אלכסנדרוס פנגוליס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אלקסנדרוס פנגוליס (ביוונית: Αλέξανδρος Παναγούλης, 2 ביולי 1939, גליפאדה ליד אתונה - 1 במאי 1976, אתונה) היה פעיל חברתי, משורר ופוליטקאי יווני.
חייו
אביו של פנגוליס היה קצין בצבא יוון. אחד משני אחיו נפל קורבן לדיקטטורה הצבאית. האחר, אפסטסיוס, היה פוליטיקאי.
בצעירותו התחנך פנגוליס בתנועת הנוער "הנוער הדמוקרטי היווני". בזמן שירותו הצבאי שקעה יוון בדיקטטורה המכונה גם "שלטון הקולונלים". הוא ערק משורות הצבא והקים את הארגון "התנגדות לאומית". ב-13 באוגוסט 1968 הוא ניסה להתנקש בחייו של גאורגיוס פאפאדופולוס, נתפס והתפרסם בגלל עמידתו האיתנה בעינויים שהופעלו עליו כשנחקר לאחר מכן. בתגובה לעינויים כתב שירים בכלא. על פנגוליס הוטל גזר דין מוות, אך ההוצאה להורג לא בוצעה בגלל לחץ בינלאומי, ודינו הומתק למאסר עולם.
הוא המשיך לעבור עינויים גופניים ונפשיים קשים. ב-5 ביוני 1969 הוא הצליח לברוח מהכלא הצבאי, אך נתפס שוב. הוא לא הפסיק לנסות לברוח, עד ששוחרר אחרי הפלת הדיקטטורה. אוריאנה פלאצ'י ביקרה אותו בגליפאדה זמן קצר אחרי שחרורו לריאיון עיתונאי, והשניים פיתחו קשר זוגי, עליו מבוסס הרומן "איש" של פלאצ'י.
אחרי שהמשטר ביוון חזר להיות דמוקרטי ישב פנגוליס בפרלמנט מטעם "איחוד המרכז" ותקף בחריפות פוליטיקאים ששיתפו פעולה עם שלטון הקולונלים בגלוי או בחשאי. בליל 1 במאי 1976 נהרג בתאונת דרכים, ימים ספורים לפני שהתכוון לפרסם מסמכים מארכיון המשטרה מזמן הדיקטטורה. במסמכים אלה, שלא פורסמו, יש ראיות לשיתוף הפעולה של פוליטיקאים רבים עם הדיקטטורה. נסיבות התאונה שנויות במחלוקת ורבים טענו שמדובר בהתנקשות. הלווייתו הפכה להפגנה שהשתתפו בה מאות אלפי בני-אדם.
מורשת
מיקיס תאודורקיס הלחין כמה משיריו. אוריאנה פלאצ'י כתבה רומן עליו. עבור יוונים רבים פנגוליס הוא סמל למאבק לחירות. בשנת 1996 יצא כרטיס טלפון לזכרו ובשנת 1997 בול דואר. רחובות, תחנות של תחבורה ציבורית ורחובות נקראו על שמו, כמו תחנת המטרו אלקסנדרוס פנגוליס באתונה.
קישורים חיצוניים
