ולנטינה טרשקובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולנטינה טרשקובה
ולנטינה טרשקובה ושלל עיטוריה. 1 בינואר 1969
לידה 6 במרץ 1937 (גיל: 87)
מסלניקובו, רוסיה
מידע כללי
בשירות קוסמונאוטית בשירות תוכנית החלל הסובייטית
האישה הראשונה בחלל
לאום סובייטית ברית המועצותברית המועצות
עיסוקים נוספים טייסת
תקופת השירות 1962–הווה (כ־62 שנים)
דרגה קולונל בחיל האוויר הסובייטי, גנרל -מיור בחיל האוויר הרוסי
זמן שהייה בחלל 2 ימ', 22 שע' ו-50 דק'
משימות
ווסטוק 6
עיטורים
גיבור ברית המועצות עיטור לניןעיטור הדגל האדום של העמל אות מסדר הכבוד של רוסיה אות מסדר הידידות

ולנטינה ולדימירובנה טרשקובהרוסית: Валенти́на Влади́мировна Терешко́ва; נולדה ב-6 במרץ 1937) היא קוסמונאוטית סובייטית, שטסה במשימת ווסטוק 6 ב-1963 והייתה לאישה הראשונה בחלל.

ביוגרפיה

ראשית חייה

טרשקובה נולדה בכפר הקטן מסלניקובו במחוז ירוסלבל. היא עבדה במפעל טקסטיל, למדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.

לאחר טיסתו ההיסטורית של יורי גגארין היא שלחה מכתב לסוכנות החלל הרוסית וביקשה להפוך לקוסמונאוטית. בשנת 1962 הוצע לה להצטרף כקוסמונאוטית לתוכנית החלל הסובייטית, והיא נבחרה עם ארבע נשים נוספות מתוך יותר מ-400 מועמדות. ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות השתתף בעצמו במיון הסופי של המועמדות. לאחר שהתקבלה לתוכנית, היא גויסה, באופן פורמלי, לחיל האוויר הסובייטי. בתום ההכשרה הוענקה לה דרגת סגן משנה.


ווסטוק 6

התוכנית המקורית הייתה שטרשקובה וולנטינה פונומריובה, קוסמונאוטית נוספת, יטוסו בשתי חלליות ווסטוק בו זמנית ויצרו קשר רדיו בחלל. התוכנית לא יצאה אל הפועל משום שפונומריובה נפסלה ברגע האחרון מסיבה של "אי-התאמה אידאולוגית". בסופו של דבר המריא ולרי ביקובסקי בווסטוק 5 וטרשקובה שוגרה יומיים מאוחר יותר בווסטוק 6. השניים טסו במרחק של 5 ק"מ זה מזו בשלב מסוים ויצרו קשר רדיו ישיר.

ב־16 ביוני 1963 היא שוגרה לחלל בטיסה האחרונה של תוכנית ווסטוק, והייתה לאישה הראשונה שטסה לחלל[1]. היא שהתה קרוב ל-71 שעות במסלול סביב כדור הארץ, יותר מהזמן הכולל של כל האסטרונאוטים האמריקאים שהגיעו לחלל עד אותה עת. אות הקריאה שלה במשימה היה "צ'איקה" (שחף)[2][3].

לאחר שהחללית נכנסה למסלול גילתה טרשקובה שהיא מתרחקת מכדור הארץ במקום להתקרב אליו. טרשקובה לא הייתה טייסת ולא ניתנה לה שליטה על כלי הטיס, ולכן היא הסתפקה בדיווח למרכז הבקרה. חייה ניצלו משום שניתן היה לטעון נתונים חדשים לטייס האוטומטי. הנתונים נשלחו לטרשקובה בעזרת שידורי רדיו והיא טענה אותם ידנית. לבקשת סרגיי קורוליוב דבר השגיאה נשמר בסוד במשך שנים. טרשקובה סיפרה על כך רק בשנת 2007. לטענתה היא החליטה להתראיין בנושא זה רק בעקבות הדלפה של בכיר בסוכנות החלל מספר שנים לפני כן.

אף על פי שהיו תוכניות לשיגור קוסמונאוטיות נוספות, לא שוגרה אף קוסמונאוטית אחרת מהצוות שלה, ורק כעבור 19 שנה שוגרה האישה השנייה לחלל, סבטלנה סאוויצקאייה.

המשך הקריירה

טרשקובה הייתה לאישיות מפורסמת בברית המועצות[4] ועיתונות עקבה אחר פעולותיה. בחורף 1963–1964 היא יצאה לביקורים במדינות אפריקה והמזרח התיכון[5]. בפברואר 1964 ביקרה בלונדון כדי לקבל עיטור כבוד של האגודה הבריטית לחקר החלל[6] ובמאי 1965 ביקרה בפריס[7].

לאחר חזרתה המוצלחת היא פנתה ללימודים באקדמיית חיל האוויר על שם ז'וקובסקי[8] וסיימה לימודי הנדסת חלל ב-1969. בשנת 1977 קיבלה תואר דוקטור להנדסה. בשנת 1975 היא הועלתה לדרגת קולונל בחיל האוויר הסובייטי.

טרשקובה גם כיהנה בסובייט העליוןפרלמנט של ברית המועצות). בשנת 1974 זכתה במקום קבע בפרזידיום (נשיאות) שלו. עד 1991 הייתה חברת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1995 היא הועלתה לדרגת גנרל-מיור בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. נכון להיום (2013) טרשקובה היא האישה היחידה שהגיע לדרגת גנרל בצבא הרוסי.

בשנת 1997 פרשה מתפקידיה בהוראה נשיאותית. טרשקובה ייצגה את מדינתה באירועים בינלאומיים והייתה פעילה בקידום נשים. לאחר נפילת הקומוניזם, נעלמה מעיני הציבור הרחב. בשנת 2011 נבחרה לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית ואף קיבלה מינוי של סגן יו"ר הדומה.

משפחתה

טרשקובה נישאה ב-3 בנובמבר 1963 לקוסמונאוט אנדרייאן ניקולאייב[9], ובתה אלנה נולדה ב-1964[10]. היא התגרשה ב-1982 לאחר שנים ארוכות של נישואין מעורערים. בעלה השני, ד"ר שפושניקוב, נפטר ב-1999.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23504911ולנטינה טרשקובה