיים החשובים ביותר במדינה והיא העיר השנייה בגודלה בה. היא ממוקמת כ־330 ק"מ צפון-מערבית לבירת רומניה בוקרשט, בעמק נהר הסומש הקטן (רומנית: Someşul Mic; הונגרית: Kis-Szamos).

אטימולוגיה

מקור שמה של העיר, קלוז', מהשם הלטיני "Castrum Clus", שהאזכור הראשון שלו הידוע בימינו היה במאה ה־12, בתור המצודה של העיר. פירוש המילה "clus" בלטינית – "סגור", ומייחסים את השם להרים ולגבעות המקיפות את העיר ו"סוגרות" עליה. הסבר אחר גורס כי מקור השם בשפה הגרמנית, מהשם Klaus או מהמילה הארכאית Klus (שמשמעותה: "מעבר הרים" או "מחסום").

החל מסוף המאה ה-16 נודעה העיר בעיקר בשמה ההונגרי, Kolozsvár (קולוז'וואר) או בשמה הגרמני Klausenburg (קלאוזנבורג), שכן היא הייתה חלק מנסיכות טרנסילבניה ומממלכת הונגריה, מאוחר יותר מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ורוב אוכלוסייתה הייתה דוברת הונגרית. לאחר שהעיר עברה לריבונות ממלכת רומניה ב־1918, שוּנה שמה לשם הרומני Cluj (קלוז'). מתוך כוונה לייצג את מקורה העתיק הטרום-הונגרי של העיר, נוסף לה בשנת 1974, בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו, שמה הרומי הקדום, אולי ממוצא דאקי, נאפוקה, וכך קיבלה את השם קלוז'-נאפוקה (Cluj-Napoca).

היסטוריה

גילוף (1617) של קלוז' בימי הביניים; הכיתוב בלטינית: "Clavdiopolis, Coloswar vulgo Clavsenbvrg, Transiluaniæ ciuitas primaria" – "קלאודיופוליס, קולוז'וואר בלשון העם קלאוזנבורג, העיר הראשית של טרנסילבניה"

לאחר כיבוש דאקיה על ידי האימפריה הרומית במאה ה־2, הקים הקיסר טראיאנוס מחנה קבע בשם נאפוקה (Napoca) עבור לגיון שהוצב באזור. מגורי הקבע של לגיון רומי באזור הביאו להתפתחות עיר באזור ואדריאנוס העניק לעיר מעמד של "מוניקיפיום". במהלך שלטונו של מרקוס אאורליוס שודרגה נאפוקה למעמד הגבוה ביותר של עיר רומאית (קולוניה). מעמדה הלך ועלה במהלך הדורות, ונאפוקה הפכה לעיר הבירה של הפרובינקיה פורוליסנסיס (Provincia Porolissensis). בתקופת נדידת העמים נחרבה העיר.

ברבות השנים כבשו המדיארים את האזור, והוא הפך לחלק מממלכת הונגריה. כחלק מהמאמצים לחיזוק אזורי הספר המזרחיים של הממלכה כנגד פלישות, עודד המלך אישטוואן החמישי קבוצה של סאקסונים מטרנסילבניה להתיישב בסמוך להריסות נאפוקה הרומאית בשנת 1272. על מנת לעודד את ההתיישבות, העניק אישטוואן החמישי לעיר זכויות יתר רבות. הם קראו ליישובם בשם הגרמני קלאוזנבורג, אשר נגזר מהמילה הגרמנית העתיקה "Klause", שפירושו "מעבר הרים". במהלך ימי הביניים הייתה ידועה העיר כקלאוזנבורג וקולוז'וואר בפי תושביה הגרמנים וההונגרים, בהתאמה.

הקיסר זיגמונד בנה בעיר כנסייה על שמו של המלאך מיכאל. ב־1405 הפכה קלוז' לעיר חופשית. בתקופה זו, אחוז התושבים ההונגרים והגרמנים בה היה שווה. בסביבות שנת 1443 נולד בעיר מי שעתיד היה להיות מלך הונגריה, מתיאש הוניאדי (הונגרית: Mátyás Hunyadi; רומנית: Matei Corvin), שבתקופת שלטונו פעל להשגת שוויון זכויות משפטי בין הגרמנים להונגרים בעיר.

רחוב מאניו (Maniu) נבנה במהלך המאה ה-19 בצורה סימטרית

עם כיבוש הונגריה על ידי העות'מאנים, הפכה קלוז' ב־1541 לחלק מהנסיכות העצמאית של טרנסילבניה. אף על פי שבאותה התקופה הייתה אלבה יוליה בירת נסיכות טרנסילבניה, קלוז' היוותה את המרכז התרבותי והדתי של הנסיכות. במהלך הדורות הבאים ניטשו קרבות רבים בין ההונגרים והעות'מאנים, דבר שהוריד את קרנם של הגרמנים באזור. עם השנים, הוביל הדבר להפיכתה של העיר למרכז האצולה ואנשי הרוח ההונגרים. עם חתימתו של הסכם קרלוביץ ב־1699 הפכה קלוז' לחלק מממלכתה של שושלת האבסבורג האוסטרית.

ב־1791 יצא לאור העיתון הראשון בעיר, בשפה ההונגרית, וחברת תיאטראות הונגרית ראשונה הוקמה בשנה שלאחר מכן. ב־1798 נפגעה העיר משרפה קשה.

בין השנים 17901848 ו־18611867 הייתה קלוז' בירתה של הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה באימפריה האוסטרית. במהלך מאורעות "אביב העמים" ניסו ההונגרים באימפריה האוסטרית להתקומם נגד השלטונות האוסטריים, והוצבו בעיר כוחות הונגריים תחת הנהגתו של הגנרל הפולני יוזף בם (Józef Bem).

מבט אווירי על קלוז' בשנת 1930

לאחר ההכרזה על הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית (ה־"Ausgleich") ב־1867, קלוז' וטרנסילבניה כולה סופחו שוב לשטחה של ממלכת הונגריה, וקלוז' הייתה העיר השנייה בגודלה בממלכה, אחרי בודפשט, והפכה לבירת מחוז קולוז' (הונגרית: Kolozs).

במסגרת חוזה טריאנון, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפכה קלוז' לחלק מממלכת רומניה, יחד עם כל טרנסילבניה. ב־1940 סופחה קלוז' שוב להונגריה, יחד עם כל צפון טרנסילבניה, אך נכבשה חזרה על ידי כוחות רומניים וסובייטים באוקטובר 1944. בחוזה פריז של 1947 סופחה קלוז' רשמית חזרה לרומניה.

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 המשיכה האוכלוסייה ההונגרית להוות רוב בקלוז', אך על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1966 על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה, היו בעיר 56% רומנים ו־41% הונגרים. ב־1974 שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים לקלוז'-נאפוקה, ובכך נוסף לה שם הקולוניה הרומאית שהייתה באזור. ייתכן שהדבר בוצע על מנת לחזק את המורשת הלא־הונגרית של העיר. ישנם חוקרים שמטילים ספק בתאוריה לפיה הרומנים הם צאצאים של אותם הדאקים שהתיישבו באזור העיר, אם כי אחרים מאמינים שכך אכן היה.

בית הכנסת של הקהילה הניאולוגית, בעיר קלוז'. צולם ב-2002

לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי ברומניה ב־1989, נבחר לראשות העיר הפוליטיקאי הקומוניסטי לשעבר גאורגה פונאר (Gheorghe Funar), שנחשב בעיני רבים לבעל דעות לאומניות. בתקופת שלטונו הושם דגש על סימנים לאומיים רומניים ברחבי העיר, כתליית דגלי הלאום הרומני בכל רחבי העיר וצביעת מבני ציבור רבים בצבעי הטריקולור הרומני. כלפי פונאר הושמעה ביקורת, שהוא העדיף את ההשקעה בלאומיות על חשבון שיקום העיר אשר סבלה מהזנחה קשה בתקופה הקומוניסטית ובתקופת כהונתו. בשנת 2004 נבחר לראשות העיר אמיל בוק מהמפלגה הדמוקרטית. בוֹק פעל לשיקום העיר והיחסים בין הקבוצות האתניות בה.

העיר התפרסמה בעולם החסידי היהודי בין היתר הודות לחסידות צאנז-קלויזנבורג, שנוסדה בה בשנת 1927, על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, ששימש כרב הקהילה החסידית בעיר.

דמוגרפיה

תצפית מהמצודה של קלוז' אל העיר

כבר מימי הביניים הייתה קלוז' עיר רב־תרבותית בעלת חיים תרבותיים ודתיים מגוונים. ההרכב האתני, על פי מפקד אוכלוסין רשמי משנת 2002 הוא:

בשנת 2002 מנתה אוכלוסיית קלוז' 318,027 נפש, מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודלה ברומניה, אחרי הבירה בוקרשט והעיר יאשי. מקובל לומר שקלוז' נמצאת ב"תחרות" מתמדת עם יאשי על מעמד העיר השנייה בגודלה במדינה, ושתיהן מונות בערך אותו מספר תושבים.

אוכלוסיית העיר בעבר

במהלך השנים, עברה השליטה על קלוז' בין כוחות שונים באזור: בשנת 1918 סופח חבל טרנסילבניה לרומניה (ראו: היסטוריה של רומניה) והעיר עברה מריבונות אוסטרו־הונגרית לריבונות רומנית. באוגוסט 1940 עברה צפון טרנסילבניה לשליטה הונגרית, ועמה העיר קלוז'. שינויים פוליטיים אלו באו לידי ביטוי בהרכב האתני של אוכלוסיית העיר, כפי שניתן להבחין מנתוני מפקדים רשמיים שנערכו בעבר:

ב־1941 התגוררו בקלוז' 16,763 יהודים. כיוון שבמהלך המלחמה הייתה קלוז' בשטח הונגריה, הוכנסו יהודי העיר בשנת 1944 לגטאות ובין מאי ליוני 1944 נשלחו להשמדה באושוויץ. גורלם של שאר יהודי הונגריה, ובכללם של יהודי צפון טרנסילבניה, היה דומה.

אוכלוסיית העיר לאחר המלחמה:

יהודי קלוז'

ערך מורחב – יהדות קלוז'

ב־1941 חיו בקלוז' 16,763 יהודים. במהלך השלטון ההונגרי, בשנת 1944, רוכזו יהודי העיר בגטו קולוז'וואר והוחזקו שם בתנאים תת-אנושיים, בצפיפות וללא כל שירותים. חלק מהיהודים ניצלו הודות לד"ר פישר, ממנהיגי הקהילה וחותנו של ישראל קסטנר, שדאג להכללתם ברכבת ההצלה של קסטנר. הגטו חוסל בשישה משלוחים למחנה ההשמדה אושוויץ בין 25 במאי ו־9 ביוני 1944. למרות עונשים שציפו להם ממשטרו של מיקלוש הורטי, הצליחו לברוח מספר יהודים מאזור הכיבוש ההונגרי וחצו את הגבול לרומניה (חלקם בעזרתם של איכרים רומנים בכפרים הסמוכים), ממנה יכלו להמשיך לברוח מאירופה דרך נמל קונסטנצה שלחופי הים השחור.

כיום, בתחילת המאה ה-21, יש בקלוז' קהילה יהודית קטנה המפעילה בית כנסת, מסעדה כשרה ובית חב"ד בראשות שליח חב"ד הרב דובער אורגד.

חינוך

חזית המבנה המרכזי של אוניברסיטת באבש-בויאי

העיר קלוז' מהווה אחד המרכזים האקדמיים החשובים ביותר ברומניה בפרט ובאירופה בכלל. החינוך עמד במרכזה של העיר זה שנים רבות וגם בימינו.

החינוך בעבר

בעבר פעלה בעיר אוניברסיטת קלוז' (רומנית: Universitatea din Cluj; הונגרית: Kolozsvári Tudományegyetem), שנוסדה בשנת 1872 על ידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון. ב־1881 שונה שמה ל"אוניברסיטת פרנץ יוזף". לאחר מלחמת העולם הראשונה ב־1919 עברה קלוז' לריבונות רומנית, והאוניברסיטה עברה לבודפשט, וכעבור שנתיים, ב־1921, עברה לעיר ההונגרית סגד. באוגוסט 1940 עברה קלוז' שוב לריבונות הונגרית, והאוניברסיטה חזרה לעיר מוצאה, עד לסוף המלחמה ב־1945. שמה שונה לאוניברסיטת סגד, וברבות השנים הפכה לאחת האוניברסיטאות המכובדות בהונגריה ובמרכז אירופה.

החינוך בימינו

קלוז'-נאפוקה היא אחד המרכזים האקדמיים החשובים ביותר ברומניה. בעיר נמצאת האוניברסיטה הגדולה ביותר ברומניה, אוניברסיטת באבש-בויאי (רומנית: Universitatea Babeş-Bolyai; לאתר הרשמי), בה לומדים למעלה מ־45,000 סטודנטים ב־21 פקולטות; לאוניברסיטה שלוחות בלמעלה מ־18 ערים, ויצא לה שם כאחת האוניברסיטאות המכובדות באירופה כולה. בעיר ישנן גם אוניברסיטאות רבות אחרות, כדוגמת האוניברסיטה לחקלאות ווטרינריה, האוניברסיטה הטכנית של קלוז'-נאפוקה, אוניברסיטה לרפואה, אקדמיה למוזיקה, אוניברסיטה לאמנויות ועוד מוסדות אקדמיים אחרים בתחומים רבים. באוניברסיטה פועלת הספרייה המרכזית שהוקמה בשנת 1872.

כלכלה

העיר היוותה כמעט מאז היווסדה מרכז כלכלי של האזור כולו, וכיום היא מהווה אחד מהמוקדים הכלכליים החשובים ברומניה.

קלוז' כיום היא, למעשה, העיר המרכזית ביותר בטרנסילבניה ואחת הערים הגדולות ברומניה, דבר שגרם לחברות, בנקים וכוחות פיננסיים רבים להתמקם בה. למעלה מ־100 חברות טכנולוגיה עילית פועלות בעיר, ושתי אוניברסיטאות גדולות מכשירות גם מהנדסים. כמו כן, בקלוז' פועלים מספר מרכזי קניות גדולים, תחום שהולך ומתפתח בשנים האחרונות ברומניה בכלל ובקלוז' בפרט. מבשלת הבירה המפורסמת "אורסוס" ממוקמת בעיר. בסמוך לה נמצא נמל התעופה הבינלאומי קלוז' נאפוקה.

טיסות ישירות מישראל לנמל תעופה זה נערכות על ידי חברות התעופה ויז אייר וטארום.

אתרים מרכזיים

תמונת פנורמה של העיר קלוז'-נאפוקה
תמונת פנורמה של העיר קלוז'-נאפוקה

העיר קלוז'-נאפוקה היא אחת הערים המתוירות ביותר ברומניה. ניתן למצוא בה אתרים מעניינים רבים, ביניהם:

  • כיכר אברם ינקו, בה ניתן למצוא את הכנסייה האורתודוקסית הגדולה ביותר בעיר, התיאטרון הלאומי ובית האופרה.
  • כיכר האיחוד (Piaţa Unirii), בה ניתן למצוא את כנסיית מיכאל ה"קדוש" ופסלו של מתיאש הוניאדי.
  • כיכר מיכאי האמיץ עם פסלו של מיכאי האמיץ.
  • רחובות האוניברסיטה (Universităţii) וקוגלניצ'אנו ובהם אוניברסיטת באבש-בויאי והכנסייה הרפורמית.
  • כיכר לוצ'יאן בלאגהמשורר רומני שהיה מועמד לפרס נובל לספרות ומועמדותו נפסלה על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה. פעל בין השאר בקלוז'. בכיכר הנושאת את שמו ניתן למצוא את הספרייה המרכזית של האוניברסיטה.
הקתדרלה הקתולית עם פסלו של המלך מתיאש הוניאדי
  • שדרות הגיבורים (Bulevardul Eroilor) עם בית העירייה, הכנסייה היוונית־קתולית והאנדרטה החדשה לזכר כותבי ה"ממורנד" (זיכרון הדברים) – פעילים לשחרור הלאומי של הרומנים ששלחו רשימת דרישותיהם לקיסר ונכלאו על ידי השלטונות האוסטרו־הונגריים בסוף המאה ה־19.
  • הגנים הבוטניים של אוניברסיטת באבש-בויאי – בגנים, אשר נוסדו בשנת 1920, מבחר צמחים מכל רחבי העולם. ניתן למצוא שם, בין השאר, שרידים למושבה הרומאית נאפוקה, ובהם פסל של אלילת האדמה והתבואה דמטר.
  • בית הולדתו של מתיאש הוניאדי.
  • רחוב באריציו (ראו תמונה לעיל), בו נמצאת, בין היתר, האוניברסיטה הטכנית של קלוז'-נאפוקה.
  • המבצר (Cetăţuia), אשר ממנו ניתן להשקיף אל העיר.
  • הפארק המרכזי.
  • התיאטרון ההונגרי של קלוז' - ההצגות דוברות הונגרית, כשניתן להאזין לתרגום סימולטני לרומנית ואנגלית. הבניין, נבנה בשנים 1910-1909 ושוחזר בשנים 1961-1959, ובו אולם עם 862 מקומות ישיבה. הבניין הוא גם ביתה של האופרה ההונגרית של קלוז'-נאפוקה.

כמו כן, יש בעיר מוזיאונים רבים בנושאים שונים ומגוונים, ובתי קפה ושדרות רחבות לכל אורכה.

ערים תאומות

בית עיריית קלוז'-נאפוקה

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33697864קלוז'-נאפוקה