היום החמישי לבריאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היום החמישי של בריאת העולם הוא היום החמישי לקיום היקום ובו ברא הקב"ה את הדגים העופות והשרצים.

במקרא

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי:

בראשית פרק א פסוקים כ' כ"א כ"ב כ"ג

אחרי כינון כל החלקים הדוממים והצומחים שבבריאה בימים השני השלישי והרביעי ציווה הא-ל על המים בפתח היום החמישי להמציא את כל הבריות הנמוכות והפעוטות[1] שאינם בעלי שיעור קומה, ציווי זה כלל את החרקים כולם, לדוגמה, זבובים נמלים חיפושיות ותולעים, לדוגמה. ואת כלל בעלי החיים הנמוכים וקצרי הרגליים כמו העכבר והחולדות. פרשנים אחרים[2] סבורים שבעלי החיים הנמוכים נבראו ביום השישי ואילו ביום החמישי נבראו רק בעלי החיים קלי התנועה שהם - הדגים, העופות והחרקים, אבל לא בעלי החיים היבשתיים. דבריהם מפוססים על המילה שרץ, מילה שמתפרשת כהכלאה של המילים "שהוא רץ".

מלבד החרקים ברא ה' ביום זה גם את העופות וקבע את מושבם ברקיע השמים, כדי שלא יוכלו להגביה לשמים ממש[3]. וגילו חז"ל[4] שהעופות נבראו כממוצעים בין הדגים שנבראו מן המים ביום החמישי לבין בעלי החיים שנבראו מן העפר ביום השישי, מסיבה זו - פרשו חז"ל - העופות נבראו מהרקק שבין הים ליבשה.

אחרי שברא את כלל בעלי חיים ברך אותם שיפרו וירבו, היינו יולידו ילדים בעלי כוח הולדה - פרו. ויולידו ילדים רבים - רבו[5]. מפני שאלו בעלי חיים שהנוהג והרגילות לצוד אותם ולהורגם למטרות אכילה. ומפני שכל תכלית בריאתם היתה שיהיו מהם רבים ספורנו כי כמעטים אין מהם שום תועלת כבעל חי העומד בפני עצמו.

התנינים הגדולים

ביום זה גם ברא א-לוהים את ה"תנינים הגדולים", בעלי חיים בעלי כוח עצום שאינם מוכרים בימינו, גודלם היה כה עצום עד שהמים לבדם לא יכלו לברוא אותם והם נצרכו להיווצר בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו, כביכול[6]. למרות שגם התנינים נבראו כזכר ונקבה כמו כל בעלי החיים, מחמת גודלם נוצר חשש שאם הם יתרבו הם יוכלו להחריב את העולם כי אין שום בריה שיכלה לעמוד בפניהם. בשל כך, הרג בורא העולם את הנקבה וסירס את הזכר. למנוע כל תהליך התרבות. את בשרה של התנינה המתה מלח בורא העולם כדי שתהא משומרת לצדיקים לעתיד לבוא[7].

במחשבה היהודית

בעלי המחשבה יסדו שכל יום מימי השבוע יש לו בן זוג, יום החמישי מתואר כבן הזוג של יום השני, היום שבו נבראו המים התחתונים והעליונים, לפיכך, ובדומה לבני זוג שכל אחד מממש את הפוטנציאל הטמון ברעהו, ביום החמישי הושלמו הצורות של השמים - בריאת העופות. ושל הים - בריאת הדגים והחרקים.

הערות שוליים

  1. ^ רש"י: "כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ".
  2. ^ רמב"ן
  3. ^ אור החיים על המקום
  4. ^ חולין כ"ז ע"ב
  5. ^ רש"י
  6. ^ ספורנו
  7. ^ רש"י