מספנות ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
 | |
| מספנות ישראל - מבט ממעוף הציפור | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | מספנ |
| מייסדים | מדינת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1959–הווה (כ־65 שנים) |
| קואורדינטות | 32°48′55.39″N 35°2′1.11″E / 32.8153861°N 35.0336417°Eמיקום המטה |
| משרד ראשי |
 דרך יוליוס סימון 53 חיפה, ישראל |
| מוצרים עיקריים | אוניות, ספינות טילים, ספינות סיור, גוררות, דוברות, סירות, מנופים |
| שווי שוק | 1.65 מיליארד ש"ח (24 באפריל 2024) |
| הכנסות | 945 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| רווח תפעולי | 132 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| רווח | 100 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| הון עצמי | 755 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| סך המאזן | 1.47 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
| אנשי מפתח | סמי קצב-יו"ר, שלומי פוגל-דירקטור ויו"ר נמל מספנות ישראל בע"מ וחברת סימנט בע"מ, אבי שחף-מנכ"ל |
| עובדים | 378 |
| www.israel-shipyards.com | |
מספנות ישראל היא המספנה הגדולה בישראל, ונוסף על כך היא הנמל הפרטי הראשון בישראל. מתקני החברה ומשרדיה ממוקמים בחלקו המזרחי של נמל הקישון בחיפה על שטח של 335 דונם שנחכר מחברת נמלי ישראל ומשמשים בתור נמל פרטי. לרשות החברה רציף באורך של 900 מטרים עם מים בעומק של 12 מטרים.
היסטוריה
הקמת המספנות
ב-1956 הקים מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, ועדה שתדון בדרכים להקמת מספנה לבנייה ותיקון אניות בארץ. ראש מספן הציוד בחיל הים, אלוף-משנה אברהם זכאי, שלמד הנדסת אוניות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מונה כיועץ טכני של הפרויקט. הוועדה הגישה ביולי 1956 סיכום והמלצות על הדרך שבה יש לנקוט להקמת המספנה. את המימון להקמת המספנות תכננו לקבל במסגרת הסכם השילומים מגרמניה המערבית. ביולי 1957 נשלח זכאי לביקור במספנות באירופה כדי לברר וללמוד נושאים הקשורים להקמת המספנות. ב-2 בדצמבר 1957 סיים זכאי את תפקידו במספן הציוד ומונה למנהל הטכני של צוות ההקמה. זכאי ערך הכנות להקמת המספנות כולל ניתוח כלכלי[2].
חברת מספנות ישראל הוקמה באופן רשמי בשנת 1959 כחברה ממשלתית, כאשר ישראל ליברטובסקי מונה למנהל המספנה הראשון (ושימש בתפקיד עד 1981)[3]. ליברטובסקי יצא לסיור לימודי באירופה עם צוות ההקמה, ביקר במספר מספנות וביקש הצעות לסיוע בהקמתה[4]. במקביל משלחת מיפן הגישה הצעה להקים את המספנות עבור מדינת ישראל[5]. לאחר שנבדקו מספר הצעות, במרץ 1959 התקבלה ההצעה של מספנת דה-סכלדה (De Schelde) ההולנדית לספק את הידע לבנייתה[6], לאחר משא ומתן של מספר חודשים אישרה ועדת השרים לכלכלה את ההסכם שנחתם באוגוסט 1959[7]. עלות ההקמה הוערכה בכ-40 מיליון ל"י, היא תוכננה להעסיק כ-2,000 עובדים ונועדה לבנות ולתחזק כלי שיט אזרחיים[8]. בפברואר 1960 הוגשו התוכניות לאישור, והחלו בהכנת המכרזים[9]. באוגוסט 1960, הסכימה הולנד לתת הלוואה להקמת המספנה ופורסם מכרז להקמת הרציפים[10]. בנובמבר 1960, נחתם חוזה עם חברת בריטית להקמת מבני המספנה[11]. חברת סולל בונה זכתה בחוזה לחפירת המעגנה של המספנה[12]. טקס הנחת אבן הפינה למספנה נערך ב-26 בינואר 1961 בנוכחות שגריר הולנד בישראל[13].
הקמת המספנה לוותה בסכסוך עם חברת "הימה", שהוקמה על ידי ישראל קירשטיין שהיה אדריכל ימי מוכר עוד בימי המנדט, והייתה בבעלות משותפת של סולל בונה וצים[14]. "הימה" הפעילה כבר מספנה קטנה בצידו השני של נמל הקישון ועסקה בהרחבתם באותה עת[15]. תחילה דובר ש"הימה" תפעיל ותנהל גם את מספנות ישראל, בשותפות שווה עם ממשלת ישראל[16], אך לבסוף ממשלת ישראל החזיקה במלוא הבעלות ואף הוחלט להעביר את המבדוק הקיים בנמל חיפה לחזקת מספנות ישראל[17]. פתרון נוסף שהוצע היה למזג את שתי החברות[18]. ביוני 1962 אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל"[19], והסכם המיזוג נחתם בספטמבר 1962[20].
הפעלת המספנות
במהלך שנת 1962 נחתמו החוזים הראשונים לבניית ספינות במספנה, 2 ספינות משא עובר צים ו-3 ספינות מתוך הזמנה של 12 עבור חברת הספנות "סלע", כקבלן משנה של מספנה הולנדית[21][22]. התוצרת הראשונה שייצא מהמספנה כללה דוברות עבור מפעלי ים המלח ונחתת עבור חיל הים[23]. טקס מסירת הנחתת (כלי השיט הראשון שהמספנה בנתה), אח"י עציון גבר פ-51, נערך ב-24 בינואר 1963, בנוכחות מפקד חיל הים יוחאי בן-נון, סגן שר הביטחון שמעון פרס ושר התחבורה ישראל בר-יהודה[24]. פרויקט נוסף שביצעה ב-1963 היה פירוק אוניית נוסעים ישנה של צים[25]. טקס השקת האונייה "אסתר", האנייה הראשונה שנבנתה במספנות, נערך ב-7 באפריל 1964. "אסתר" הייתה אוניית משא, במעמס של כ-3,000 טון, שנבנתה עובר צים[26] אולם לאחר שלוש שנות פעילות המספנה לא עמדה בציפיות וחברת צים סרבה למסור עבודות תחזוקה ותיקונים למספנה, עקב המחיר הגבוה והתפוקה הנמוכה. גם ההזמנה של חברת הספנות "סלע" בוטלה[27]. עם זאת, בדצמבר 1965, הושקה "חנה", אוניית משא שנייה שנבנתה עובר צים[28]. בינואר 1966 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקרות על המספנות, שעיקרו היה ביקורת על הניצול חלקי של כושר הייצור ועל הפסדים צבורים של 10 מיליון ל"י[29].
בשנים 1968 - 1970 הייתה המספנה לראשונה רווחית[30]. בין כלי השיט שבנתה באותן שנים היו שש גוררות עבור רשות הנמלים[31], שתי דוברות תדלוק עבור חברת "פי גלילות"[32], מחפר צף למפעלי ים המלח[33] ומבדוק צף עבור יוון[34].
בשנות ה-70 נבנו במספנה אוניות קטנות, כלי שיט צבאיים (ובהם ספינות טילים מדגם "סער 4") בהובלתו של חיים שחל ומבדוקים. לשיא פעילתה הגיעה החברה באמצע שנות ה-70, אז העסיקה כ-1,000 עובדים. בנוסף לתחום הימי עסקה החברה גם בעבודות מתכת שונות בנצלה את מתקניה ואת כוח האדם המיומן שלה.
המשבר בחברה
בתחילת שנות ה-80 נקלעה החברה לקשיים כלכליים לאחר שהיקף ההזמנות מישראל ומחוצה לה ירד בשיעור ניכר, החברה לא מצאה פתרון למצב זה וספגה הפסדים כבדים. רק ב-1984 הכינה החברה הצעה לתוכנית הבראה תלת שנתית ששני הצעדים המרכזיים בה היו צמצום כוח האדם וקבלת תמיכה ממשלתית לבניית אוניות. בפועל צומצם כוח האדם במידה חלקית, לא הגיעו הזמנות חדשות לבניית אוניות ולחברה היו קשיי נזילות שהלכו וגברו. למרות זאת הזרימה הממשלה כספים בסכומים ניכרים לשם מימון פעולותיה השוטפות של החברה.
אני מאמין בפועל העברי
|
|---|
|
ב-12 בינואר 1986, עקב ההחמרה במצבה של החברה, החליטה האספה הכללית של בעלי המניות לפנות אל בית המשפט בבקשה לפירוק החברה ולמינוי כונס הנכסים הרשמי למפרק זמני. בית המשפט נעתר לבקשת בעלי המניות ומינה את כונס הנכסים הרשמי למפרק הזמני של החברה.
במרץ 1986 מינה בית המשפט, על פי בקשת המפרק הזמני, את זאב אלמוג למנהל המיוחד של החברה. אלמוג שימש בתפקידו זה עד למכירת החברה באפריל 1995. לפני מינוי המפרק הזמני הועסקו בחברה כ-650 עובדים, וביוני 1994 נותרו בחברה כ-240 עובדים. פעילות המספנה במסגרת של פירוק זמני נמשכה כתשע שנים, שבמהלכן פותחו ונבנו במספנה שני דגמי כלי-שיט משוכללים: סטי"ל סער 4.5 נירית שנקלט בחיל הים, וספינת משמר מהירה (דגם "שלדג"), שנקלטה בחיל הים וגם נרכשה על ידי ציים זרים. הצי השישי האמריקאי ביצע בתקופה זו במספנה תיקונים באניותיו בשיעור שהגיע לחמישים אחוזים מהיקף התיקונים שלו בים התיכון, והשקיע כספים ניכרים בפיתוח נתיב הכניסה הימית למספנה ובאמצעי תשתית אחרים.
מבקר המדינה ציין בדו"ח ביקורת שבתקופת הפירוק הזמני "חל שיפור במצבה הכספי, אולם החברה לא הצליחה להיחלץ מבעיותיה הכספיות הבסיסיות, שחלקן נגררו עוד מהתקופה שלפני מינוי המפרק הזמני – מחסור בהון עצמי, קשיים בתזרים המזומנים, חוסר איזון בין מצבת כוח האדם לתעסוקה, ורווחיות נמוכה ואף הפסדים בעבודות שביצעה."[36]
בנובמבר 1993 החליטה הממשלה להפריט את החברה. תהליך המכירה התמשך עד אפריל 1995, אז נמכרה החברה לקבוצה של משקיעים פרטיים, תמורת 40.5 מיליון ש"ח. עם מכירת המספנה לקחה עליה המדינה את חלק הארי של חובות המספנה והתחייבויותיה. העלות למדינה של כיסוי התחייבויות המספנה בניכוי התמורה שהתקבלה, הסתכמה ב-628 מיליון ש"ח בקירוב.
הפרטה
באפריל 1995 נמכרה החברה לקבוצה של משקיעים פרטיים בראשות סמי קצב, שלמה שמלצר ושלומי פוגל. הקונים התחייבו "להביא לכך שבהפעלת החברה יישמר יעודה כמספנה", אך לא נקבע משך הזמן שבו חלה התחייבות זאת.
בשנים 2002–2004 בנתה מספנות ישראל 3 סטי"לים עבור משמר החופים היווני תמורת 100 מיליון דולר, הספינות נקנו כדי לשדרג את יכולות משמר החופים היווני להתמודד עם איומי טרור ועם חדירות מהים, ושימשו לאבטחת האולימפיאדה שנערכה ביוון בשנת 2004[37].
באפריל 2004 נערכה מספנות ישראל להנפקה לפי שווי חברה של 400 מיליון ש"ח, אך ההנפקה לא יצאה לפועל והיא נשארה חברה פרטית[38].
הנפקה בבורסה
בספטמבר 2020, השלימה חברת "תעשיות מספנות ישראל בע"מ" הנפקה ראשונה לציבור, במסגרתה נרשמו מניות החברה למסחר בבורסה והחברה הפכה לחברה ציבורית. החברה גייסה 340 מיליון שקל לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד שקל[39]. חברת "תעשיות מספנות ישראל בע"מ" הוקמה בספטמבר 2019, כחברת החזקות של "מספנות ישראל בע"מ", "נמל מספנות ישראל בע"מ" וחברת "סימנט אי.אס. בע"מ" (חברת יבוא המלט)[40].
ביוני 2021, חתמה המספנה על הסכם עם משרד הביטחון למכירה של כלי שיט מבצעיים לחיל הים, לראשונה זה 15 שנה. על פי ההסכם, המשרד ירכוש מהחברה ארבע ספינות מדגם שלדג סימן 5 בהיקף של 96 מיליון שקל[41].
תפוקת המספנות
שרותי תיקון אוניות
למספנות ישראל הסכמים עם מדינות וחברות ספנות שונות, בכלל זה חיל הים הישראלי, הצי השישי של ארצות הברית, מנו ספנות, קצא"א, חברות הנמל בישראל, נמל חדרה וחברות ספנות בישראל ובעולם. לצורך זה מפעילה החברה מבדוק צף בכושר הרמה של 4,500 טון.
ספינות חדשות
אוניות צובר - באוגוסט 2008 השיקה חברת מספנות ישראל, לראשונה מזה 30 שנים, אוניית צובר חדשה באורך של 90 מטרים ובדוחק של 4,750 טונות. האוניה היא מהגדולות ביותר שנבנו בישראל לצרכים מסחריים וללקוח בינלאומי. האונייה שהושקה הייתה הראשונה מתוך סדרה של 4 אוניות שהמספנה בנתה[42].
באוגוסט 2012 השיקה מספנות ישראל אוניית צובר חמישית.
ספינות שלדג - בשנים 2009–2011 יצרה ומסרה מספנות ישראל ספינות שלדג לניגריה, רומניה וגינאה המשוונית.
בשנים 2013–2018 מסרו מספנות ישראל שישה שלדגים סימן 5 ללקוח בים הכספי.
בשנת 2018 מסרו מספנות ישראל 4 שלדגי סימן 2 למשמר החופים של ארגנטינה – ספינות אלה מפטרלות בנהר פרנה על גבול ארגנטינה – פרגוואי.
סער 72 - במאי 2013 הציעה מספנות ישראל ספינת טילים חדשה - סער 72 בדחי של כ-800 טון. המספנות העריכו שהקורבטה תתאים לצורכי חיל הים הישראלי ולקוחות אחרים[43]. אך ההצעה לא נענתה בחיוב. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לרכוש בגרמניה ארבע קורבטות בדחי של כ-2,000 טון לחיל הים שזכו לכינוי סער 6[44].
סער 62 - בשנים 2013–2018 מספנות ישראל שש ספינות סיור (Offshore Patrol Vessel) של 62 מטר, בתכנון מבוסס על סער 4.5 נירית, ללקוח בים הכספי. ב-15 בדצמבר 2017 נמסרה ספינה ראשונה מדגם סער 62 לקפריסין[45].
בסוף שנת 2019 מסרה מספנות ישראל ספינת סיור באורך 62 מטר, בעלת מבנה עילי חדשני, לחיל הים של הונדורס. הספינה הפליגה ממספנות ישראל בחיפה להונדורס – מרחק 7,300 מייל ימי.
ספינת תותחים שנמסרה להונדורס 2019.
ספינת סיור אזרית 62 מ' משייטת בים הכספי
ספינת סיור מהירה שלדג 2 בצי ארגנטינה מפליגה בנהר פרנה 2018.
פלגת ספינות שלדג סימן 5 בים הכספי.
כלי שיט צבאיים
- ספינות טילים מדגם סער 4
- ספינות טילים מדגם סער 4.5
- ספינות משמר חופים מדגם שלדג
- גוררות ייעודיות לנמל "פולינום"
- ספינות סיור מדגם סער 62
- תכנון למיני קורבטה מדגם סער 72
כלי שיט אזרחיים
תשתיות מתכת
- מבני פלדה גדולים
- חלקים למנופים לפריקת מכולות ומנופי רציף
- מכלי התפלה ומכלי לחץ
- מתקנים לשימוש בגז טבעי
- שרוולים לנמל התעופה בן-גוריון
- המזח בנמל חדרה
צפי הזמנות
בנובמבר 2019 חתם משרד הביטחון על חוזה עם מספנות ישראל, לתכנון הדור הבא של סטי"לים לחיל הים, שיחליפו את הספינות סער 4.5 נירית, ובניית מבדוק צף (Floating dock) לתחזוקה של ספינות חיל הים הישראלי[46].
נמל מספנות ישראל
ערך מורחב – נמל מספנות ישראל
נמל מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינה, הפועל מאז 2003. חברת נמל מספנות ישראל בע"מ היא חברת בת של מספנות ישראל בע"מ.
חקירות
במרץ 2018 עיכבה משטרת ישראל לחקירה באזהרה שלושה אנשים, בהם בכיר במספנות ישראל, בחשד לעבירות מתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון[47].
לאחר כשנה של חקירות החליטה משטרת ישראל לסגור את התיק[48].
מקורות וקריאה נוספת
- מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 243, 272. 274, 464.
- מייק אלדר, שייטת 11 הקרב על הצל"ש, הוצאת הד ארצי ספרית מעריב 1996, עמ' 34, 115, 119, 123, 166, 207, 280-279, 299, 200, 341-340.
- דניאלה רן, בין ספינה לרציף תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 155, 157.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מספנות ישראל |
אתר האינטרנט הרשמי של מספנות ישראל- תעשיות מספנות ישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- תעשיות מספנות ישראל בע"מ, באתר "מאיה"
- תעשיות מספנות ישראל בע"מ, באתר גלובס
- אתר נמל מספנות ישראל
- מידע על מספנות ישראל בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאיר שפיר ואריה דובלין, מספנות ישראל, 'מערכות ים' 102–103, מרץ 1971, עמ' 49.
- עמרי מישור וגיורא פלטרר מראיינים את ליברטובסקי, שמונה מאות חמשים טון של עוצמה, "בין גלים" מרץ 1977 עמ' 4.
- מבט על מרחב נמל חיפה מאתר חברת נמלי ישראל.
- אריה קיזל, במספנות ישראל מגדילים אוניות, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 35.
- דוח על הביקורת בחברת מספנות ישראל בע"מ בעת שהייתה בפירוק זמני(הקישור אינו פעיל), מבקר המדינה, 3 במרץ 1997
- אבי קסב, כתבה על סרט יובל למספנה
- תמונות מאוסף שדמון אלכס - מספנות ישראל בחיפה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- שלומי גולובינסקי, מספנות ישראל: לא קנינו בזול; לקחנו סיכון אדיר, באתר ynet, 2 ביוני 2004
- יורם גביזון, במשך שנים היו מספנות ישראל מקור הפסדים למדינה; הפרטתן הניבה רווח של 31 מיליון שקל ב-2009, באתר TheMarker, 6 באפריל 2010
- חגי עמית, נמל בלי ועד עובדים, באתר TheMarker, 18 בינואר 2013
- שלמה אשד, מפתחים לכם ספינה סער ס-72, 'בין גלים', מאי 2016, עמ' 46.
- תומר גנון, נסגר תיק החקירה נגד מספנות ישראל, כלכליסט, 19 במרץ 2020.
- גמלאי מספנות ישראל באתר פייסבוק.
בניית כלי שיט במפעלי חיפה להנדסה, 1950, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- בנייתה של האונייה הראשונה במספנות ישראל, 1962, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- איל בוגוסלבסקי, מספנות ישראל חושפת קורבטה חדשה עבור השוק היווני, IsraelDefense, 26.07.2021
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מספנות ישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ ישראל גיל: מספנת חיפה - חלום מתגשם, ריאיון עם אל"ם אברהם זכאי. חיפה העובדת, 19 בפברואר 1958
- ^ יוסף מיכלסקי, קץ לעידן ליברטובסקי "במספנות ישראל", דבר, 1 במרץ 1981
- ^ מנהל מספנות ישראל אצל שר התחבורה, למרחב, 28 ביולי 1958
מאיר הראובני, לבטי מספנה שבדרך, למרחב, 20 באוגוסט 1958 - ^ יפאן מציעה הקמת מספנה בישראל, קול העם, 28 ביולי 1958
משלחת ישראלית תדון ביפאן בענין המספנה ותרכוש מיכלית, דבר, 28 ביולי 1958 - ^ חב הולנדית שותפת במספנת הקישון, הארץ, 3 במרץ 1959
- ^ ועדת השרים הכלכליים אישרה הסכם המספנה, דבר, 12 באוגוסט 1959
- ^ אושר ההסכם על המספנה, על המשמר, 12 באוגוסט 1959
- ^ ר. בן צבי, הוגשו לאישור התכניות להקמת המספנה הגדולה, מעריב, 17 בפברואר 1960
- ^ ישראל תקבל מהולנד מלווה לבניית המספנה הוצא מכרז בינלאומי לבניית הרציפים, דבר, 26 באוגוסט 1960
- ^ היום חתימת החוזה לבניית המספנה, מעריב, 3 בנובמבר 1960
- ^ חוזה חפירה להקמת המספנה נחתם עם סו"ב, הארץ, 18 בדצמבר 1960
- ^ אבן פינה לבניין המספנה בקישון, דבר, 27 בינואר 1961
- ^ הימה המפעלים הישראלים למספנות והנדסה בערבון מוגבל עמ 998 נבו מאגר משפטי
- ^ תשלובת מפעלי ה"חברה לעבודות חוץ ונמלים" באיזור הקישון, למרחב, 14 בספטמבר 1960
- ^ ש. שחורי, מספנה נבנית על מי־מריבה, דבר, 2 באוקטובר 1960
שיתוף שלא מאונס, הארץ, 27 ביולי 1960 - ^ "הימה:" המיבדוק הוא שלנו, מעריב, 12 בנובמבר 1961
- ^ מספנות "הימה" נחלצו למאבק על עתיד המפעל, על המשמר, 12 בנובמבר 1961
מיזוג המספנות - הגיוני ובר ביצוע, למרחב, 15 באוגוסט 1961 - ^ אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל", על המשמר, 10 ביוני 1962
- ^ נחתם הסכם מיזוג "הימה" "מספנות ישראל", למרחב, 17 בספטמבר 1962
יוסף מיכלסקי, פועלי "הימה" מסרבים להבלע, למרחב, 21 בנובמבר 1962 - ^ קשיים במו"מ על בניית 4 האוניות, למרחב, 18 בינואר 1962
- ^ מספנות ישראל עובדה, למרחב, 6 ביוני 1962
- ^ יוסף מיכלסקי, "מספנות ישראל" - לשלב ייצור, למרחב, 11 באוקטובר 1962
- ^ "מספנות ישראל" מסרו כלי־שיט לחיל־הים, על המשמר, 25 בינואר 1963
- ^ האניה "ארצה" תפורק, קול העם, 21 במרץ 1963
- ^ האוניה "אסתר" גלשה למי המעגן, למרחב, 8 באפריל 1964
- ^ הנס לברכט, "מספנות ישראל": מוסך לצי - או ספוג לכספי הציבור ?, קול העם, 12 במאי 1965
בין "מספנות ישראל", לבין "צים" כמעט שאין מגע..., על המשמר, 4 בפברואר 1965 - ^ הושקה באוניה "חנה" שנבנה על ידי מספנות ישראל, למרחב, 1 בדצמבר 1965
- ^ "מספנות ישראל" - התקדמות איטית וניצול חלקי של כושר הייצור, למרחב, 15 בדצמבר 1966
- ^ רווחי "מספנות ישראל" בשנת 1.6 1969-70 מיליון לירות, דבר, 30 בדצמבר 1970
- ^ הושקה הגוררת "חגית", דבר, 26 ביוני 1968
- ^ הושקו 3 כלי שיט, דבר, 18 בספטמבר 1968
- ^ הושק מחפר צף בבריכות ים המלח, דבר, 26 באוקטובר 1969
- ^ "מספנות ישראל " בונה מיבדוק־צף בשביל יוון, על המשמר, 24 באוקטובר 1969
- ^ הסכם המספנה יובא לאישור סופי השבוע, דבר, 11 באוגוסט 1959
- ^ דוח על הביקורת בחברת מספנות ישראל בע"מ בעת שהייתה בפירוק זמני, מבקר המדינה 3 במרץ 1997, עמ' 17
- ^ דוד רטנר, ספינות ישראליות יאבטחו המשחקים האולימפיים ביוון, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2003
מספנות ישראל ספקה ספינת תותחים שנייה למשמר החופים היווני בתמורה ל-33 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 באפריל 2004 - ^ אילן מוסנאים, לאחר שנרכשה תמורת 40 מיליון שקל, מספנות ישראל מתכננת להנפיק לפי שווי של 400 מיליון, באתר הארץ, 15 באפריל 2004
- ^
יורם גביזון, מספנות ישראל גייסה 340 מיליון שקל לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2020
- ^ אביב לוי, מספנות ישראל עגנה בבורסה לאחר גיוס של כ-340 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2020
- ^ יורם גביזון, מספנות ישראל תספק לחיל הים ספינות סיור תמורת 96 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 ביולי 2021
- ^ עידו אפרתי, אחרי 30 שנה: מספנות ישראל משיקה אוניית סוחר ללקוח בינלאומי, באתר nrg, 13 באוגוסט 2008
- ^ נחשפה ספינת המלחמה החדשה של חיל הים. 20 מאי 2013. חיל הים הישראלי עוד לא הודיע אם קיבל את ההצעה.
- ^ עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
- ^ קפריסין קיבלה את ספינת הOPV של מספנות ישראל, באתר "IsraelDefense"
- ^ אודי עציון, הפקת לקחים מתיק 3000? ספינות הטילים החדשות של חיל הים ייבנו בישראל, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2019
- ^ זוהר שחר לוי, תומר גנון וליאור גוטמן, המשטרה חוקרת: מספנות ישראל שיחדה נציגי ממשל באפריקה, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2018
- ^ תומר גנון, נסגר תיק החקירה נגד מספנות ישראל, כלכליסט, 19 במרץ 2020.
