ג'רי רובין

ג'רי רובין (באנגלית: Jerry Rubin;‏ 14 ביולי 1938 – 28 בנובמבר 1994) היה פעיל חברתי יהודי אמריקני בשנות השישים והשבעים. רובין הוא דוגמה לשינוי שהתחולל בארצות הברית, ממהפכנות להולדת השמרנות החדשה, משנות השמונים ואילך. היה חלק מהשבעה משיקגו, אשר הועמדו לדין במשפט המפורסם משנת 1968, בעקבות המחאה נגד מלחמת וייטנאם.

חייו

ג'רי רובין היה בין אלו ששיבשו את הוועידה הדמוקרטית הכלל-ארצית (1968) ונחשב לאחד ממנהיגי ההיפים, ביחד עם האקטיביסט אבי הופמן ואחרים. בצעירותו, הגיע עם אחיו לישראל, ואף שהה זמן מה בקיבוץ.

ג'רי רובין החל בצעדי המחאה שלו אחרי שעזב את לימודיו באוניברסיטת ברקלי. המחאה הראשונה בברקלי התרחשה בעקבות סירוב של מוכר מכולת מקומי להעסיק אפריקאי-אמריקאי. לאחר מכן רובין הוביל ויזם מאבקים משלו. רובין ארגן את וי"ו – ועדת יום וייטנאם (VDC – Vietnam Day Committee) והיה אחד המייסדים של תנועת הייפיס – התנועה הבינלאומית של הנוער (Yippies – Youth International Party). יחד עם מייסדים אחרים של התנועה, ובהם אבי הופמן (Abbie Hoffman), הם הציעו כמועמדות-לנשיאות חזיר שמן בשם פיגסוס בן האלמוות (Pigasus the Immortal) – שהיה אמור להתמודד נגד ריצ'רד ניקסון ומועמדים אחרים. רובין שיחק תפקיד מרכזי בשיבוש הכנס הכלל-ארצי של המפלגה הדמוקרטית בשיקגו בשנת 1968. ביחד עם שבעה חברים אחרים (אבי הופמן, רני דייוויס, ג'ון פרוינאס, דייוויד דילינג'ר, לי ווינר, טום היידן ובובי סיל – מנהיג הפנתרים השחורים. רובין הועמד למשפט ביחד עם השבעה, בהאשמה של קשירת קשר בין-מדינתי במטרה להסית למהומות. השופט במשפט היה ג'וליוס הופמן. הנאשמים כונו "השבעה משיקגו" (Chicago Seven) וזאת לאחר שמשפטו של בובי סיל נערך בנפרד, מכיוון שסיל הפריע לדיונים ונאשם בביזיון בית המשפט. הנאשמים הפכו את אולם בית המשפט לקרקס, חמישה מתוך השבעה נמצאו אשמים ביצירת מהומות, וזוכו לאחר מכן בבית משפט לערעורים. על סיפורם מבוסס הסרט "משפט השבעה משיקגו". את דמותו של רובין מגלם ה ג'רמי סטרונג.

בשנות השמונים הפך רובין לאיש עסקים והיה בין הראשונים שהשקיעו בחברת "אפל". הוא הקים חברות שיווק, עבד כיועץ בשוק ההון והגדיר מחדש את אוכלוסיית היאפים בניו יורק. הוא הצהיר, כי הוא מעוניין "להישאר חלק מן השיטה", אך לשנות אותה מבפנים. השינוי הפרטי שחל אצלו מייצג גם שינוי כללי בחשיבה המהפכנית ובאקטיביזם החברתי שהתחולל בארצות הברית במחנה של השמאל הרדיקלי.

ספריו

האמונות האנטי ממסדיות של ג'רי רובין כונסו בספרו "עשו זאת!: תרחישים של המהפכה" (Do It!: Scenarios of the Revolution), בהוצאת סימון ושוסטר, 1970. את ההקדמה לספר כתב אלדריג' קליבר (Eldridge Cleaver), מנהיג הפנתרים השחורים, וקוונטין פיורי (Quentin Fiore) היה אחראי לעיצוב הבלתי שגרתי של העטיפה. הספר מביא את נקודת מבטו האישית של רובין על המשפט של השבעה משיקגו ובו בזמן גם סוקר תופעות כמו: "מחתרת מזג האוויר" (Weatherman Underground - שביקשה למוטט את המשטר בארצות הברית באמצעות פגיעה ישירה במוסדותיו), תנועת הפנתרים השחורים, השימוש ב-LSD, התנועה לשחרור האישה וכן במהפכה שלא התרחשה.

בשנת 1976 רובין כתב את הספר "להתבגר (מחדש) בגיל 37" (Growing (Up) at Thirty-Seven), שכלל פרק אשר תיאר את ההתנסות שלו במסגרת הסמינרים של ארהרד (Erhard Seminar Training), כחלק מספיריטואליזם אמריקאי. הספר מתאר את האודיסיאה הפרטית של רובין במסעו מהאקטיביזם הרדיקלי של שנות השישים אל הפרקטיקות שבהם התעצב המאבק בשנות השבעים.

שינוי דעותיו הפוליטיות

לאחר סיום מלחמת וייטנאם, רובין שינה את עמדותיו הפוליטיות והפך יזם ואיש עסקים. הוא היה אחד המשקיעים הראשונים של חברת המחשבים "אפל". בשנות השמונים השתתף במסע דיונים, ביחד עם אבי הופמ,ן שכונה "היפי נגד יאפי" (Yippie Versus Yuppie). טענתו המרכזית של רובין, הייתה שאקטיביזם כלל עבודה קשה ושימוש בסמים ויציאה נגד קניין פרטי, מה שהפך את תנועת ההתנגדות ל"תנועה מפחידה משל עצמה" ו"יצירת עושר ורווחה היא המהפכה האמריקאית האמיתית – ומה שצריך הוא הזרקת מימון לתוך האזורים המדוכאים של המדינה". מה שהפריד בין הופמן לבין רובין היו דעות פוליטיות שונות ולא אישיות. כשהופמן התאבד במפתיע בשנת 1989, רובין היה אחד משני חברי "השבעה משיקגו" שנכחו בהלווייתו. השני היה הסנאטור מטעם מדינת קליפורניה, טום היידן).

קישורים חיצוניים

• ג'רי רובין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35168596ג'רי רובין