ישרס
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | ישרס |
| תקופת הפעילות | 1950–הווה (כ־74 שנים) |
| חברות בנות |
רסקו אוסיף השקעות ופיתוח הגן הטכנולוגי מלחה קריית התקשורת נווה אילן |
| משרד ראשי | בית ישרס, רחוב הר סיני 3, תל אביב |
| שליטה בחברה | שלמה אייזנברג |
| ענפי תעשייה | נדל"ן |
| שווי שוק | 3.92 מיליארד ש"ח (18 באפריל 2024) |
| הכנסות | 668 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| רווח תפעולי | 1.11 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
| רווח | 834 מיליון ש"ח (2021)[1] |
| הון עצמי | 4.17 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
| סך המאזן | 8.89 מיליארד ש"ח (2021)[1] |
ישרס חברה להשקעות בע"מ (בקיצור: ישרס) היא חברת בנייה שנוסדה בשנת 1950 על ידי רסקו כחברת בת. תחומי הפעילות של החברה לאורך השנים כללו אחזקה וניהול של נדל"ן מסוגים שונים, הן מרכזים מסחריים ומשרדם והן דירות מגורים להשכרה. אחד הפרויקטים המרכזיים של החברה היה הקמת הגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.
בעלות
חברת ישרס הוקמה בשנת 1950 כשותפות של רסקו ומשקיעים משווייץ. החברה גייסה כספים להשקעה בנדל"ן במכירת מניות ואיגרות חוב[2]. בשנת 1956 אושרה בקשת החברה להרשם למסחר בבורסה בוושינגטון, ובכך הייתה החברה הישראלית הראשונה להיסחר בבורסה בארצות הברית[3].
ישרס הייתה במשך שנים רבות בשליטת רסקו. בתחילת 1986, לאור מתיחות בין בעלי השליטה ברסקו, איש העסקים נתן קירש מדרום אפריקה מצד אחד, וקבוצת תג'ר נאמן מצד שני, הוסכם על הפרדת ישרס מרסקו, כאשר ישרס יוחזק על ידי קירש ורסקו תוחזק בידי קבוצת תג'ר נאמן[4][5][6][7]. לאחר זמן לא רב, מכר קירש את החזקותיו בישרס לשלמה אייזנברג. אייזנברג החזיק לבד 7.5% מישרס, קבוצת אג"ש של אייזנברג גזונדהייט ושפיצר החזיקה ב-30% וחברת ערד השקעות ופתוח תעשיה, שהייתה גם היא בשליטת שלמה אייזנברג ושותפיו, החזיקה במעל 20% ממניות ישרס. בשנת 1996 במסגרת רה-ארגון של החברות רכשה חברת ערד את ההחזקות של אייזנברג בחברה לפי שווי של 200 מיליון דולר, שהיה גבוה משמעותית ממחיר השוק. על המהלכים שעשה אייזנברג כדי לאשר את הרכישה נגד התנגדות של בעלי מניות מיעוט בערד, הוא הורשע ונדון לשנת מאסר[8][9].
פעילות
חברת ישרס השקיעה ברכישה ובניהול של נדל"ן, שכלל בשנות ה-50 בעיקר מרכזים מסחריים, בנייני משרדים, מבני תעשייה, פרדסים, ודירות להשכרה[10]. לצורך ניהול הדירות להשכרה הקימה בראשית שנות ה-50 חברת בת[11]. בשנות ה-60 נוספו גם מלונות ומפעלי תעשייה[12].
בשנת 1990 רכשה ישרס, ביחד עם מרלז, של מרדכי יונה, את רסקו. בשנת 1994 רכשה ישרס את חלקה של מרלז ברסקו[13][14].
בראשית שנות ה-90 זכתה ישרס במכרז להקמת הגן הטכנולוגי מלחה, פרויקט שמבוצע על ידי חברת ג.ט.י. הגן הטכנולוגי ירושלים בע"מ, ש-74% ממנה מוחזקת על ידי ישרס. הפרויקט היה לאחד המניבים ביותר של ישרס.
ישרס מחזיקה גם ב-66% מהבעלות באוסיף השקעות ופיתוח בע"מ, 85% מעוגן נדל"ן מניב בע"מ (85%), ומעל 90% מ-א. ארנסון בע"מ העוסקת בתשתיות בעיקר עבור גופים ממשלתיים.
באוקטובר 2008 רכשה ישרס את מניותיו של ארקדי גאידמק ב"אוסיף", על פי הערכת שווי של 210 מיליון ש"ח. אוסיף עברה בשליטת ישרס מהפסדים בשנים 2008-2009 לרווח של 7 מיליון שקלים ב-2010. בשנת 2011 ביקשה ישרס לרכוש את החזקות הציבור באוסיף על פי שווי של 193 מיליון שקל, אך ההצעה נדחתה על ידי משקיעי מיעוט שטענו שהחברה שווה הרבה יותר[15]. לאחר מספר חודשים הוצעה לבעלי המניות הצעה משופרת[16] שאושרה, ואוסיף עברה לשליטתה המלאה של ישרס.
בנובמבר 2018, רכשה מקרן הנדל"ן "ריאליטי", תמורת 255 מיליון שקל את קריית התקשורת נווה אילן[17].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ישרס- ישרס חברה להשקעות בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- ישרס חברה להשקעות בע"מ, באתר "מאיה"
- ישרס חברה להשקעות בע"מ, באתר גלובס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ישרס חברה להשקעות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ חברת בת של רסקו מוציאה אגרות חוב למימון דירות בהשכרה, הצופה, 5 ביולי 1955
- ^ מניות ישרס נתקבלו לרישום בבורסה בוושינגטון, חרות, 16 ביולי 1956
- ^ הוסכם על הפרדת, מעריב, 3 בפברואר 1986
- ^ מיכל הולצמן, הדו"חות הכספיים של חברת רסקו, מעריב, 27 באוקטובר 1986
- ^ איחוד מניות בישרס, מעריב, 10 באוקטובר 1986
- ^ קבוצת תג'ר קיבלה מנייט קירש, מעריב, 7 בדצמבר 1986
- ^ אבי שאולי ואביב לוי, הודות לשבריר אחוז: אושר שכר ב-2.7 מ' ש' לשלמה איזנברג, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2011
- ^ ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ב-2 ביוני 2005
- ^ אמיסיית ישרס - 6 מיליון דולר, דבר, 24 ביוני 1962
- ^ חברת רסקו תשכיר דירות ללא דמי מפתח אך בשכר דירה גבוה, על המשמר, 5 ביולי 1955
- ^ ישרס תפיץ בארה"ב אג"ח ב-5 מיליון דולר, מעריב, 31 באוגוסט 1966
- ^ אמיר אייזנברג, ישרס-רסקו: צד הנדל"ן של שלמה אייזנברג, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
- ^ ברוך אלשיך, NEWS1
- ^ אבי שאולי, בעלי המניות של אוסיף לא אישרו המיזוג עם ישרס, באתר גלובס, 16 במאי 2011
- ^ זרקור על המניה הקטנה שעשתה את היום, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2011
- ^
יעל דראל, שלמה אייזנברג רוכש את מתחם נווה אילן בכ-255 מיליון שקל, באתר TheMarker, 26 בנובמבר 2018
