גשושית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש צורך לתקן את רשימות המשימות,אין אחידות במבנה הרשימות. אין "חלוקת עבודה" עקבית בין האיזכורים ברשימות ובין הערכים המלאים על הגשושיות שברשימה. הרשימות מקיפות, אך עם זאת חלקיות..
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש צורך לתקן את רשימות המשימות,אין אחידות במבנה הרשימות. אין "חלוקת עבודה" עקבית בין האיזכורים ברשימות ובין הערכים המלאים על הגשושיות שברשימה. הרשימות מקיפות, אך עם זאת חלקיות.. |
גָּשוֹשִית[1] היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה. את הגשושית אפשר לשגר מפני כדור הארץ או מתוך חללית גדולה יותר. גָשושיות שוגרו על ידי סוכנויות החלל של ארצות הברית, רוסיה וברית המועצות לשעבר, האיחוד האירופי, סין, יפן, הודו, ישראל ואיחוד האמירויות.
סוגי גשושיות
גשושיות שמטרתן לחלוף ליד כוכבי לכת, אסטרואידים, שביטים או ירחים אחרים במערכת השמש (גשושית יעף) נחשבות קלות יחסית לתכנון ובנייה, היות שהן לא דורשות מערכות ניווט מסובכות או הנעה נוספת מעבר לתאוצה הראשונית בעת השיגור ותנועה במסלול הוהמן. אפשרות תאוצה מסובכת יותר היא על ידי התקרבותן לכוכבי לכת בעלי מסה גדולה, וצבירת תאוצה בעיקרון מקלעת כבידתית. טכניקה זו דורשת זמן מעבר גדול יותר של הגשושית, אך היא הכרחית לגשושיות המיועדות לצאת את גבולות מערכת השמש או להגיע לכוכבי הלכת החיצוניים.
גשושיות המיועדות להיכנס למסלול סביב כוכב לכת אחר (מקפת) או לנחות עליו (נחתת) וכן גשושיות המיועדות להתנגש באסטרואיד או בעצם קטן אחר (גשושית פגיעה), דורשות מערכות ניווט משוכללות וכן אמצעי הנעה זמינים לאורך המסע, שיאפשר להן לבצע תמרון מסלולי או תיקון מסלול אם נדרש. אמצעי הנעה זה יכול להיות מבוסס מנוע רקטי, מנוע יונים ועוד.
גשושיות ידועות ומשימותיהן
באופן טבעי, המחקר התמקד מהקרוב לרחוק, ולכן הגשושיות הראשונות נשלחו אל העצם השמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ, הירח ואחריו לנוגה וכן הלאה.
הירח
הגשושיות ששוגרו אל הירח:
- "פיוניר 0" שוגרה על ידי ארצות הברית ב־ 17 באוגוסט 1958, ומשימתה הייתה להיכנס למסלול סביב הירח. הגשושית התפוצצה כעבור מעט יותר מדקה, אך היא נחשבת לגשושית הראשונה ששוגרה אל הירח.
- לאחר מספר שיגורים כושלים, שיגרה ברית המועצות ב־ 2 בינואר 1959 את הגשושית לונה 1, אשר משימתה הייתה לפגוע בירח. למרות זאת, היא החטיאה אותו בפחות מ־ 6,000 ק"מ ונכנסה למסלול סביב השמש. לונה 1 הייתה הגוף המלאכותי הראשון שעזב את המסלול סביב כדור הארץ וגם הראשון שנכנס להקפה סביב השמש.
- פיוניר 4 שוגרה על ידי ארצות הברית ב־ 3 במרץ 1959. היא הייתה הניסיון החמישי מתוך סדרה של תשעה ניסיונות, והיחידה ששיגורה צלח. למרות זאת, הוא לא היה מדויק והיא החטיאה את הירח ב־ 60,000 ק"מ לערך ונכנסה למסלול סביב השמש.
- לונה 2 שוגרה על ידי ברית המועצות ב־ 13 בספטמבר 1959, ומשימתה הייתה לנחות על פני הירח. אף על פי כן שהצליחה ללכוד את הירח, היא התרסקה על אדמתו.
- לונה 3 הסובייטית שוגרה ב־ 4 באוקטובר 1959, והיא הייתה הראשונה שנכנסה למסלול סביב הירח, והקיפה אותו. משימתה הייתה שיגור תמונה של הצד הנסתר של הירח, וצלחה זאת.
- אחרי 10 ניסיונות כושלים, אשר חלקם הגיעו לירח אך התרסקו, הפכה הגשושית הסובייטית לונה 9, אשר שוגרה ב־ 31 בינואר 1966, לגשושית הראשונה שביצעה נחיתה רכה על הירח ושידרה את התצלומים הראשונים מפני הירח. היא נחתה על פניו ב־ 3 בפברואר. בדצמבר אותה שנה הצליחה גם לונה 13 לנחות נחיתה רכה כחלק ממשימתה.
- לונה 10 הסובייטית, אשר שוגרה ב־ 31 במרץ 1966 הייתה אמורה להיכנס להקפה סביב הירח, צלחה זאת, ובכך הפכה ללוויין המלאכותי הראשון שנכנס למסלול סיבובי סביב הירח. באותה שנה הצטרפו אליה גם לונה 11 ולונה 12.
- פרויקט לונר אורביטר היה פרויקט אשר הפעיל בין השנים 1967–1966 מספר גשושיות שהקיפו וסרקו את פני הירח, על מנת לאתר מקום מתאים להנחתת חללית מאוישת על פניו.
- ב־ 12 בספטמבר 1970 שוגרה לונה 16 לירח, ונחתה על פניו ב־ 20 בספטמבר. משימתה הייתה איסוף דגימות קרקע ממנו. ב־ 24 בספטמבר שבה בהצלחה לכדור הארץ. זו הייתה המשימה המוצלחת הראשונה לאחר חמישה כישלונות שיגור. הגשושית הקודמת בסדרה, לונה 15, אולם אכן הצליחה להגיע לירח, אך התרסקה בעת ניסיון הנחיתה על פניו בתאריך ה־ 20 ביולי 1969.
- ב־ 24 בינואר 1990 שוגרה הגשושית היפנית הִיטֵן (שמיים ביפנית). זה היה השיגור הראשון לירח שלא נעשה על ידי אחת משתי המעצמות הגדולות. הגשושית נעה במסלול אליפטי גבוה שהקיף את כדור הארץ ואת הירח תוך כדי תמרונים ושינויי מסלול מרובים. התמרונים השתמשו בכבידה של כדור הארץ והירח, וכן בחיכוך בשכבות הגבוהות של האטומוספרה. הגשושית הקיפה כך את הירח 10 פעמים במרחקים שונים. היא התרסקה על פני הירח ב־ 10 באפריל 1993. הגשושית נשאה עימה גשושית נוספת בשם אָגוֹרוֹמוֹ ששוגרה כבר בהקפה הראשונה ב־ 18 במרץ 1990 כדי שתכנס להקפה קבועה סביב הירח אולם המשדר שלו כשל כבר ב-21 בפברואר ולא ידוע מה עלה בגורלו.
- ב-27 בספטמבר 2003 שיגרה סוכנות החלל האירופית את סמארט-1 שהיה השיגור האירופי הראשון לירח. הגשושית בדקה אמצעים טכנולוגים שונים וב-3 בספטמבר 2006 התרסקה על פני הירח.
- ב-14 בספטמבר 2007 שוגרה הגששית היפנית סֶלֶן שנקראה ביפנית קאגויה. הגשושית את הירח במשך שנה ושמונה חודשים, ורוסקה במכוון ב-10 ביוני 2009.
- ב-24 באוקטובר 2007 שוגרה הגשושית הסינית צ'אנג-אה 1 שהקיפה את הירח למשך למעלה משנה ושיגרה צילומים ששימשו למיפוי תלת ממדי איכותי של הירח. הגשושית התרסקה על פני הירח ב-1 במרץ 2009.
- ב-22 באוקטובר 2008 שוגרה הגשושית ההודית צ'נדריאן 1. הגשושית נכנסה למסלול סביב הירח ב-8 בנובמבר. היא צילמה ומיפתה אותו וכן חקרה ומיפתה את הרכבו הכימי. ב-14 בנובמבר היא שיגרה גשושית נוספת שרוסקה על פני הירח. הגשושית צ'נדריאן 1 הייתה הראשונה לגלות מולקולות מים על פני הירח. עקב הצטברות תקלות הפסיקה הגשושית לפעול ב-29 באוגוסט 2009.
- טיל אטלס 5 שוגר ב-18 ביוני 2009 במסגרת פרויקט Lunar Precursor Robotic Program. הטיל נשא שתי גשושיות לחקר הירח, ה-LRO) Lunar Reconnaissance Orbiter) וה-LCROSS (שמה המלא Lunar CRater Observation and Sensing Satellite). ה-LRO מתוכננת להקיף את הירח במשך 5 שנים במסלול העובר בין הקטבים. ה-LCROSS מתוכנן להתרסק לתוך הירח. התרסקות זו תגרום להעלאת ענן אבנים וקרקע ירחית שאפשר יהיה לבחון ולנתח, בנוסף תאפשר לבדוק האם יש קרח או אדמה קפואה המכילה מים סמוך לקליפת הירח במקום ההתרסקות.
- ב-1 באוקטובר 2010 שוגרה הגשושית הסינית צ'אנג-אה 2. הגשושית המשיכה ושיפרה את הנתונים של קודמתה צ'אנג-אה 1 כהכנה לנחיתה רכה על הירח. ב-8 ביוני 2011 השלימה את משימתה סביב הירח והועברה לאתרים נוספים בחלל הבין-פלנטרי.
- ב-2 בדצמבר 2013 שוגרה צ'אנג-אה 3 שהייתה הגשושית הסינית הראשונה שנחתה נחיתה רכה על הירח. היא נכנסה למסלול סביב הירח ב-6 בדצמבר וב-14 בדצמבר נחתה על פניו והחלה לשדר. הייתה זו הנחיתה הרכה הראשונה על הירח במאה ה-21. כמה שעות לאחר הנחיתה יצא מהחללית הרכב הרובוטי יוטו והחל לתור את הסביבה. הוא הפסיק לפעול כעבור חודשיים בגלל תקלה.
- ב-7 בדצמבר 2018 שוגרה צ'אנג-אה 4, הגשושית הרביעת בתוכנית הירח הסינית. היא נכנסה להקפה ב-12 בדצמבר וב-3 בינואר 2019 נחתה בהצלחה והייתה ללרכב החלל הראשון שנחת על הצד האפל של הירח. לאחר הנחיתה יצא לשטח הרכב הרובוטי יוטו-2.
- ב-22 בפברואר 2019 בשעה 3:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית הישראלית בראשית בהצלחה מקייפ קנוורל שבפלורידה לירח, והיא ניסתה לנחות על הירח ב-11 באפריל 2019, אך התרסקה על פני הירח בשל כשל טכני במנועי האטת הנחיתה. בכך הייתה לגשושית הישראלית הראשונה שהגיעה לירח. את הפרויקט הובילה עמותת SpaceIL הישראלית.
נוגה
גשושיות ששוגרו לכוכב הלכת נוגה:
- ונרה 1 הייתה גשושית סובייטית ששוגרה ב־ 12 בפברואר 1961, ומשימתה הייתה להילכד בכוח הכבידה של נוגה. היא נחשבת לגשושית הראשונה ששוגרה לעברו. אולם עקב בעיות תקשורת, לא ניתן לדעת האם השלימה את משימתה בהצלחה.
- מארינר 1 הייתה גשושית אמריקאית אשר שוגרה אל נוגה ב־ 22 ביולי 1962, אך הושמדה באופן יזום בזמן השיגור עקב כך שמערכת הניווט שלה כשלה, וכתוצאה מכך עלה חשש שהיא עלולה להתרסק באזור נתיבי הספנות של האוקיינוס האטלנטי.[2] נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
- מארינר 2 שוגרה ב־ 27 באוגוסט 1962, ומשימתה הייתה למצוא בנוגה הוכחות לקיום חיים. הגשושית חלפה על פני נוגה ב־ 14 בדצמבר אותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה ובמבנה למארינר 1,[3] ולטענת נאס"א הייתה גשושית המחקר הבין־פלנטרית המוצלחת ביותר הראשונה. היא חלפה ליד נוגה במרחק של 34,835 ק"מ. לאחר מכן, המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש. מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי מיקרו ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה תת-אדומה, שקצוות העננים של נוגה הם אמנם קרירים, אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה. מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת והראה שאין לכוכב הלכת שדה מגנטי משמעותי או חגורות קרינה.
- ונרה 7 הסובייטית שוגרה ב-15 באוגוסט 1970, והיא הייתה הגשושית הראשונה שנחתה על פני נוגה . אף על פי שמצנחה לא פעל כראוי בשלב האחרון, דבר שגרם לנחיתה תוך התנגשות בקרקע במהירות של כ־ 60 קמ"ש, הגשושית שרדה והייתה לגשושית הראשונה שהחזירה מידע מפני הקרקע של נוגה.
- ונרה 9 הסובייטית שוגרה ב-8 ביוני 1975, והגיעה למסלול סביב נוגה ב-20 באוקטובר. הגשושית שיגרה רכב נחיתה, אשר נחת כעבור יומיים על נוגה.
- פרויקט פיוניר-ונוס –
- מגלן, אשר שוגרה לעבר נוגה ב־ 4 במאי 1989, הגיעה לנוגה ב־ 10 באוגוסט 1990 והקיפה אותו במשך 8 חודשים בהם מיפתה וצילמה את כוכב הלכת. סיבובי מדידה נוספים נערכו בין ה־ 15 במאי 1991 ל־ 14 בספטמבר 1992. ב-11 באוקטובר 1994 סיימה הגשושית את תפקידה בהצלחה וצללה לתוך אטמוספירתו הצפופה של נוגה.
מאדים
גשושיות ששוגרו לעבר כוכב הלכת מאדים:
- מארס 1 הסובייטית שוגרה בשנת 1962 וחלפה סמוך למאדים.
- מארינר 4 שוגרה ב־ 28 בנובמבר 1964, והגיעה למרחק מינימלי של 9,844 ק"מ ממאדים ב-14 ביולי 1965. החל ממרחק 16,900 ק"מ ועד שעברה את הכוכב והתרחקה ל-11,900 ק"מ, צילמה תמונות כל 48 שניות, אותן אחסנה על סרט הקלטה ושידרה מאוחר יותר אל כדור הארץ.
- מארינר 6 שוגרה ב-24 בפברואר 1969, והגיעה אל מאדים ב-31 ביולי. מארינר 7 שוגרה ב-27 במרץ 1969, והגיעה אל מאדים ב-5 באוגוסט. הן טסו לאורך קו המשווה והקוטב הדרומי של מאדים, וניתחו את האטמוספירה והקרקע של מאדים בעזרת ציוד חישה מרחוק. שתי הגשושיות צילמו 143 תמונות בעת התקרבן אל הכוכב, ו-55 תמונות תקריב. המרחק המינימלי ממאדים היה 3,550 ק"מ. בנוסף, צולם במשימה זו גם הירח פובוס.
- מארס 2 הסובייטית שוגרה ב-19 במאי 1971, הגיעה למאדים לאחר כשישה חודשים, ונכנסה למסלול. ב-27 בנובמבר שחררה את רכב הנחיתה, אך הוא התרסק על הקרקע לאחר שרקטות הבלימה שלו לא פעלו.
- מארס 3 שוגרה ב-28 במאי אותה שנה, והגיעה ב-2 בדצמבר. רכב הנחיתה שלה נחת בהצלחה, אך הפסיק לפעול לאחר ששלח 20 שניות של צילום וידאו.
- מארינר 9
- ויקינג 1 הייתה הראשונה מבין שתי גשושיות שנשלחו למאדים על ידי נאס"א במסגרת תוכנית ויקינג. הגשושית שוגרה ב-20 באוגוסט 1975, הגיעה למאדים לאחר 10 חודשים ונכנסה למסלול סביבו. הנחתת נפרדה מהמקפת ב-20 ביולי 1976 ונחתה בשלום. נחתת ויקינג 1 הייתה המשימה הראשונה שנחתה על מאדים והשלימה את משימתה, והחזיקה בשיא הפעילות על מאדים (2245 ימי מאדים) עד ל-19 במאי 2010, אז התואר נלקח ממנה על ידי הרובר אופרטוניטי.
- ויקינג 2 שוגרה ב-9 בספטמבר 1975 וכללה מקפת ונחתת זהים לאלו של משימת ויקינג 1. נחתת ויקינג 2 פעלה על אדמת מאדים 1,281 ימי מאדים עד לכיבויה ב-11 באפריל 1980 בעקבות סיום הסוללות שלה. המקפת פעלה עד ל-25 ביולי 1978 ושלחה קרוב ל-16,000 תמונות מפני מאדים במהלך 706 הקפות סביבו.
- מארס פאת'פיינדר היא גשושית אמריקאית אשר שוגרה על ידי נאס"א ב־ 4 בדצמבר 1996. הנחיתה תחנת מחקר ורובר על מאדים ב-1997. אחרי הנחיתה הנחתת נפרשה ושחררה את הרובר שערך מספר ניסויים על פני השטח של מאדים. המשימה כללה מכשורים מדעיים לבחינת האטמוספירה, האקלים, הגאולוגיה ואת הרכב הסלעים והאדמה במאדים.
- מארס אקספרס
- ספיריט ואופורטוניטי הן שתי גשושיות שנחתו על מאדים וחקרו את פני השטח והגאולוגיה של כוכב הלכת במטרה למצוא עדויות על פעילות מים בעבר. הגשושיות שוגרו ב-2003, נחתו ב-2004 ונכון ל-2007 עדיין פעילות אף על פי שתוכננו לפעול רק שלושה חודשים. אופורטיוניטי גמאה עד היום יותר מ-40 ק"מ על מאדים שזה שיא הנסיעה על גלגלים מחוץ לכדור הארץ.
- המקפת לסקר מאדים גשושית רב-משימתית למחקר כוכב הלכת מאדים, שוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ב-12 באוגוסט 2005. משדרת תמונות מוצלחות.
- הפיניקס שוגרה ב־ 4 באוגוסט 2007 ונחתה בשלום על פני הקרקע בסביבת הקוטב הצפוני של מאדים ב-25 במאי 2008. מטרתה העיקרית של המשימה היא חקירת הקרח במאדים והתנאים בהם הוא מפשיר.
- קיוריוסיטי
- MAVEN
- ExoMars
- החללית אינסייט שוגרה למאדים ב-5 במאי 2018 ונחתה על פניו ב-26 בנובמבר. היא מצוידת במצלמות ובמכשירי מדידה.
- ב-20 ביולי 2020 שוגרה מיפן הגשושית הערבית הראשונה. הגשושית ששמה "תקווה" נבנתה על יד סוכנות החלל של איחוד האמירוית והיא תחקור את המאדים.
- מארס 2020
- טיאנוון-1
כוכב חמה
גשושיות שנשלחו לחקר כוכב חמה:
- הגשושית הראשונה לחקר כוכב חמה הייתה מארינר 10 של נאס"א, ששוגרה ב-3 בנובמבר 1973. היא השתמשה בשיטת המקלעת הכבידתית והשתמשה בכבידה של נוגה כדי להגיע לכוכב חמה. לאחר מכן הגשושית נעה במסלול סביב השמש כאשר בכל פעם פוגשת שוב את כוכב חמה. היא חלפה על פי כוכב חמה שלוש פעמים בשנים 1974 ו-1975 וצילמה חלק מפני השטח שלו.
- משימת מסנג'ר שוגרה ב-3 באוגוסט 2004 וביצעה יעף ראשון סביב חמה ב-14 בינואר 2008. הגשושית הכילה מכשירי מדידה רבים וציוד צילום משוכלל. למשימה היו מספר שלבים. הראשונים נעשו ביעפים תוך כדי הקפה של השמש וובשלבים המתקדמים נכנסה הגשושית להקפה סביב הכוכב עצמו. לאחר סיום כל המשימות התרסקה הגשושית על פני הכוכב ב-30 באפריל 2015.
- ב-20 באוקטובר 2018 שיגרה סוכנות החלל האירופית בשיתוף עם יפן את בפיקולומבו (BepiColombo) שאצורה להגיע לכוכב חמה בדצמבר 2025. השיגור נעשה מבסיס בגיאנה הצרפתית. השיגור כולל שתי גשושיות נפרדות - בפיקולומבו האירופית ומיו היפנית, אשר לאחר ההגעה לכוכב חמה ישוחררו ויצאו למסלולי הקפה נפרדים.
צדק ושבתאי
גשושיות ששוגרו לעבר צדק ושבתאי:
- פיוניר 10 נשלחה אל החלל ב-2 במרץ 1972. פיוניר 10 הייתה הגשושית הראשונה שחצתה את חגורת האסטרואידים והייתה הגשושית הראשונה שצילמה את צדק מקרוב ב-3 בדצמבר 1973.
- פיוניר 11 הייתה גשושית המחקר השנייה של NASA שנשלחה לחקור את צדק ואת מערכת השמש החיצונית, והראשונה לחקור את שבתאי ואת טבעותיו הראשיות. פיוניר 11 שוגרה ב-6 באפריל 1973. לבד משבתאי, הגשושית נשלחה לחקור גם את הקרינה הקוסמית, את רוח השמש ואת מאפייני חלקיקי האבק העפים ברחבי מערכת השמש.
- וויאג'ר 1 שוגרה ב-5 בספטמבר 1977 במטרה לעבור בסמוך לצדק ולשבתאי. עברה ליד צדק ב-5 במרץ 1979 וליד שבתאי ב-12 בנובמבר 1980
- וויאג'ר 2 שוגרה ב-20 באוגוסט 1977 במטרה לעבור בסמוך לארבעה כוכבי לכת: צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון. עברה ליד צדק ב-9 ביולי 1979 וליד שבתאי ב-26 באוגוסט 1981
- גלילאו שוגרה ב-18 באוקטובר 1989 מסיפון מעבורת החלל אטלנטיס בטיסה STS-34 והגיעה לצדק ב-7 בדצמבר 1995.
- קאסיני היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. היא שוגרה ב-15 באוקטובר 1997 ונכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004.
- הויגנס (Huygens) - גשושית נחיתה על ירחו של שבתאי טיטאן. הגשושית נבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית ושוגרה כחלק ממשימת קאסיני. היא שוגרה מקאסיני ב-25 בדצמבר 2004 ונחתה על טיטאן ב-14 בינואר 2005. הגשושית החזירה 350 תמונות מפני טיטאן.
- ג'ונו - צדק.
אורנוס
וויאג'ר 2 הצליחה, בשל סידור גאומטרי נדיר של כוכבי הלכת שמתרחש אחת ל-175 שנה לעבור גם ליד אורנוס. המעבר הקרוב ביותר של הגשושית בקרבת אורנוס התרחש ב-24 בינואר 1986. הגשושית גילתה עשרה ירחים חדשים וחקרה את האטמוספירה הייחודית של כוכב הלכת (בשל הטיית הציר של אורנוס, בסך 97.77 מעלות) ואת מערכת הטבעות שלו.
נפטון
לעבר כוכב הלכת נפטון נשלחה רק גשושית אחת מכדור הארץ, וויאג'ר 2, והיא הגיעה לנפטון ב-25 באוגוסט 1989. משום שנפטון הוא ענק גזים, אין לו קרקע מוצקה, לכן לא ניתן לשלוח רכב מחקר לפני השטח. וויאג'ר 2 גילתה שישה ירחים שלא היו ידועים, הנמצאים במסלול סביב נפטון, כאשר רק 3 מהם צולמו (פרוטאוס, נראיד וטריטון). הגשושית חקרה את האטמוספירה של נפטון, את המגנטוספירה, את טבעות נפטון ואת ירחיו. ידע רב נצבר במהלך ביקור וויאג'ר 2 כאשר התגליות היותר משמעותיות היו הכתם האפל הגדול והגייזרים של טריטון.
פלוטו
פלוטו מהווה אתגר לחוקרים עקב גודלו הקטן ומרחקו הרב מכדור הארץ וההשמש. הגשושית הראשונה שהגיעה לחקור את פלוטו היא הגשושית ניו הוריזונס של נאס"א כחלק מתוכנית הגבולות החדשים. הגשושית שוגרה ב־ 19 בינואר 2006 והגיעה לפלוטו ב־ 14 ביולי 2015.
השמש
הגשושית יוליסס היא גשושית שנבנתה לחקר השמש על ידי סוכנות החלל האירופית, ושוגרה באמצעות מעבורת החלל דיסקברי (משימה STS-41) ב־ 6 באוקטובר 1990. משקלה בעת ההמראה היה כ-370 ק"ג. יוליסס נועדה להקיף את הקטבים של השמש. לשם הגעה ליעדה נעזרה ב־ 8 בפברואר 1992 בעזרת הכבידה של צדק. אל האזור שמעל לקוטב השמש הגיעה ב־ 13 בספטמבר 1994.
שביטים, אסטרואידים ומערכת השמש
- פיונר 5 – גשושית אמריקאית אשר שוגרה ב־ 11 במרץ 1960 על מנת לחקור את המרחב בין כדור הארץ לנוגה. המשימה נעשתה במסגרת תוכנית פיוניר המוקדמת, והייתה היחידה בתוכנית שהתבצעה בהצלחה.
- קלמנטיין – גשושית אמריקאית אשר שוגרה ב־ 25 בינואר 1994. היא שוגרה במסגרת פרויקט משותף של ארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ונאס"א. מטרתה הייתה לבחון את רכיביה בתנאי חשיפה לחלל ולבצע תצפיות מדעיות של הירח ושל הגוף קרוב-הארץ 1620 גאוגרפוס. התצפיות על גאוגרפוס לא בוצעו בעקבות תקלה במחשב הגשושית, ומשימתה נכשלה.
- סטארדאסט – גשושית אמריקאית אשר שוגרה ב־ 7 בפברואר 1999 על מנת לחקור את הרכבו של השביט וילד 2 ואת זנבו.
- רוזטה – גשושית אירופית אשר שוגרה ב־ 2 במרץ 2004 במטרה לנחות על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו. משימה זו הושלמה ב־ 12 בנובמבר 2014, כאשר הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על השביט.
- פגיעה עמוקה – גשושית אמריקאית אשר שוגרה ב־ 12 בינואר 2005 במטרה ללמוד ולחקור את ההרכב הפנימי של השביט טמפל 1. ב־ 4 ביולי 2005 האימפקטור של הגשושית התנגש בהצלחה בשביט. הגשושית איבדה קשר עם כדור הארץ באוגוסט 2013.
- היאבוסה – גשושית של סוכנות החלל היפנית אשר שוגרה ב־ 9 במאי 2003. מטרתה הייתה לנחות על האסטרואיד איטוקוואה, אחד מהאסטרואידים קרובי ארץ, ליטול דגימה מפני השטח שלו ולשוב לכדור הארץ. ב־ 13 ביוני 2010 חזרה הגשושית לכדור הארץ והנחיתה קפסולה שהכילה את הדגימה שנאספה.
- היאבוסה 2 – גשושית של סוכנות החלל היפנית אשר שוגרה ב־ 3 בדצמבר 2014. היא שומשה למשימת מחקר של האסטרואיד קרוב הארץ רְיוּגוּ, איסוף דגימה ממנו והחזרתה לכדור הארץ לניתוח. היא הגיעה אליו ב־ 27 ביוני 2018. משימת החקר של הגשושית נמשכה כשנה וחצי, והחזירה ממנו דגימות אל כדור הארץ בתוך קפסולה ב־ 5 בדצמבר 2020.
- NEAR Shoemaker – גשושית אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב־ 17 בפברואר 1996 כחלק מתוכנית דיסקברי. היא שוגרה על מנת לחקור את ארוס, גוף קרוב-ארץ, במסלול נמוך למשך שנה. הגשושית הצליחה להתקרב אל האסטרואיד, הקיפה אותו מספר פעמים ובסופו של דבר נחתה על פניו ב־ 12 בפברואר 2001.
- שחר - גשושית אמריקאית שנשלחה על ידי נאס"א על מנת לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס. הגשושית שוגרה ב־ 27 בספטמבר 2007, וחקרה את וסטה בין ה־ 16 ביולי 2011 ל־ 9 בספטמבר 2012. הגשושית הגיעה אל קרס ב־ 6 במרץ 2015.
- אוסיריס-רקס – גשושית של נאס"א אשר נשלחה על מנת לחקור את האסטרואיד קרוב הארץ 101955 בֶּנוּ, איסוף דגימה ממנו והחזרתה לכדור הארץ. היא שוגרה למשימתה ב־ 8 בספטמבר 2016. היא מתוכננת לחזור לכדור הארץ בשנת 2023.
מחוץ למערכת השמש
- פיוניר 10 ו-11, ו-ויאג'ר 1 ו-2 - כולן גשושיות בין-כוכביות ששוגרו על ידי נאס"א בשנות השבעים. גשושיות אלה חקרו את כוכבי הלכת מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. הן תוכננו לעזוב את מערכת השמש בסיום פעולתן וצוידו בדסקית עם נתונים על מיקום כדור הארץ אם ייאספו על ידי ציויליזציה מתקדמת. נכון ל-2007 כל הגשושיות עזבו את מערכת השמש. וויאג'ר 1 היא הגשושית מרחיקת הלכת ביותר ונמצאת במרחק של למעלה מ-120 יחידות אסטרונומיות מכדור-הארץ. לאותות המתקבלים ממנה אורך 14 שעות ויותר להגיע למתקן המעקב ב-JPL. גשושית זו השיגה את מהירות הבריחה הנדרשת כדי להתגבר על כוח המשיכה של השמש. בספטמבר 2013 התברר כי הגשושית יצאה לחלל הבין-כוכבי ובכך הפכה לעצם מעשה ידי אדם היחיד שהצליח לעשות זאת.[4][5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זו המילה המועדפת על ידי האקדמיה ללשון העברית, אך מקובלות גם גִּשּׁוּשִׁית (גישושית) וגַשֶּׁשֶׁת; הקמץ שבצורת הריבוי משתמר גם בנטייה: גָשׁוֹשִׁיּוֹת.
- ^ NASA - NSSDCA - Spacecraft - Details, nssdc.gsfc.nasa.gov
- ^ מאתר נאס"א
- ^ "Voyager 1 has entered a new region of space, sudden changes in cosmic rays indicate". American Geophysical Union. 20 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-22 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cook, J.-R (12 בספטמבר 2013). "How Do We Know When Voyager Reaches Interstellar Space?". NASA / Jet Propulsion Lab. נבדק ב-15 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
32647526גשושית