גואה
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| בירת המדינה | פאנאג'י |
| שפה רשמית | קונקאני |
| שטח | 3,702 קמ"ר (דירוג: 28) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 1,457,723 (דירוג: 25, 2011) |
| ‑ צפיפות | 390 נפש לקמ"ר (דירוג: 8, 2011) |
| קואורדינטות | 15°17′N 73°29′E / 15.29°N 73.49°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| goagovt.nic.in | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
גואה (בקונקאני: गोवा) היא המדינה הקטנה ביותר בהודו, שטחה 3,702 קמ"ר. אוכלוסיית גואה מונה 1.45 מיליון תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה בגואה עירונית והמחצית השנייה כפרית, שעור האנאלפביתים במדינה זו קטן מ-20 אחוז.
היסטוריה
גואה נשלטה על ידי שליטים רבים. בין תחילת המאה ה-16 לשנות השישים של המאה ה-20 שימשה גואה כמושבת בירה לאימפריה הקולוניאלית הפורטוגזית בזירת האוקיינוס ההודי והמזרח הרחוק. שלטונם נמשך משנת 1510 ועד 1961, כאשר תנועה פוליטית שהחלה עם עצמאות הודו ב-1947 הובילה בסופו של דבר לשחרור גואה על ידי הצבא ההודי ב-19 בדצמבר 1961, יחד עם שחרור העיר דמאן (Daman) והאי דיו (Diu) שלחופי הודו. גואה קיבלה מעמד של מדינה באיחוד ההודי ב-30 במאי 1987.
דמוגרפיה
בגואה יש אוכלוסייה של 1.459 מיליון תושבים, מה שהופך אותה למדינה הרביעית בקוטן אוכלוסייתה (אחרי סיקים, מיזוראם וארונאצ'ל פרדש). צמיחת האוכלוסייה עומדת על כ-8.23% לעשור. הצפיפות עומדת על כ-394 נפש לקמ"ר, מעט מעל לממוצע הארצי. אחוז העירונים הוא הגבוה ביותר בארץ ועומד על כ-62.17%.
שיעור האוריינות עומד על כ-87% (90% בקרב הגברים ו-84% בקרב הנשים).
שפה
בזמן השלטון הפורטוגזי, השפה הרשמית הייתה פורטוגזית. כיום תפוצת השפות היא:
דת
נכון לשנת 2011:
- הינדואיזם- 66.08%
- נצרות- 25.10%
- אסלאם- 8.33%
- סיקיזם- 0.1%
- בודהיזם- 0.08%
- ג'ייניזם- 0.08%
- אחר\לא דתי- 0.2%
הקהילה היהודית
בגואה הייתה קהילה יהודית תוססת, רובה מיהדות קוצ'ין, אשר עסקה בסחר ימי וניהלה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. קהילה זו הושמדה בידי האינקוויזיציה הפורטוגזית שטבחה בה וניצרה רבים, הרסה בתי עלמין עד היסוד, החריבה בתי כנסת או הפכה אותם לכנסיות. ניתן למצוא עדויות לכך עד ימינו.
פוליטיקה
הפוליטיקה של גואה מעט שונה משאר הודו, כתוצאה משלטון קולוניאלי פורטוגזי בן 450 שנים, בניגוד ל-300 שנים של שלטון בריטי כמו שאר הודו. לכן מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי לא הצליחה להשיג כוח אלקטורלי במדינה עד לשנות ה-80. השיטה המשפטית המקומית מבוססת על קוד נפוליאון. המדינה שולחת 2 נציגים הנבחרים על ידי הציבור ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט הארצי) ונציג אחד לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט הארצי).
מושל גואה הנוכחי (ממונה על ידי נשיא הודו) הוא סאנאיאנגבה צ'ובאטושי ג'אמיר וראש השרים (ראש מפלגת השלטון, שנבחר בבחירות הכלליות של גואה) הנוכחי הוא פראטאפסינג ראנה. הפרלמנט הוא מכיל בית אחד, ובו 40 נציגים.
במשך שלושים שנותיה הראשונות של גואה (עד 1990), המדינה נהנתה מיציבות פוליטית. יציבות זו קרסה בשנים 1990-2005, כאשר התחלפו זו אחר זו 14 ממשלות.
כלכלה
כלכלת גואה נשענת ברובה על תיירות, תיירים מרחבי הודו ומרחבי העולם מגיעים לחופשה בחופיה, ובהם ישראלים רבים בכל חתכי הגילאים והמעמדות הסוציו-אקונומיים. במהלך שנות התשעים ועד השנים הראשונות של שנות האלפיים נהגו הבאים להשתתף במסיבות הירח המלא (Full Moon) בהן התפרסם האזור.
גאוגרפיה
הטמפרטורה בגואה נעה בין 21–33 מעלות צלזיוס במשך כל השנה, ויורדים בה כ-3,200 מילימטר גשם בשנה, בין החודשים יוני לספטמבר.
בגואה שני מחוזות - צפון גואה ודרום גואה. אורך קו החוף של גואה הוא 101 ק"מ.
חינוך
עוד במאה ה-16 השלטון הפורטוגזי הקים מוסדות חינוך מתקדמים, ובדגש על חינוך דתי. החינוך הרפואי החל בשנת 1801. בשנת 1842 נבנתה מכללה רפואית, והספרייה שבה (אשר נבנתה בשנת 1845) נחשבת לאחת מהמכללות הרפואיות העתיקות באסיה. במכללה ישנו בית החולים הגדול בגואה, אשר ממשיך להיות פעיל עד היום.
כיום יש כוח רב לחינוך הפרטי על פני זה הציבורי. במדינה פועלת מין מועצת חינוך לאומית שמפקחת על כלל בתי הספר ובונה את תוכנית הלימודים. בחינוך היסודי ישנו שימוש רב בקונקאני ובמראטהית, אך כרוב תלמידי התיכון מחויבים לסיים את לימודיהם עם ידע באנגלית. לאחר כעשור המערכת החינוך,התלמידים עוברים לחינוך על יסודי ויכולים לבחור להעמיק במקצוע מסוים (מדע, אמנות, משפט ומסחר) או לעבור לחינוך מקצועי.
במדינה פועלות שש מכללות להנדסה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גואה |
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
23423720גואה