חוק זכות ההצבעה (1965)
חוק זכות ההצבעה (באנגלית: Voting Rights Act) נחקק על ידי הקונגרס של ארצות הברית ב-6 באוגוסט 1965. החוק היה ציון דרך חשוב בחקיקה האמריקנית כנגד ההפרדה הגזעית שהייתה נקוטה ברחבי ארצות הברית בין אזרחים לבנים לבין אזרחים ממוצא אפרו-אמריקאי. מטרת החוק הייתה לתת כלים לאכיפת התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית, שכבר עיגן חוקתית את איסור האפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי ב-1870. מנגנון האכיפה המרכזי שנתן החוק לשלטון הפדרלי היה הליך ה-preclearance, שחייב את המדינות שביקשו לערוך שינוי בחוקי ההצבעה (מדינות דרום ארצות הברית) לקבל אישור מפורש לכך ממחלקה ייעודית לזכויות אזרח של משרד המשפטים של ארצות הברית.
הרקע לחקיקת החוק
למרות חקיקת התיקון ה-15 וקבלת מדינות הקונפדרציה חזרה לברית לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית על יסוד אישרורו, תיקנו מדינות בדרום ארצות הברית תקנות שמנעו למעשה קיום בחירות חופשיות ללא אפליה ומנעו בכך מאזרחיהן האפרו-אמריקאים לממש את זכות הבחירה. בין התקנות שתוקנו על ידי מדינות הדרום, היו למשל מילוי טפסים שונים (שחייבו ידיעת קרוא וכתוב), תשלום מס גולגולת על ראש המשפחה המצביע (כלומר ריבוי ילדים במשפחה הביא להגדלת המס), והוכחת בעלות על שטח או רכוש. תקנות כגון אלה גרמו להפחתת מספר המצביעים מבין העבדים המשוחררים וצאצאיהם, ובהמשך להפחתת מצביעים מבין אוכלוסיות המיעוטים.
החקיקה הפדרלית נעה תמיד על הקו הדק שבין אכיפת החוקה לשמירה על זכויות המדינות בארצות הברית, נשיאים מן המפלגה הרפובליקנית, שתמכו היסטורית במתן שוויון זכויות נרתעו מתגובה אלימה וקיצונית של הלבנים במדינות הדרום (כפי שקרה בתקופת השיקום). נשיאים חברי המפלגה הדמוקרטית הסתמכו על רוב מצביעים דרומיים בקונגרס וידיהם, גם אם רצו ליזום חקיקה בכיוון זה, היו כבולות פוליטית בקרב מפלגתם-שלהם.
תהליך החקיקה
את החקיקה הוביל תחילה נשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, לאחר תקופה של גאות בדרישות התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית והתחזקות כוחה בציבור, ששיאה במצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות. לאחר רצח קנדי המשיך במשימה יורשו, לינדון ג'ונסון.
החוק הוצג על ידי הנשיא ג'ונסון בנאומו ב-17 במרץ 1965, עבר בסנאט ב-26 במאי, למחרת סיומה של צעדת מחאה בת ארבעה ימים בהנהגת מרטין לותר קינג ו-25,000 צועדים מסלמה (Selma) למונטגומרי, ואושר על ידי בית הנבחרים ב-2 באוגוסט.
בשנת 2013 ביטל בית המשפט העליון בארצות הברית את סעיף 4 בחוק, שהיה אחד הסעיפים החשובים בו, מאחר שהגדיר אילו מדינות זקוקות לאישור פדרלי כדי לערוך שינוי בחוקי ההצבעה שלהן.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ העליון בארצות הברית ביטל הגנה על מיעוטים בחוק זכויות ההצבעה, הארץ, 26.6.2013
