1967 בישראל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1966
1965
1964
דגל ישראל
1967
בישראל
»»»
1968
1969
1970
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1967
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל ·לוח שנה של שנת 1967

1967 בישראל הייתה השנה בה חגגה 19 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היה מלחמת ששת הימים, המתיחות שקדמה לה, ושחרור יהודה ושומרון וחבל עזה, סיני ורמת הגולן לאחריה.

הנהגה


פוליטיקה

קריקטורה של דיין לאחר המלחמה

המתיחות הבטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הבטחונית. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי; באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי.

בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי.

ב-23 במאי התמוטט הרמטכ"ל רבין בשל המתיחות למשך 48 שעות, ועזר ויצמן החליפו. ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הבטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה נכבשו שטחי יהודה, שומרון, ומזרח ירושלים (6-7 ביוני) מירדן; חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים (8 ביוני; ורמת הגולן מסוריה (10 ביוני). במהלך הקרבות מתרחשת (8 ביוני) תקרית ליברטי: מטוסי חיל האוויר הישראלי מפציצים ספינת ביון של חיל הים האמריקאי.

לאחר המלחמה, ב-28 ביוני מספחת מדינת ישראל את מזרח ירושלים והרמטכ"ל יצחק רבין נואם את נאום הר הצופים. מוקמת תנועה חברתית, אשר חורטת על דגלה את החזקת השטחים שנכבשו - "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ותנועה נוספת לחזרה להר הבית, "נאמני הר הבית". לעומת זאת, יש הסוברים כי יש להשתמש ב"שטחים" לקידום הסכם בין ישראל לשכנותיה, למשל באמצעות תוכנית אלון.

בתחום יחסי החוץ, המלחמה משנה את מעמדה של מדינת ישראל ודימויה הבינלאומי. ב-1 בספטמבר מכנסות מדינות ערב את ועידת חרטום, בה מנוסחים "שלושת הלאווים" ביחס לישראל: לא לשלום עימה; לא להכרה בה; ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. גם מדינות אחרות קוראות למדינת ישראל לסגת מן השטחים שכבשה: ב-22 בנובמבר מתקבלת החלטה 242 של מועצת הבטחון של האו"ם.

אירועים נוספים בתחום הפוליטי:

צבא ובטחון

קצינים ישראלים בוחנים מטוס מיג 21 מצרי אשר התרסק בחצי האי סיני, יוני 1967
רכבי צמ"ה ישראלים בעת פינוי הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, יולי 1967

למעשה, כבר עם תום מלחמת ששת הימים הבהירו המצרים כי אינם מתכוונים לוותר על הניסיון להשיב את השטחים שאיבדו במלחמה. ב-1 ביולי, שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה, החלו פעולות קומנדו נגד מוצבים ישראליים לחוף תעלת סואץ. התגובה הישראלית החריפה (הפגזת ערי התעלה והפיכת אלפי אזרחים לפליטים) הובילה להסלמה.

במקביל, מתמודדת ישראל גם עם ניצני הטרור הפלסטיני.

אירועים נוספים בתחום הצבאי והבטחוני:

כלכלה

מטבע של לירה ישראלית אחת - מעוטר בדוגמת רימונים על פי מטבע שקל מתקופת המרד הגדול

מלחמת ששת הימים חילצה את המשק באחת ממצב המיתון שבו הוא היה שרוי באמצע שנות השישים. בסמוך לאחר המלחמה הודיע שר האוצר פנחס ספיר כי המלחמה אמנם הגדילה את הוצאות הממשלה אולם מנגד יצרה מקורות הכנסה נוספים באופן שאינו מצריך היערכות כלכלית מיוחדת. אירועים בתחום הכלכלי:

חברה ותרבות

חברי קיבוץ גן שמואל חופרים שוחות במהלך תקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים

בתחום החינוך והחברה, מוקמת ישיבת הכותל זמן קצר לאחר כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.
בתחום הספרות, התפרסם הספר "שיח לוחמים", אשר הכיל ראיונות עם לוחמים במלחמת ששת הימים ועורר תהודה רבה.


נפטרו

ראו גם

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0