אחי (אמורא)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמורא
אחי
תקופת הפעילות דור ראשון / שני לאמוראים
רבותיו רבי חייא

אחי היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון – השני לאמוראים, היה שונה משניות לפני רבי חייא בביתו, הוא מכונה 'תנא דבי רבי חייא'.

מקור השם

בגמרות שלפנינו שמו הוא אחי ושם זה הוא נדיר, אך מצאנו שם דומה לזה אצל בנו של בנימין בן יעקב שקרא לבנו אחי[1], וכן ישנם תנאים ואמוראים נוספים בשם זה.

הרשב"ץ[2] גרס בגמרא אחאי ואף שם זה מצוי בין האמוראים.

אודותיו

התלמוד[3] מספר שפעם אחת שאל אחי את רבי חייא האם מותר להפסיק באמצע קריאת מגילה או באמצע ההלל, זאת בעקבות המשנה במסכת ברכות המתירה לשאול בשלום אנשים מסוימים, תוך כדי אמירת קריאת שמע וברכותיה, או להשיב להם מחמת סיבות שונות[4] וספקו הוא האם הלל ומגילה שהם מדרבנן נתיר בהם יותר מקריאת שמע שהיא מדאורייתא או שמחמת שהם נועדו לפרסום הנס לא נתיר בהם כלל. ורבי חייא פושט לו את ספקו ומתיר לפסוק בהם כדיני קריאת שמע.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ”וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ” ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"א.
  2. ^ ברכות דף יד. ד"ה תנו רבנן.
  3. ^ ברכות דף יד.
  4. ^ ”בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע - שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר - באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.” תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג עמוד א'.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.