הר אפרים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | נחלת שבט אפרים |
| רכס הרים | הר אפרים |
במקרא, הר אפרים מוזכר מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד או על רכס הרים. יש סוברים על פי האזכור במקרא "הר צמרים אשר בהר אפרים" (עליו עמד המלך אביה במלחמה מול עשרה השבטים) כי מדובר על רכס הרים ולא על הר יחיד.
אזכורים בתנ"ך
הרכס מוזכר לראשונה בספר יהושע כמקום בנחלת שבט אפרים הצמוד לנחלות שבט יששכר ושבט אשר; ”ויאמר אליהם יהושע: 'אם עם רב אתה עלה לך היערה, וביראת לך שם בארץ הפריזי והרפאים; כי אץ לך הר אפרים” (יהושע, י"ז, ט"ו).
על סמך ישיבת תולע בן פואה אשר משבט יששכר גם בהר אפרים - מוכח כי מדובר על רכס הרים רבים שביניהם "שמיר" בו ישב תולע. דבר בדברי הימים ב', י"ג, ד': "ויקם אביה מעל להר צמרים, אשר בהר אפרים ...": הר צמרים נמצא בהר אפרים, כלומר ברכס אפרים. הגבול הצפוני של הר אפרים הוא עמק יזרעאל והעמקים שלידו.
הר אפרים מהווה גם נציבות עצמאית אותה הקים שלמה המלך בין 12 הנציבויות אותן הקים לצרכי מס.
מלחמת אביה מול עשרת השבטים
בדברי הימים מסופר על מלחמת אביה מלך יהודה מול עשרת השבטים, אשר לפני ירידתו למלחמה עמד מעל הר צמרים ונשא נאום מול שבטי ישראל;
וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה’ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח. וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל ה'ו. וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם. וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת ה’ בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי ה’ אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹקִים. וַאֲנַחְנוּ ה’ אֱלֹקֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַה’ בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. וּמַקְטִרִים לַה’ עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה’ אֱלֹקֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹקִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם ה’ אֱלֹקֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ
החוקר יהודה קיל מזהה את הר צמרים כ"ראס א-טחונה" שמצפון לאל-בירה.[1]
ערים ברכס
בין הערים הנמצאים בהר אפרים נמנים מקומות מנחלת אפרים: העיר שכם שהועברה אל בני לוי בין שאר ערי הלויים אשר חולקו ללוים במשכן שילה על פי הגורל (יהושע, כ"א, כ'-כ"א). גם העיר תמנת סרח אשר מצפון להר געש (מקום קבורת יהושע - שופטים, ב', ט') מקומה בהר אפרים. משבט אפרים.
בהר אפרים נמצאים גם מקומות השייכים לגבול הצפוני של בנימין: בית-אל (שופטים, ד', ה', יהושע, י"ח, י"ג) וכן הרמה (שופטים, ד', ה', מלכים א', ט"ו, י"ז).
אנשים מהר אפרים
במקרא מובא כי שבע בן בכרי אשר השתייך לשבט בנימין, היה מהר אפרים (ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק כ"א).
גם אלקנה, אביו של שמואל הנביא, התגורר ב"הר אפרים" (ספר שמואל א', פרק א', פסוק א'):
"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי"
הערות שוליים
- ^ זיהוי האתרים על פי: יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, עמ' 251-250.
