האיים המלדיביים
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | בערבית: الدولة المحلديبية Ad-Dawlat Al-Mahaldibiyya "מדינת מאהל דיבייה" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | באיחוד הלאומי אנו מצדיעים לאומתנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה נשיאותית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | דיבהי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה |
מאלה 4°10′N 73°30′E / 4.167°N 73.500°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 298 קמ"ר (213 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +5 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עצמאות מבריטניה | 26 ביולי 1965 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 528,431 נפש (174 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 1,773.26 נפש לקמ"ר (7 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דת | אסלאם סוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (2023) | 6,600 מיליון $ (165 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 12,490$ (92 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2021) | 0.762 (87 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | רופייה מלדיבית (MVR) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | mv | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 960 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האיים המלדיביים, או בשמם הרשמי רפובליקת המלדיביים (בדיבהי: ދިވެހިރާއްޖެ דִוֶהִרָגֶّ׳, ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ דִוֶהִרָגָّ׳גַ גֻ׳מהוּרִיָّ), הם מדינת איים מוסלמית-סונית המורכבת מקבוצות של אטולים בים הערבי שבאוקיינוס ההודי.
האיים ממוקמים דרומית לטריטוריית האיים ההודית לקשאדוויפ, וכ-700 קילומטרים דרומית-מערבית לסרי לנקה.
המדינה כוללת 26 אטולים שבהם 1,192 איים, שרק 192 מהם מיושבים. האיים המלדיביים הם המדינה בעלת השטח היבשתי הקטן ביותר באסיה, וכן המדינה המוסלמית עם השטח היבשתי הקטן ביותר בעולם.
היא גם חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
היסטוריה
ישנם רישומים משנת 300 לפני הספירה על הגירת תושבי סרי לנקה למלדיביים. הבודהיזם התפשט במלדיביים במאה ה-3 לפני הספירה בתקופת השליט אשוקה.
במהלך המאה ה-12, סוחרים מוסלמים הביאו את האסלאם לאיים, וב-1153 (או 1193) התאסלם המלך הבודהיסטי האחרון של האיים ואימץ את התואר סולטן, כשהוא הופך את ממלכתו לסולטנות.
ב-1558 הפכו האיים למושבה של האימפריה הפורטוגזית שהקימו בהם פייטוריה שהוכפפה לתחנת הסחר העיקרית שלהם בגואה. הפורטוגזים ניסו לנצר את תושבי האיים, כשהם גוררים התקוממות שהביאה לגירושם לאחר 15 שנה.
במהלך המאה ה-17, האימפריה ההולנדית, שנוצרה במהלך מלחמת הולנד–פורטוגל הטילה את חסותה על האיים ב-1654, אך עסקה בעיקר בסחר החוץ שלהם ולא התערבה במנהל המקומי.
לאחר כיבוש הרפובליקה ההולנדית על ידי הרפובליקה הצרפתית הראשונה, השתלט הצי הבריטי על ציילון ב-1796 והכריז על האיים כמדינת חסות של האימפריה הבריטית, מעמד שהוכר בהסכם רשמי בין הבריטים לסולטן המקומי שנערך ב-1887.
הבריטים עודדו את המקומיים בקידום מונרכיה חוקתית, והחוקה הראשונה קודמה ב-1932.
בשנת 1965 הכריזו האיים על עצמאותם מבריטניה[5] תחת השם איי מלדיב, כאשר בסנסקריט מל פירושו קישוט (כדוגמת זר פרחים) ודיב פירושו אי.
בשנת 1968 הוכרזו האיים כרפובליקה.
בשנת 1985 הפכה לחברה בחבר העמים הבריטי ובשנת 1988 דוכא ניסיון הפיכה ברפובליקה, לאחר שבשנים קודמות נערכו כמה ניסיונות הפיכה שנכשלו אף הם.
תיאורו של אבן בטוטה
הנוסע המוסלמי אבן בטוטה (1304–1377) ביקר באזור האיים המלדיביים. הוא סיפר כי כ-2,000 איים מפוזרים כשרשרת פנינים[6]. הוא הגיע למאלה (Malé), בירת האיים המלדיביים. המדינה, שכבר קיבלה על עצמה אז את האסלאם, כיבדה אותו במשרת שופט עליון. השליטה, המלכה רהנדי קילג'ה או ח'אדיג'ה (Rehendi Kilege, Khadija) חיפשה מומחה לנוהגי האסלאם. הם נתלו בהזדמנות שקאדי רשמי נחת באי, העניקו לו זהב, פנינים ושפחות צעירות וביקשו כי יסכים להישאר זמן רב. אבן בטוטה, ראה שאינו יכול לסרב ונענה. הוא רכש את אמון התושבים כשהצליח להביא להפסקת המנהג להקריב מדי חודש בתולה לשד.
בתפקידו כשופט עליון החליט אבן בטוטה להנהיג מנהגים חדשים כמקובל באסלאם: את ידי הגנבים יש לכרות, את הפוגעים בקשישים יש להעניש ואת אלה שאינם מבקרים במסגד בימי שישי יש לבזות בפומבי. גולת הכותרת של מפעלו הדתי היא בניסיון להפסיק את הנוהג שלפיו הנשים לובשות בגד רק בחציו התחתון של הגוף. אפילו אשת הסולטאן נהגה כך, אך לא עלה בידו של אבן בטוטה להפסיק נוהג זה. עוד נוהג היה שלא לרצונו: ימאים שהיו מגיעים לאיים היו נושאים נשים וכאשר עזבו את האי היו מגרשים אותן.
פוליטיקה
האיים המלדיביים הם רפובליקה נשיאותית. באוקטובר 2008 נבחר לנשיאות האיים המלדיביים מוחמד נשיד, בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו באיים וסיימו את שלטונו הדיקטטורי של מאומון עבדול גאיום, שנמשך יותר משלושה עשורים. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט (המג'ליס), הכולל חמישים נציגים, לתקופה של חמש שנים. עם זאת, החוקה מונעת מלא-מוסלמים להצביע.
בפברואר 2012 הודח מוחמד נשיד, נשפט על עיסוק בטרור ונשלח למאסר של 13 שנים. בבחירות שנויות במחלוקת שנערכו ב-2013, נבחר עבדולה יאמין, אחיו למחצה של מאומון עבדול גאיום, אשר שרד ניסיון התנקשות ב-2015. במאי 2016, לקראת הפגנה מתוכננת כנגד הממשלה, הוכרז במדינה מצב חירום. בבחירות שנערכו באפריל 2019 ניצחה המפלגה הדמוקרטית בהובלתו של איברהים מוחמד סוליך ואיישה 65 מתוך 87 מושבים בפרלמנט.
הייתה זו הפעם הראשונה שמפלגה זכתה במושבים כה רבים.
כלכלה ותיירות
בעבר היה ענף הדיג הענף החשוב באיים המלדיביים, אך החל מ-1989, בעקבות רפורמות כלכליות של הממשלה, הפכה התיירות לענף החשוב ביותר לכלכלת המלדיביים ונכון ל-2009 היא אחראית לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המלדיביים ולכ־60% מההכנסות במטבע זר (מט"ח)[7].
למעלה מ-90 אחוזים מהכנסות המדינה ממסים מגיעות ממסים על יבוא ועל עסקי תיירות. בשנת 2006 ביקרו באיים למעלה מ-600 אלף תיירים[8], רובם נכנסו למדינה דרך נמל התעופה הבינלאומי ולנה.
בראשית 2021, הוחלט בצעד תקדימי באיים המלדיביים, לאסור על שימוש בפלסטיק חד-פעמי, עד 2023 בשלב זה. ההחלטה התקבלה עקב כמויות אשפה גדולות מאוד, שמיוצרות מדי שנה על ידי התושבים והתיירים, אשר המדינה מתקשה להתמודד איתן[9][10].
גאוגרפיה
האיים המלדיביים הם המדינה השטוחה ביותר בעולם, והגובה המרבי מעל פני הים הוא 2.3 מטרים בקירוב. היא מדינה הנמוכה ביותר בעולם עם גובה ממוצע של 1.5 מ' על פני הים.
במאה ה-20 עלה גובה פני הים ביותר מעשרים סנטימטרים. מגמה זו צפויה להימשך, והיא מאיימת על קיומה של הרפובליקה.
הצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004, הציף חלקים מהאיים והותיר תושבים רבים ללא בית. הצונאמי גרם לשינויים כה רבים באיים, עד שהיה צורך לשרטט את מפותיהם מחדש.
לצורך ההתמודדות עם עליית מפלס מי הים הצטרפה המדינה לברית מדינות האיים הקטנות.
את המדינה חוצה קו המשווה אך הוא אינו חוצה ישירות שום אי במדינה אלא עובר סמוך אליו.
דמוגרפיה
בתחילת המאה ה-20 חיו במלדיביים כ-70,000 בני אדם. האוכלוסייה גדלה לכ-100,000 בשנות ה-60 של המאה ה-20 ונכון ל-2023, היא עומדת על כ-565,000 תושבים. נכון ל-2021, חיו באי גם למעלה מ-281,000 עובדים זרים ומהגרים בלתי חוקיים ממדינות בנגלדש, הודו, סרי לנקה, נפאל וסין.
תוחלת החיים עומדת על 79.61 שנים. שיעור הפריון הוא 1.7 ילדים לאישה.
מוצא אתני
מבחינה אתנית, התושבים המלדיביים הם עם המעורב ממוצאים שונים של מתיישבים, שהגיעו במהלך השנים לאיים. מבחינה לשונית שפתם, דיבהי, משתייכת לשפות ההודו אריות של תת-היבשת ההודית, עם השפעות דראווידיות מסוימות.
דת
לאחר תקופה ארוכה של בודהיזם במלדיבים, סוחרים מוסלמים חשפו את המקומיים לדת האסלאם. תושבי האי המירו את דתם במאה ה-12. כל אוכלוסיית האיים המלדיביים הם מוסלמים ודרוש להיות בן דת זו על מנת לקבל אזרחות[11][12].
יחסים עם ישראל
- ערך מורחב – יחסי המלדיביים–ישראל
האיים המלדיביים לא מקיימים יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, בנוסף נאסר על ישראלים לקבל אשרת כניסה בנמל התעופה.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל הודיעה המדינה ב-2 ביוני 2024 שאין כניסה אליה לתיירים עם דרכון ישראלי.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האיים המלדיביים |
- אתר האינטרנט הרשמי של האיים המלדיביים
- רונית סבירסקי, שבוע על אי בודד במלדיבים, באתר PHOTOUR
- מידע על המלדיביים בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרטי עיתונות היסטוריים על האיים המלדיביים באתר עיתונות יהודית היסטורית
- אמיר גור, גן העדן של המלדיבים - מעל ומתחת למים, באתר GoTravel
- רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
- צלילה בגן עדן: האיים המלדיביים, באתר וואלה!, 20 בדצמבר 2012
- יגאל צור, האיים המלדיביים: החופשה המושלמת והמבודדת באמת, באתר וואלה!, 28 באוגוסט 2013
- ניצן דרור, האיים המלדיביים: גן עדן הולך לאיבוד, באתר ynet, 13 בספטמבר 2015
- פרנצ'סקה בורי, האיום המלדיבי, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בנובמבר 2016
- מתן גז, טיול זול במלדיביים: המדריך השלם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2016
- יהושע בריינר, האיים המלדיביים: גן העדן המוסלמי שהישראלים נוהרים אליו, באתר וואלה!, 8 בדצמבר 2016
- האיים המלדיביים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ אחרוני המושבות הבריטיות, דבר, 15 באוגוסט 1965
- ^ במציאות יש רק 1,192 איים, 192 מהם מיושבים.
- ^ רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
- ^ "איי המלדיביים – המדריך המלא - האיים המלדיביים". האיים המלדיביים. 2017-01-04. נבדק ב-2017-01-14.
- ^ NBC Nightly News, The Maldives To Ban Single-Use Plastics by 2023, YouTube, 8 בפברואר 2021
- ^ משי אייד וניר כהן, אחרי 51 שנה: גילתה שהחבר מהלימודים הוא אחיה התאום, באתר ynet, 16 בפברואר 2021
- ^ האיים המלדיביים באתר Global Religious Futures
- ^ דיווח על חופש הדת באיים המלדיביים, מאתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
- ^ איתמר אייכנר, ממשלת המלדיבים החליטה: אין כניסה לישראלים, באתר ynet, 2 ביוני 2024
מדינות אסיה | ||
---|---|---|
|
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
---|---|---|
חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | |
מדינה מושעית | סוריה | |
מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי |
האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
38777919האיים המלדיביים