תרבות הנגד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תרבות הנגד היא מונח בסוציולוגיה המתאר תת-תרבות שערכיה ונורמות ההתנהגות שלה שונה מהותית מאלה של הזרם המרכזי של החברה.[1] תרבות נגד מבטאת את האתוס והשאיפות של אוכלוסייה מסוימת בעידן מוגדר היטב. כאשר הכוחות המתנגדים מגיעים למסה קריטית, תרבויות נגד יכולות לגרום לשינויים תרבותיים דרמטיים. דוגמאות בולטות לתרבויות הנגדיות באירופה ובצפון אמריקה כוללות את התנועה הרומנטית (1790-1840), הבוהמה (1850-1910), ותרבות הנגד המקוטעת יותר של דור הביט (1944-1964), ובעקבותיה תרבות הנגד הגלובלית של שנות השישים (1964-1974), אשר מזוהה בדרך כלל עם תת-התרבות של ילדי הפרחים.[2] ותת-התרבות הפאנק המגוונת של שנות השבעים והשמונים. טביעת הנאולוגיזם מיוחסת לסופר וסוציולוג תאודור רוזאק בשנת 1969.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "תרבות הנגד, "סיקסטיז"", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- תוכנית רדיו מוקלטת בת שעה בנושא תרבות הנגד בישראל, מתוך: פה ושם בארץ ישראל- פודקסט.
- ynet, התרבות היא גזֵרה, באתר ynet, 3 במרץ 2007
- [1] ,הצהרת סופרים הנגד של היהודים ברוסיה
הערות שוליים
- ^ Hirsch, E. D. (Eric Donald), 1928-, The dictionary of cultural literacy, 2nd ed., rev. and updated, Boston: Houghton Mifflin, 1993
- ^ Philip Kohlenberg, Bishop Berkeley on Religion and the Church, Harvard Theological Review 66, 1973-04, עמ' 219–236 doi: 10.1017/s0017816000018964
- ^ Theodore Roszak, אוניברסיטת פרינסטון, 23 באפריל 2003.
30149457תרבות הנגד