יחזקאל קויפמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחזקאל קויפמן
פרופ' יחזקאל קויפמן
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. שימש כראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1959.

תולדות חייו

יחזקאל קויפמן נולד בדוניביץ, מחוז פודוליה, שהייתה בשליטת האימפריה הרוסית להורים שומרי מסורת. אביו מרדכי נחום קאופמן היה סוחר בדים. קויפמן התחנך בחדר, ולאחר מכן למד תלמוד ופוסקים בבית מדרש. בנוסף למד עברית, דקדוק עברי ומעט ספרות עברית, מפי מורה פרטי. ב-1918 סיים את לימודיו באוניברסיטת ברן בפילוסופיה ובבלשנות שמית. קויפמן עבר לברלין שם עבד במסגרת מפעל אנציקלופדיה יודאיקה. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1949 עבר לירושלים, והיה פרופסור למקרא באוניברסיטה העברית עד 1957, וכן ראש החוג למקרא.

קויפמן היה חבר המועצה הספרותית של מוסד ביאליק, וזכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תרצ"ג על ספרו "גולה ונכר" ובשנת תשט"ז על חיבורו המקיף "תולדות האמונה הישראלית"[1].

נפטר בירושלים.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.[2]

הנצחה

על שמו נקראים רחוב בשכונת רמות בירושלים, רחוב בשכונה ה' בבאר שבע, רחוב המחבר את הטיילת התל אביבית לשדרות ירושלים ביפו ורחוב בחיפה סמוך לבית בירם בו לימד.

על שמו קרויה הקתדרה למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו החשובים

ספר יובל

  • מנחם הרן (עורך), ספר היובל ליחזקאל קויפמן: מחקרים במקרא ובתולדות האמונה הישראלית, מוגשים לו בהגיעו לשיבה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25147974יחזקאל קויפמן