אדנאן מנדרס
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946) מפלגת העם הרפובליקאית |
|---|---|
אלי אדנאן ארטקין מנדרס (טורקית Ali Adnan Ertekin Menderes) (נולד ב-1899 - הוצא להורג ב-17 בספטמבר 1961) היה מדינאי טורקי, ממייסדיה ומנהיגיה של המפלגה הדמוקרטית הטורקית וראש ממשלת טורקיה בין השנים 1950 עד 1960. כהונתו הסתיימה עם ההפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה ב-1960, והוא נשפט והוצא להורג.
העלייה לשלטון
מנדרס היה משפטן שלא נמנה עם האליטה של מלחמת העצמאות של טורקיה. הוא היה פעיל במפלגה הרפובליקנית החופשית של אלי פטהי אוקיאר ב-1930, ולאחר פיזורה הצטרף למפלגת העם הרפובליקאית. עם זאת, ב-1945 הוא הורחק משורותיה על רקע מחלוקת פנימית. ב-7 בינואר 1946 ייסדו מנדרס ואחרים את המפלגה הדמוקרטית (Demokrat Parti), ומנדרס היה עד מהרה לשני בהיררכיה המפלגתית לאחר ג'לל באייר. בבחירות שנערכו ב-1950 היה באייר לנשיא טורקיה ומנדרס מונה לראש ממשלתה למשך חמש כהונות נפרדות עד 1960.
כראש ממשלה
מנדרס גילה פתיחות להתערבות מדינתו בעניינים בינלאומים וחיזק את קשריה הן עם מדינות ערב והן עם המערב. ב-1950 שלחה טורקיה למעלה מ-5,000 חיילים שנלחמו לצידה של ארצות הברית במלחמת קוריאה, וב-18 בפברואר 1952 הצטרפה לנאט"ו. ב-1955 נטל מנדרס גם את סמכויותיו של שר החוץ. בתחום הפנים הוא עודד את פיתוח התעשייה ואת תהליך העיור וגילה סובלנות כלפי האסלאם ואורח החיים המסורתי במדינה. מנדרס אף הנהיג מדיניות ליברלית יחסית בתחום הכלכלי ונודע באמרתו "אנו נעשה את טורקיה לאמריקה קטנה!" (!Türkiye'yi küçük Amerika yapacağız).
מדיניותו הכלכלית אמנם הביאה להשקעה פרטית ולפיתוח מואץ אך דילדלה את אוצר המדינה בשל ייבוא מוגבר. הוא הואשם בארגון פרעות איסטנבול, מהומות על רקע אתני שהתרחשו ב-6 בספטמבר 1955 וביום המחרת, עת המון פרע ביוונים ובארמנים באיסטנבול, הרג 14 איש לפחות והסב נזק רב לרכוש בבעלות נוצרים. למרות הפתיחות והסובלנות שגילה בעניינים מסוימים, הוא לא סבל ביקורת והחמיר את מגבלות הצנזורה על העיתונות ואף הורה על מעצרם של עיתונאים. מנדרס השיב את החינוך הדתי בבתי הספר, התיר מחדש למואזין לקרוא לתפילה בשפה הערבית, והצהיר כי ממשלתו תקפיד על עקרונות האסלאם.
מדיניות זו כמו גם התנכלותו ליריביו הפוליטיים, ובמיוחד למפלגת העם הרפובליקאית, כרסמו בפופולריות שלו בקרב אינטלקטואלים, סטודנטים וגורמים צבאיים אשר חששו לגורלם של עקרונות הכמאליזם ומורשת אטאטורק.
ההפיכה הצבאית וההוצאה להורג
ב-27 במאי 1960 תפס הצבא את השלטון, ומנדרס נעצר. הוא הועמד לדין באשמת בגידה, שחיתות ופגיעה בחוקה וכן באחריותו לפרעות איסטנבול. הוא נדון למוות, ולמרות בקשות מצד ראש המדינה ג'מל גירסל להקלה בעונשו, הוא ושני אחרים מחברי מפלגתו הוצאו להורג בתלייה ב-17 בספטמבר 1961. 29 שנים לאחר מכן טוהר שמו, ונמל התעופה של איזמיר, האוניברסיטה באיידן עיר הולדתו, ומספר מוסדות נוספים נקראו על שמו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
