ורידיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורידיס אינווירונמנט בע"מ (לשעבר ואוליה ישראל)
לוגו עדכני - חברת ורידיס איכות הסביבה
לוגו עדכני - חברת ורידיס איכות הסביבה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול ורדס
מייסדים קבוצת ויאוליה, אורי שטרקמן
תקופת הפעילות 1993 בישראל – הווה
משרד ראשי הרצליה פיתוח
שליטה בחברה דלק רכב
ענפי תעשייה איכות הסביבה, אנרגיה
מוצרים עיקריים איסוף, אצירה, פינוי, מחזור, סילוק והטמנה של פסולת, התפלת מים, מתקני התפלה, מערכות מים וביוב, מתקני טיפול בשפכים, תכנון, הקמה ותחזוקה של מרכזי אנרגיה, התייעלות אנרגטית, תפעול תחנות כוח, מתקני קוגנרציה ומפעלי ביומסה ואנרגיות מתחדשות
שווי שוק 2.47 מיליארד ש"ח (18 באפריל 2024)
הכנסות 954 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח תפעולי 99.6 מיליון ש"ח (2021)[1]
רווח 61.1 מיליון ש"ח (2021)[1]
הון עצמי 764 מיליון ש"ח (2021)[1]
סך המאזן 1.77 מיליארד ש"ח (2021)[1]
עובדים למעלה מ-1000
 
http://veridis.co.il

ורידיס אינווירונמנט בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית הפועלת בשלושה תחומים עיקריים – שירותי ניהול פסולת, שירותי ניהול מים ושירותי אנרגיה. החברה נמצאת בבעלות דלק רכב שבשליטת גיל אגמון, קרן תש"י וחברת הביטוח הראל[2].

היסטוריה

שנות ה-90

החברה הוקמה ביוזמת אורי שטרקמן, איש עסקים יליד צרפת שעלה לישראל ב-1967, ועבד בקבוצת שאול אייזנברג. בשנת 1992 השתתף בכנס בעיר ליון, שבו נחשף בראשונה לתחום איכות הסביבה והטיפול בפסולת והחליט להקים חברה בישראל שתעסוק בתחום. שטרקמן ייצר קשר עם חברת ויאוליה (שפעלה אז בשם "Compagnie Générale des Eaux" - "חברת המים הכללית"), אחת החברות הגדולות בעולם בתחום, והתקבל לשיחה עם הנרי פרוגליו, שהיה אז מנהל בכיר ובהמשך מנכ"ל ויושב ראש הקבוצה. בעקבות המפגש מונה שטרקמן בשנת 1993 לנציג החברה בישראל[3].

הפרויקט הראשון של החברה היה הקמת שותפות עם קבוצת נייר חדרה (שפעלה אז בשם "מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים) בשם אקולטק (ECOLTECH), שהקימה בישראל מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת[4]. בספטמבר 1998 רכשה 51% מחברת אמניר מיחזור מקבוצת נייר חדרה[5]. ושנה אחר כך רכשה חברת " ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות" שעסקה בפינוי אשפה ומיחזור, והקימה את אתר פסולת דודאים. האתר הוקם על מנת להחליף את מזבלת חיריה ואתרים דומים[6], ולעמוד בסטנדרטים מודרניים של איכות הסביבה[7]. ת.מ.מ גם זכתה במכרז לשינוע אשפה באמצעות רכבת ישראל[8]. החברה גם ביקשה לקנות את אתר הפסולת "חוגלה" שגם הוקם באותה עת, מהתאגיד צרפתי אחר " ליאונז' דז'ו"[9]. באפריל 2000 אושר מיזוג בין אמניר לת.מ.מ[10]. "ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ" הייתה באותן השנים חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב (היא נמחקה מהמסחר בינואר 2007 לאחר שויאוליה הגישה הצעת רכש למניות הציבור[11]).

החברה גם התמודדה במספר מרכזים להפרטת משק המים של יישובים שונים. ב-1997 זכתה במכרז להפרטת משק המים והביוב של פרדס-חנה פרדס חנה-כרכור בשיתוף קבוצת קרדן. פרדס-חנה הייתה הרשות המקומית הראשונה בישראל שהפריטה לחלוטין את משק המים והביוב שלה[12]. אולם בית המשפט העליון ביטל את המכרז[13]. החברה גם התמודדה במכרז לאחזקת מכוני הטיהור של העיר טבריה[14].

העשור הראשון של המאה ה-21

בתחילת שנות ה-2000 פעלה החברה בשם "ויוונדי ישראל" לאחר שינוי השם של תאגיד האם בצרפת[15]. החברה נכנסה גם לתחום התחבורה הציבורית, באמצעות חברת הבת של תאגיד האם קונקס (Connex), והחלה במשא ומתן על רכישת עד 50% מחברת דן[16]. בנובמבר 2001 זכתה קונקס במכרז להפעלת 36 קווי תחבורה באשדוד ובטבריה[17]. החברה החלה להפעיל את הקווים באוגוסט 2002[18]. קווי עירוניים ובין עירוניים באזור דרום מישור החוף (אשקלון, אשדוד, יבנה, רחובות, קריית מלאכי, גדרה[19].

בסוף שנת 2000 השתתפה החברה בקבוצת VID שהתמודדה במכרז להקמת מתקן ההתפלה הראשון בישראל באשקלון, יחד עם חברת הנדסת התפלה וקבוצת דנקנר השקעות[20]. שנה אחר כך זכתה במכרז[21]. הקמת המתקן החלה בספטמבר 2002, כאשר בנק לאומי סיפק מחצית מהמימון הדרוש לפרויקט[22]. את המחצית השנייה של המימון סיפקו גופים מוסדיים[23]. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט 2005[24].

בשנת 2001 נכנסה לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, והקימה אחר כך את חברת קונקט (במקור "קונקס ירושלים"), חברת ההפעלה של הרכבת הקלה, במסגרת קבוצת סיטיפס שזכתה במכרז. על פי הסכם הזיכיון, מפעיל הרכבת הקלה היה חייב להיות בעל ניסיון בינלאומי בהפעלת רכבות קלות, לכן היה צורך לגייס שותף מחוץ לישראל[25]. השותפות בפרויקט הרכבת הביא לתביעה נגד החברה על ידי ארגון פלסטיני בצרפת, בטענה כי חלק מהפרויקט בשטח כבוש[26]. באותה שנה גם רכשה את מטמנת עברון[27].

בשנת 2003 החלה חברת הבת ת.מ.מ בהקמת אתר אפעה לסילוק אשפה במישור רותם[28].

החל משנת 2003 התחרתה במסגרת קבוצת "מטרו-רייל" במכרז להקמת רכבת הקלה בתל אביב, יחד עם חברות שיכון ובינוי, וינצ'י (Vinci), אלסטום הצרפתית וזובלין (Zublin) הגרמנית[29], אך בסוף 2006 הפסידה במכרז לקבוצת "MTS" בראשות אפריקה ישראל של לב לבייב[30]. ב-2010 הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע[31].

בשנת 2006, החלה החברה לפעול בשם "ואוליה ישראל" (לאחר שינוי של שם תאגיד האם) באותה עת החזיקה כבר בכ-20 חברות בנות בישראל, העסיקה 1,700 עובדים ומחזור פעילותה השנתי היה כ-350 מיליון דולר. באוקטובר 2007 ביקר יו"ר ומנכ"ל ואוליה העולמית בישראל[32], נפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט והודיע על הקמת קמפוס לאיכות הסביבה במרכז האקדמי רופין[33].

העשור השני של המאה ה-21

בעשור השני של המאה ה-21 יצאה מתחום התחבורה הציבורית בישראל, שמכרה את הפעילות האוטובוסים לחברת אפיקים ב-2013[34]. בשנת 2014 יצאה מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שהפעילה אותו בהצלחה במשך שלוש שנים, ומכרה את חברת ההפעלה לשאר השותפים בסיטיפס[35].

בשנת 2015 נמכרה פעילות החברה לחברת ההשקעות הבינלאומית Oaktree Capital Management[36].

בינואר 2017 שינתה החברה את שמה ל"ורידיס". בשנת 2018 דלק מערכות רכב הפכה לבעלת השליטה לאחר רכישת 70% ממניות החברה תמורת כמיליארד שקל.[37]. ביוני 2020 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 3.74 מיליארד שקל.[38]

פעילות

חטיבת הפסולת ואיכות הסביבה

חטיבת שירותי הפסולת ואיכות הסביבה של ורידיס כוללת שירותי איסוף פסולת בתפוצה ארצית וטיפול בפסולת מוצקה ובפסולת חומרים מסוכנים. החטיבה עוסקת במיון והפרדת פסולת, השבת פסולת לאנרגיה וייצור דלק חלופי מפסולת (RDF), מיחזור פסולת אורגנית ועיבודה לקומפוסט, הפעלת מטמנות מבוקרות והפקת גז מטמנות לייצור חשמל, וטיפול בחומרים מסוכנים[39].

על פעילות המפעל באתר חיריה, נטען שאינו מטפל כראוי בפסולת הרטובה, האורגנית, המופרדת מן הפסולת היבשה שרק היא משמשת לייצור ה-RDF, ולכן גורם מאז הקמתו למטרדי ריח קשים לתושבי גוש דן בעוטף חירייה, מטרד שהיה נחלתם בעבר עת שימש אתר חירייה אתר להטמנת פסולת עד סגירתו ב-1998[40].

חטיבת המים

חטיבת המים של ורידיס פועלת בשני תחומים עיקריים – התפלת מים וטיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים. החברה שותפה שווה בהחזקות מתקן התפלה אשקלון יחד עם חברת IDE, והיא משמשת כחברת התפעול והתחזוקה של מתקן ההתפלה. בתחום הטיפול בשפכים מספקת החברה שירותי תפעול ופתרונות טכנולוגיים למתקני טיפול בשפכים עירוניים ותשטיפי מטמנות.

חטיבת האנרגיה

חטיבת האנרגיה של ורידיס, אשר פעלה בעבר תחת המותג דלקיה (חטיבת האנרגיה של קבוצת ואוליה הבינלאומית), פועלת בתחום תשתיות האנרגיה והיא שותפה (20%) בהחזקת תחנת הכוח OPC רותם יחד עם החברה לישראל. החטיבה מעניקה שירותי ניהול ותפעול של תחנות כוח, הכוללות את תחנת הכוח IPP דלק אשקלון ותחנת הביוגז באפעה. החטיבה עוסקת בשירותי התייעלות אנרגטית לסקטור המסחרי והיא מפעילה שירותי תחזוקה של מערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר.

פעילויות עבר

ואוליה תחבורה

ואוליה תחבורה ישראל הייתה חטיבת התחבורה של ואוליה ישראל והיא נמכרה בשנת 2013. החטיבה פעלה בתחום ההיסעים הציבוריים, תחת המותג קונקס[41] והפעילה אשכולות תחבורה ציבורית החל מינואר 2003 בערים אשדוד, יבנה, טבריה, לוד, מודיעין ועוד[42].
בחודש ספטמבר 2013 נמכרה פעילותה של קונקס לחברת אפיקים[43].

סמליל חברת קונקס
אוטובוסים של חברת קונקס באשדוד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורידיס בוויקישיתוף

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ורידיס

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ורידיס אינווירונמנט בע"מ (לשעבר ואוליה ישראל): נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ יורם גביזון, עסקת ענק: קרן תש"י רוכשת 20% מחברת המיחזור ורידיס לפי שווי של חצי מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2017
  3. ^ בתוך חמש שנים נגיע למחזור של מיליארד דולר בישראל, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2007
  4. ^ דוד חיון, ‏הסכם שותפות בין מפעלי נייר אמריקאיים וקב' CGEA מצרפת - תרכוש Q מעיסוק הפסולת באמניר, באתר גלובס, 9 ביולי 1998
  5. ^ מפעלי נייר תמכור 51% מאמניר לקונצרן ויוונדי הצרפתי תמורת 7.8 מיליון ד', באתר גלובס, 14 בספטמבר 1998
  6. ^ זהבה דברת, ‏חברת י.ר.א.ב זכתה במיכרז פינוי האשפה מחיריה, באתר גלובס, 11 בינואר 1998
  7. ^ אפי לנדאו וזהבה דברת, ‏אמניר, בשליטת ויוונדי הצרפתית, עומדת לרכוש את ת.מ.מ לפינוי אשפה ומיחזור, באתר גלובס, 15 ביולי 1999
  8. ^ יצחק דנון, ‏בית המשפט אישר את זכייתה של חברת תמ"מ במיכרז "רכבת הזבל" של רשות הנמלים, באתר גלובס, 2 בספטמבר 1997
    יצחק דנון, ‏ביהמ"ש אישר סופית זכיית ת.מ.מ - תעשיות מיחזור במיכרז רנ"ר לשינוע אשפה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 1997
  9. ^ מטמנת חוגלה: נכשל המו"מ ויונדי-ליאונז' להחלפת מניות בסיתהל, באתר גלובס, 1 בפברואר 1999
  10. ^ קרן צוריאל, ‏תדמור אישר מיזוג ת.מ.מ תעשיות מיחזור עם חברת אמניר, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
  11. ^ ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2006באתר מאיה (הודעות לבורסה)
  12. ^ אפי לנדאו, ‏קרדן וג'נרל דז'ו זכו במיכרז הפרטת משק המים והביוב של פרדסחנה, באתר גלובס, 16 ביולי 1997
  13. ^ קבוצה מאינדיאנפוליס במיכרז החוזר להפרטת מערכת המים בפרדס חנה, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
  14. ^ אפי לנדאו, ‏קונצרן ויוונדי מצרפת מתמודד במיכרז להקמת מכון טיהור שפכים בטבריה, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1998
    "מי כנרת" גברה על מקורות במיכרז אחזקת מכוני הטיהור של טבריה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 1998
  15. ^ עמירם כהן, ויוונדי רוצה להיות הסובארו של ענף התשתיות, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2002
  16. ^ שי שלו, ‏שמואל דנקנר ירד מהאוטובוסים של דן, באתר גלובס, 27 בפברואר 2003
  17. ^ גל ניסים, ‏קונקס זכתה במכרז להפעלת 36 קווי תחבורה באשדוד ובטבריה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2001
  18. ^ גל ניסים, ‏קונקס מצרפת תפעיל קווי תחבורה ציבורית באשדוד ובטבריה, באתר גלובס, 17 בפברואר 2002
  19. ^ שירות גלובס, ‏חברת האוטובוסים קונקס מציעה לנוסעים: מידע לסלולרי על זמני ההגעה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2005
  20. ^ דליה טל, ‏התפלה: המתמודדים מתכוננים למיכרז, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2000
  21. ^ אלי דניאל, קבוצת דנקנר-תשובה-עופר-ויוונדי זכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מי ים באשקלון ב-150 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2001
    אופק גבאי, ‏דנקנר, אלרן, איי.די.אי טכנו' וויונדי זכו במכרז להקמת מתקן התפלה באשקלון ב-150 מיליון ד', באתר גלובס, 3 בספטמבר 2001
  22. ^ דליה טל, ‏החלו העבודות להקמת מתקן ההתפלה הראשון באשקלון; יפיק מים בעוד שנתיים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2002
  23. ^ דליה טל, ‏הקונסורציום המקים את מתקן ההתפלה באשקלון יזמין גופים מוסדיים לקחת חלק במימון, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2002
  24. ^ גדי גולן ודליה טל, ‏המתקן באשקלון - "מתקן התפלת המים של השנה", באתר גלובס, 2 באפריל 2006
  25. ^ גל ניסים, ‏פולאר השקעות פרשה מהתמודדות בפרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2003
  26. ^ נמרוד הלפרן, בית משפט בצרפת ידון בתביעה לעצירת פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2009
  27. ^ ת.מ.מ תרכוש 51% ממטמנה בקיבוץ עברון תמורת 2.9 מיליון דולר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2001
  28. ^ אלי דניאל, ת.מ.מ תשקיע כ-20.1 מיליון שקל בהקמת אתר לסילוק אשפה במישור רותם, באתר TheMarker‏, 10 באפריל 2003
  29. ^ שרון קדמי, מסתמן: מטרו-רייל תעתור נגד זכיית MTS במכרז הרכבת בת"א, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2007
  30. ^ שרון קדמי, לבייב עוקף את אריסון במכרז להקמת הרכבת הקלה בתל אביב: קבוצת MTS מסתמנת כזוכה, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2006
    שרון קדמי, מסתמן: מטרו-רייל תעתור נגד זכיית MTS במכרז הרכבת בת"א, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2007
  31. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב יוצא לדרך חדשה - במימון המדינה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2010
  32. ^ דליה טל, ‏יו"ר ומנכ"ל ואוליה העולמית: "ישראל חייבת לאמץ רגולציה באיכות הסביבה", באתר גלובס, 10 באוקטובר 2007
  33. ^ דליה טל, ‏ואוליה תשקיע 15 מיליון דולר בהקמת מרכז פיתוח וקמפוס לאיכות הסביבה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2008
  34. ^ דניאל שמיל, אפיקים במו"מ לרכישת חלק מפעילות האוטובוסים של ואוליה, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2012
  35. ^ דניאל שמיל, חברות בינלאומיות מתנערות מפעילות בירושלים - סיטיפס תפעיל הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2014
  36. ^ מיכאל רוכוורגר, אוק-טרי השלימה את רכישת פעילות ואוליה בישראל תמורת כ-450 מ' ד', באתר TheMarker‏, 23 במאי 2015
  37. ^ עומרי כהן, ‏דלק רכב רוכשת 70% מחברת ורידיס תמורת כמיליארד שקל, באתר גלובס, 4 במרץ 2018
  38. ^ ורידיס תיהנה מ־20% בלבד מההנפקה הגדולה של השנה | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2021-06-08
  39. ^ חטיבת איכות הסביבה - ואוליה. ישראל
  40. ^ האזרח גואטה | למה אתר חירייה חזר להסריח ומי מרוויח מזה? - פרק 9 - מתחת לאף - YouTube, באתר www.youtube.com
  41. ^ שרון קדמי, חברת התחבורה הצרפתית קונקס זכתה במכרז להפעלת קווי תחבורה ציבורית בנתניה, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2006
  42. ^ בוטלה זכיית חברת קונקס במכרז על קווי נתניה - תל אביב
  43. ^ גולן חזני, בלעדי לכלכליסט קבוצת ואוליה מנהלת מגעים למכירת פעילותה בישראל, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2013


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0