1963 בישראל

«««  1962 1961 1960	דגל ישראל	1963 בישראל	»»» 1964 1965 1966
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1963 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1963

1963 בישראל ה'תשכ"ג-ה'תשכ"ד, הייתה השנה בה חגגה 15 שנה מיום היווסדה. אחד האירועים הבולטים בשנה זו היא פרישתו של בן-גוריון מראשות הממשלה, לאחר שכיהן במשרה זו כמעט ברציפות מאז 1948. במקומו מתמנה לראש הממשלה לוי אשכול.

הנהגה

• נשיא המדינה – יצחק בן צבי עד 23 באפריל, מאז קדיש לוז עד 21 במאי, מאז זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל העשירית עד 26 ביוני – דוד בן-גוריון, האחת עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת החמישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – יצחק אולשן
• ראש המטה הכללי – צבי צור
• מפכ"ל המשטרה – יוסף נחמיאס

פוליטיקה

לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מאז 1963

כרזת יום העצמאות תשכ"ג, עיצוב: פאול קור

כאמור, התפטרותו של דוד בן-גוריון מראשות הממשלה (16 ביוני) וכניסתו לתפקיד (26 ביוני) של יורשו, לוי אשכול, סימן סוף תקופה. בין היתר, יש הטוענים כי ברקע לפרישת בן-גוריון גם המתיחות שהתעוררה בינו לבין ראש המוסד, איסר הראל, בסוגיית המדענים הגרמניים במצרים. בן-גוריון ציווה לחדול מפעולות נגד מדענים אלה, בעיקר לאור מעצרם (2 במרץ) בשווייץ של שני אנשים החשודים בריגול לטובת ישראל לסיכול הסיוע הגרמני למצרים. ב-1 באפריל פרש הראל מתפקידו כ"ממונה על שרותי הבטחון" שכלל פיקוד על המוסד ואחריות על השב"כ והוחלף בראשות המוסד על ידי מאיר עמית; ראש השב"כ עמוס מנור פורש אף הוא, לטובת יוסף הרמלין.

ב-23 באפריל נפטר יצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל. במצעד צה"ל של אותה שנה (שנערך בחיפה), מוצב כיסא עטוף שחורים על הבימה במקומו של נשיא המדינה והדגל הורד לחצי התורן. ב-21 במאי, חודש לאחר מכן, נבחר זלמן שזר לתפקיד הנשיא. קדיש לוז, שהיה יושב ראש הכנסת, כיהן כנשיא בפועל בתקופת הביניים.

אירועים נוספים:

• 2 בינואר – הכנסת מחליטה להעלות את שכר הנשיא בכמעט פי 3.
• 3 בפברואר – משה בן זאב מתמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

צבא ובטחון

• 15 ביולי – מטיילים בכנרת נסחפו לחוף הסורי ולאחר מכן הוחזרו לישראל במסגרת החלפת שבויים.
• 19 באוגוסט – שני חיילי נח"ל נרצחו במארב סורי.
• 18 בדצמבר – הוחלט לקצר את השירות בצבא בארבעה חודשים, בעקבות הגידול בשנתוני הגיוס.
• 25 בדצמבר – יצחק רבין מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל.

כלכלה ותשתיות

• מוקם בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ

חברה ותרבות

• פרס ישראל: מנחם מנדל כשר (ספרות תורנית); מרדכי ארדון (ציור); אברהם פאהן (מדעי החיים); נתן רוטנשטרייך (מדעי הרוח); אליעזר שטיינמן (ספרות)

• קרע ומחלוקת בעדה החרדית לאור נישואיו של הרב עמרם בלוי לגיורת רות בן דוד, הצעירה ממנו ביותר מ-30 שנים.

משפט ופלילים

• 17 בפברואר – מטוס קרב התנגש במשאית דלק, הנהג והטייס נהרגו.
• 22 בפברואר – ניתן פסק הדין בבג"ץ פונק שלזינגר, שקבע כי על פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל.
• 5 ביוני – בנימין הלוי ממונה לשופט בבית המשפט העליון

• פרשת תל גיבורים: עסקן המפד"ל יהודה שפיגל מואשם כי קיבל שוחד כדי שיעדיף אנשי עסקים מסוימים בפיתוח בית חולים בתל גיבורים.

נפטרו

יצחק בן צבי, הלך לעולמו

• 13 בפברואר – דניאל אוסטר, ראש העיר היהודי הראשון של ירושלים (נולד ב-1893)
• 23 באפריל – יצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל (נולד ב-1884)
• 17 במאי – עמי אסף, חבר כנסת וסגן שר מטעם מפא"י (נולד ב-1903)
• 8 ביוני – חיים בוגר (בוגרשוב), פעיל ציוני, מייסד הגימנסיה העברית הרצליה וחבר כנסת מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1876)
• 23 ביולי – שלמה לביא, חבר כנסת ופעיל ציבור (נולד ב-1882)
• 9 באוקטובר – יחזקאל קויפמן, פילוסוף, חוקר מדעי היהדות, חתן פרס ישראל ב-1958 (נולד ב-1889)
• 23 באוקטובר – משה דפנא, משורר ומחנך (יליד 1884)
• מאנה כץ, צייר
• אברהם סוסקין, צלם, מראשוני צלמי היישוב העברי
• שמואל עובדיהו, צייר

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0