חרקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחרקים
חרקים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
קבוצה: בעלי לסתות
על־מחלקה: בעלי שש רגליים
מחלקה: חרקים
סדרות

ראו בגוף הערך

שם מדעי
Insecta

חרקים (שם מדעי: Insecta) (ביחיד: חֶרֶק), הם מחלקה של בעלי חיים במערכת פרוקי רגליים. קל לזהות אותם לפי צורת הגוף שמחולקת לשלושה חלקים, ראש, חזה, בטן ושלושת זוגות הרגליים.

מחלקת החרקים היא בעלת מספר המינים הרב ביותר בעולם הטבע. למעלה ממיליון מינים שונים מתוארים בספרות המדעית ולפי הערכות שונות סביר להניח שמיני חרקים רבים טרם התגלו והמספר הכולל כנראה נע בין שישה לעשרה מליון. סדרת החיפושיות כוללת כ-400,000 מינים שונים, ובכך היא הסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע. סדרת הדבוראים כוללת את הדבורים, הצרעות והנמלים מונה בסך הכול כ-110,000 מינים; מספר הפרטים של משפחת הנמליים הוא הגדול בממלכת בעלי החיים; קיימים על פני כדור הארץ יותר נמלים מאשר כל בעל חיים אחר. סדרות ידועות נוספות של חרקים הן הפרפראים (170,000 מינים), הזבובאים (120,000 מינים, כולל היתושים), הפשפשאים (40,000 מינים), הפרעושים (2,200 מינים) והתיקנאים (3,500 מינים). רבים סבורים בטעות שגם העכבישים הם חרקים; למעשה מדובר במחלקה המשתייכת, לצד החרקים, למערכת פרוקי הרגליים.

החרקים מתמיינים לחסרי כנפיים (קרויים גם חשוכי כנף) ולבעלי כנפיים. עם בעלי הכנפיים נמנים בעלי גלגול מלא ובעלי גלגול חסר.

בין החרקים לאדם שוררים יחסים מורכבים. חלק מהחרקים - הפרפרים, למשל - נחשבים כסמל ליופי; אחרים נחשבים בדרך כלל למעוררי סלידה. יש חרקים - דבורת הדבש, למשל - המשמשים את האדם זה אלפי שנים. הנמלה מואנשת לעיתים קרובות בספרות ומוצגת כחרוצה, דימוי הנעוץ באורח חייה המיוחד. חרקים רבים - הזבוב, היתוש והתיקן (ג'וק) הם מטרד עבור רוב האנשים, אשר עלול להיות רציני בשל יכולתם של חרקים אלו להעביר מחלות. חרקים אחרים, כגון הארבה (כינוי לחגבים אשר מתאגדים בקבוצות גדולות), ניזונים מגידולים חקלאיים ומסבים נזק כלכלי רב לאדם. מחלקת החרקים כוללת כמה מינים עמידים במיוחד; ניסויים הראו עמידות של נמלים ותיקנים לרמות של חום, קרינה ופגיעות אחרות אשר בעלי חיים אחרים לא מסוגלים לעמוד בהן.[דרוש מקור] כושר ההישרדות הגבוה של החרקים הוא שאפשר את תפוצתם העצומה בכל חלקי כדור הארץ ואת התמיינותם למספר כה גדול של מינים.

החרקים הם נדבך חשוב בשרשרת המזון בטבע. בעלי חיים רבים - עופות, דו-חיים ויונקים - ניזונים מחרקים. האדם ניזון אף הוא מחרקים, כבר מימי קדם (עוד לפני שהחל בציד של חיות גדולות יותר, כמו יונקים) ועד היום, בחברות מסוימות. חרקים רבים ניזונים מצוף ואבקת פרחים; בעוברם מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף ואבקה הם משמשים כאחד האמצעים החשובים ביותר של האבקה, ולכן מינים רבים של צמחים תלויים בהם.

ממדי גופם של מיני החרקים השונים מגוונים מאוד, החל מאחת ממיני הצרעות (Dicopomorpha echmepterygis) שאורך גופה עומד על כ-0.139 מילימטרים, ועד מין מסוים של מקלון (Phobaeticus serratipes) שיכול להגיע לאורך של 55 סנטימטרים. המין הכבד ביותר הוא אחד ממיני החגבאים, Deinacrida, שמגיע למשקל של 70 גרמים, אולם גם מינים אחרים, דוגמת חיפושית גוליית (Goliathus) ממשפחת הזבליתיים או החיפושית T. giganteus ממשפחת היקרוניתיים מגיעים למשקל נכבד.

התחום המדעי שעוסק בחקר החרקים נקרא אנטומולוגיה.

מקור השם "חרק" במילה "חרוק" שפרושה דבר מה משונן או בעל חריצים. המלה מתייחסת לבטנם של החרקים, שעשוייה פרקים פרקים (לרוב עשרה) המופרדים על ידי חריצים.[1] זוהי בבואה של הלועזית: לטינית insectum, יוונית ἔντομον (מבוטא: éntomon).


המיון הטקסונומי של החרקים

פרפר יום
זחל של רפרף
מושית השבע
שפרירית
גמל שלמה
  • תת-מחלקה (Monocondylia)
  • קבוצת תיקאים (Orthopteroidea) - בעלי גלגול חסר

אתרים טקסונומים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרקים

הערות שוליים

  1. ^ זואולוגיה, י. מרגולין, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1967, ע"מ 248
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חרקים&oldid=746783"