סטטיסטיקות של התנ"ך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים המציג את מספר האותיות בחמישה חומשי תורה[1]
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר

סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3). לאחר מכן בתקופת המסורה (בין המאה ה-5 ל-10), הייתה ספירת המילים והאותיות אחת הפעולות העיקריות שנעשו כדי לקבוע נוסח אחיד של המקרא ולאבטח אותו משיבושים. בתלמוד הבבלי[2] נאמר כי משפחות ה"סופרים" המוזכרות במקרא[3] נקראו כך על שם עיסוקם בספירת האותיות והמילים בתורה. ביהדות יש שמתייחסים לעיסוק בספירת האותיות והמילים כמצווה וסגולה.[4]

על פי הנוסח המצוי בידינו, בתנ"ך ישנם בקירוב: 23,204 פסוקים, 306,757 מילים, ו-1,202,972 אותיות.[5] מתוכם בחמישה חומשי תורה: 5,845 פסוקים, 79,980 מילים, ו-304,805 אותיות.[6] בספרות היהודית התפרסמו במשך הדורות סטטיסטיקות שונות של התנ"ך, רובן לא תואמות לנתונים שלפנינו.

בתלמוד

התלמוד[2] מביא מסורת על מספר הפסוקים בחמישה חומשי תורה, בתהילים, ובדברי הימים, וכן על מיקום חצי התורה והתהילים, אך מוסיף כי אנו לא בקיאים בחסירות ויתירות ובחלוקת הפסוקים,[7] ואם נבדוק זאת ייתכן שנמצא נתונים שונים.[8]

הנתונים המובאים בתלמוד:

  • בחמישה חומשי תורה יש 8,888 פסוקים[9] (לגרסאות אחרות - 5,848 או 5,888). בתהילים שמונה פסוקים יותר, ובדברי הימים שמונה פסוקים פחות.
  • האות ו של המילה "גחון"[10] היא האות האמצעית בתורה.
  • המילים "דרש דרש"[11] הם המילים האמצעיות בתורה.
  • הפסוק "והתגלח"[12] הפסוק האמצעי בתורה.
  • האות ע של המילה "מיער"[13] היא האות האמצעית בתהילים.
  • הפסוק "והוא רחום יכפר עון"[14] הוא הפסוק האמצעי בתהילים.

כל הנתונים המובאים בתלמוד אינם תואמים לספירה על פי נוסחאות התנ"ך שבידינו. לפי הנוסח שבידינו בתורה ישנם 5,845 פסוקים, בתהילים - 2,527, ובדברי הימים - 1,765. האות ו' של "גחון" נמצאת כ-4,834 אותיות לאחר האות האמצעית, המילה האמצעית בתורה היא "המזבח",[15] הפסוק האמצעי בתורה הוא "וישם עליו החושן".[16]

הסברים לדברי התלמוד

רב האי גאון[17] נשאל על ההפרש בין מספר הפסוקים שלפנינו למספר הפסוקים המוזכר בתלמוד, והשיב ששמע מפי "חכמים הראשונים" שהברייתא מציינת את המספר לפי ספר תורה שמצאו בירושלים[18] שמספר הפסוקים בו היה שונה מספר התורה המקובל. ההסבר על שינוים בחלוקת הפסוקים עדיין אינו מיישב את ההפרשים בציון חצי הספר. עם זאת רבנים וחוקרים רבים ניסו ליישב את דברי הגמרא עם הנוסח הקיים בידינו. יש שהסיקו כי דברי הגמרא הם טעות סופר.[19]

הסבר מחודש לדברי התלמוד הציע הרב פנחס זלמן סגל הורוויץ.[20] לפי הסברו של הרב הורוויץ כוונת התלמוד היא לציין את מקום אמצע המילים הכפולות שבתורה, בתורה ישנן 89 הופעות של מילים החוזרות על עצמם ברצף,[21] המילים "דרש דרש" הם הפעם האמצעית (ה-45) שמופיעה מילה כפולה.

גם לו' של גחון נמצא הסבר דומה, הרב יצחק זילבר והרב ראובן מרגליות פירשו שכוונת התלמוד לסמן את מיקום חצי האותיות המשונות שבתורה; האות ו של "גחון" נכתבת על פי המסורת גדולה מן הרגיל, לפי השיטה הרווחת יש בתורה מלבדה 16 אותיות משונות - שמונה מהן לפניה ושמונה לאחריה.[21] לשיטה אחרת יש 32 אותיות משונות נוספות בתורה, 16 לפניה ו-16 לאחריה. גם האות ע' של "יער" היא האות המשונה האמצעית בספר תהילים. לעומת זאת יש שהבינו כי הסיבה לכתיבת האות ו' של גחון בצורה משונה היא כדי לסמן את חצי התורה,[22] לדבריהם הסבר זה לא ייתכן.

למספר הפסוקים הוצע פירוש מחודש בספר "קנמן בשם" של הרב יהודה אפשטיין בשם ספר "כתר תורה",[23] לדבריהם המספר 5,888[24] כולל את מספר הפסוקים בתורה יחד עם פסוקים מהתורה שנכתבו שוב במקומות אחרים בתנ"ך; בספר תהילים ישנם 35 פסוקים שכבר נכתבו בתורה באותן המילים בדיוק, ובספר דברי הימים שמונה נוספים, יחד עם 5,845 הפסוקים שבתורה הם 5,888. כוונת התלמוד "חסר מהם ספר תהילים שמונה" היא שעם הפסוקים שבספר תהילים עדיין חסרים שמונה פסוקים, ו"יתר עליהם דברי הימים שמונה" - כלומר שמונת הפסוקים שבדברי הימים משלימים את החשבון.

במסורה

באכלה ואכלה

בקובץ המסורה אכלה ואכלה המתוארך למאה ה-9 מופיעה מסורת מבבל הקובעת כי מספר הפסוקים בתנ"ך הוא 22,747:

המסורת הזו שמסר דוסא בן אלעזר בנו של ר' אפסי שקיבל מר' יהודה הבבלי שקיבל משמעון אביו ושמעון אביו קבל מרב אדא ורב אדא היה באותה שעה אדם גדול במקרא שקבל מרב המנונה שהוציאה בנהרדעי ורב המנונה ורב אדא קבלו שניהם מנקי שגלה מארץ ישראל לבבל שהגלהו רופס שלא תהא תורה בארץ ישראל, ושכמו את התורה ואת הנביאים ואת הכתובים עשרים וארבעה ספרים שלא טעו ושלא שגו, פסוקים שתי רבואות ושני (אלפי) אלפים ושבע מאות וארבעים ושבעה לא פחות ולא יותר

— אכלה ואכלה לפי כתב יד האלה

ההבדלים בחלוקת הפסוקים בין המסורה הטברנית עליה מבוסס המקרא שלפנינו לבין המסורה הבבלית עליה מבוססת קביעה זו אינם מצדיקים הפרש גדול כל כך (457), ומסתבר כי היא מבוססת על נוסח אחר של המקרא.[25] בנוסח אחר של המסורה מצוין מספר הפסוקים 23,207.[26]

סימנים בסופי הפרשיות והספרים

במהדורות הדפוס של התנ"ך ובחלק מכתבי היד מופיעות בסוף כל פרשה או ספר, הערות המציינות את מספר הפסוקים וסטטיסטיקות נוספות. בהערות אלו מצוין גם סימן גימטרי למספר, בדרך כלל שם אדם, שם מקום, או מילה מהפרשה. ההערות המופיעות בדפוסים הנפוצים הם על פי מהדורת מקראות גדולות שנדפסה בונציה בשנת ה'רפ"ה - ה'רפ"ו, הערות אלו מבוססות בחלקן על הערות שכתבו בעלי המסורה הטברנית לאחר חתימת התלמוד,[27][28] אך הוכנסו בהן שינויים מאוחרים.[29] בספר החילופים שנכתב במאה ה-11, ובספר "קריית ספר" של המאירי מסוף המאה ה-13, קיימות רשימות דומות. בחלק מהמקומות הנתונים לא שווים לנתונים הקיימים בידינו.

סימנים למספר הפסוקים בכל פרשה[30]
פרשה מספר פסוקים סימן בגימטריה
פרשת בראשית 146 אמציה, יחזקיהו
פרשת נח 153 בצלאל, אבי יסכה לוט
פרשת לך לך 126 נמלו, מכנדב[י]
פרשת וירא 147 אמנון
פרשת חיי שרה 105 יהוידע
פרשת תולדות 106 -[31]
פרשת ויצא 148 חלקי, מחנים
פרשת וישלח 154[32] קליטה
פרשת וישב 112 יבק
פרשת מקץ[33] 146 יחזקיהו, אמציה
פרשת ויגש 106 יהל[ל]אל
פרשת ויחי 85 ימלה
ספר בראשית 1534[32] א'ך' לד'
פרשת שמות 124 ויקח, מעדי
פרשת וארא 121 גיבעול, יעיאל
פרשת בא 105[34] ימנה
פרשת בשלח 116 יד אמונה, סנאה
פרשת יתרו 72[35] יונדב
פרשת משפטים 118 עזיאל, חנני
פרשת תרומה 96 יעיו, סלו
פרשת תצוה 101 מיכאל
פרשת כי תשא 139 חננאל
פרשת ויקהל 122 סנואה
פרשת פקודי 92 -[36]
ספר שמות 1209[37] א'רט'
פרשת ויקרא -[38] צו[39]
פרשת צו 96[40] צו
פרשת שמיני 91 עבדיה
פרשת תזריע 67 בניה
פרשת מצורע 90 עידו
פרשת אחרי מות 80 כי כל, עדו
פרשת קדושים 64 ונגה, מי זהב
פרשת אמור 124 אלעוזי
פרשת בהר 57 חטיל, לאחוזה
פרשת בחוקותי 78 עז (א)[ה]
ספר ויקרא 859 נטף
פרשת במדבר 159 חלקיהו
פרשת נשא 176[41] עמוס, עמינדב
פרשת בהעלותך 136 מהללאל
פרשת שלח 119 פלט
פרשת קורח[42] 95 דניאל
פרשת חוקת[43] 87 למידבא, ימואל, עזי
פרשת בלק[44] 104 מנוח
פרשת פנחס 168 לחלק, ואליפלהו
פרשת מטות 112 בקי, יקב, עיבל
פרשת מסעי 132 מחלה חולה
ספר במדבר 1288 א'רפח
פרשת דברים 105 מלכיה
פרשת ואתחנן[45] 118[46] עזיאל
פרשת עקב[47] 111 איק, יעלא
פרשת ראה 126 פלאיה
פרשת שופטים 97 סלוא
פרשת כי תצא 110 עלי
פרשת כי תבוא 122 לעבדיו
פרשת ניצבים 40 לבבו
פרשת וילך 70[48] אדניה
פרשת האזינו 52 -[49]
פרשת וזאת הברכה 41 גאואל, אלי
ספר דברים 955[50] הנץ
סך הכל[51] 5,845 ואור ה'ח'מה'

במקורות אחרים

יש שישים ריבוא אותיות לתורה

בספרות הקבלה[52] רווח משפט המבוסס על דברי הזוהר[53] לפיו: יש שישים ריבוא אותיות לתורה. שישים ריבוא האותיות מסמלות את השורשים ל-600,000 נשמות היהודים.[54] משפט זה נרמז בראשי התיבות ישרא"ל. במהלך הדורות נאמרו מספר הסברים ליישוב הדברים עם המציאות.

בעל חסד לאברהם[55] הציע לספור את האותיות עם המילוי, אך לפי חשבון זה המספר יהיה גבוה בהרבה מ-600,000.[56] נכדו החיד"א הציע[57] להוסיף את התנועות הנקראות ואינן כתובות, או כתובות בכתיב חסר, יש שהציעו לספור את האותיות המורכבות מכמה חלקים (למשל האות מ' מורכבת מ-כ' ו-ו') כאותיות נפרדות,[58] בעל פני יהושע הציע לחשב גם את אותיות התרגום,[59] הצעות נוספות הם לחשב את המרווחים או התגים.

שיטת ועבד הלוי

בשנת 1910 הוציא רבי יחיאל הורוויץ ספר בשם "ועבד הלוי"[60] בו הוא מציע שיטה לחשבון מדויק של שישים ריבוא האותיות. השיטה מבוססת על דברי הרמ"ע מפאנו[61] לפיהם אותיות התורה הידועות לנו הן שארית של האותיות שפרחו ממנה בעת שבירת לוחות הברית, על פי שיטה זו המילוי של כל אות הוא ההשלמה שלה ולכן יש לספור את המילוי בלבד (האות א נספרת כ-ל ף וכן הלאה), אך באותיות מנצפ"ך יש לספור את האות עצמה בנוסף למילוי, בחישוב זה הגיע בעל "ועבד הלוי" למספר 599,988 עליו הוסיף 12 כנגד שבטי ישראל והמילוי של אותיות מנצפ"ך, ובכך הגיע החשבון לשישים ריבוא בדיוק. ב-2001 גילה ד"ר משה כץ בספירה ממוחשבת חסר של 41 אותיות לחשבון, הוא הציע להוסיף את 53 האותיות המשונות והמנוקדות במקום להוסיף את 12 השבטים ובכך להצדיק את החשבון.[62]

אגדת רב סעדיה והחייט

ערך מורחב – אהל מכון בניני

אגדה ידועה על ספירת האותיות בתורה, מספרת על "רב סעדיה"[63] ששאל חייט "כמה תפירות תפרת היום?", החייט, כמנהגם של יהודים ענה בשאלה "כמה אותיות יש בתורה?". רב סעדיה לראשונה בחייו לא ידע תשובה על שאלה שנשאל, והצטער מאוד על כך. הוא השביע מלאך, והמלאך גילה לו את מספר האותיות. לאחר מכן כתב את הפיוט "אהל מכון בניני" בו ציין כמה פעמים מופיעה כל אחת מכ"ב האותיות בתורה. הפיוט הובא בכמה ספרים אך נפלו בו שיבושי העתקה[64] לפי סיכום האותיות בשיר עולה סכום של 815,280 אותיות, מספר שבחישוב שטחי אפשר להיווכח כי אינו נכון, לא לגבי חמישה חומשי תורה ולא לגבי התנ"ך כולו.[65] ייתכן שהכוונה היא לתורה ונביאים בלבד.[66]

מספר ההופעות של כל אות בתורה.
אות לפי "אהל מכון בניני"[67] לפי ספירה ממוחשבת[68]
א 42,377 27,059
ב 38,218 16,345
ג 29,537 2,109
ד 32,530 7,032
ה 47,754 28,056
ו 76,922 30,513
ז 22,867 2,198
ח 23,447 7,189
ט 11,052 1,804
י 66,420 31,531
כ 37,272 8,610
ך 10,981 3,358
ל 41,517 21,570
מ 52,805 14,466
ם 24,973 10,624
נ 32,977 9,867
ן 8,719 4,259
ס 13,580 1,833
ע 20,175 11,250
פ 20,750 3,975
ף 1,975 830
צ 16,950 2,927
ץ 4,872 1,035
ק 22,972 4,695
ר 22,197 18,125
ש 32,148 18,125
ת 59,343 17,950
סך הכל 815,280 304,805

ספירות נוספות

בספר דקדוקי הטעמים של אהרן בן אשר מובא כי מספר המילים בתורה הוא 79,856, ומספר האותיות 400,945,[69] על פי ספירתו של המאירי עולה כי מספר המילים בתורה הוא 80,002 ומספר האותיות 301,991,[70] הרמ"ע מפאנו מספר על אדם שספר את אותיות התורה ומצא כי הן "שלושים ריבוא וחצי בקירוב" (כ-305,000),[71] הרב אליהו הכהן מספר כי מצא ב"כתב יד ישן" שמספר המילים בתורה הוא 79,956 ומספר האותיות 320,674,[4] חוקר המקרא כריסטיאן דוד גינצבורג (אנ') ציין בספרו את מספר ההופעות של כל אות בתורה ומסיכום המספרים עולה כי סך האותיות בתורה הוא 290,146,[72] רק בשנת 1930 פורסמה בספרו של הרב יעקב שור התוצאה 79,980 מילים ו-304,805 אותיות,[19] תוצאה שנבדקה בספירת מחשב והתקבלה כתוצאה המדויקת של מספר המילים והאותיות.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל התנ"ך הוא שער לכל הנושאים בתנ"ך והקשורים אליו. הפורטל עוסק בספרי התורה, הנביאים והכתובים, בפירושי המקרא, ובסיפורים ובאישים המופיעים בתנ"ך. כמו כן, עוסק הפורטל בנוסחים ובתרגומים השונים לתנ"ך, ועוד.

לקריאה נוספת

שישים ריבוא אותיות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801.
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל' עמוד א'
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"ה
  4. ^ 4.0 4.1 אליהו הכהן, מדרש תלפיות ערך אותיות, באתר היברובוקס
  5. ^ ספירת המילים והאותיות - על פי תוכנת פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.
  6. ^ על פי ספירתו של הרב יעקב שור,במשנת רבי יעקב, פיעטרקוב ה'תר"ץ פרק ד' אות ג'
  7. ^ לדוגמה מציין התלמוד כי לפי מסורת ארצישראלית, את הפסוק ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'”(ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ט') חילקו לשלושה פסוקים.
  8. ^ אמנם יש שהסבירו את כוונת הגמרא, שרק רב יוסף לא היה יכול למנות, כיון שהיה עיוור. (הרב ראובן מרגליות, המקרא והמסורה עמוד יד'.)
  9. ^ כך גרסו: המאירי שם, מהדורא בתרא למהרש"א על מסכת עירובין דף כא, וכן מוכח בתוספות ישנים על המקום.
  10. ^ ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ב
  11. ^ ספר ויקרא, פרק י', פסוק ט"ז
  12. ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק ל"ג
  13. ^ ספר תהילים, פרק פ', פסוק י"ד
  14. ^ ספר תהילים, פרק ע"ח, פסוק ל"ח
  15. ^ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק כ"ח
  16. ^ ספר ויקרא, פרק ח', פסוק ח'
  17. ^ אוצר הגאונים מסכת קידושין עמוד 84
  18. ^ כמובא במסכת סופרים ו,ד.
  19. ^ 19.0 19.1 משנת רבי יעקב, פיעטרקוב ה'תר"ץ פרק ד' אות ג', באתר אוצר החכמה
  20. ^ אהבת תורה,קראקא תרס"ה, ד' א'
  21. ^ 21.0 21.1 ראו כאן רשימה מפורטת
  22. ^ הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב חלק ה' קונטרס תורה מן השמים.
  23. ^ קנמן בשם על מסכת קידושין
  24. ^ לפי הגרסה בש"ס וילנא.
  25. ^ יוסף עופר ואלכסנדר לובוצקי, המסורה למקרא כנוהל תיקון שגיאות
  26. ^ מסורת התורה והנביאים מאת פסח פינפער, וילנא ה'תרס"ו עמוד 13.
  27. ^ אליהו בחור מסורת המסורת הקדמה שלישית.
  28. ^ מסורת התורה והנביאים מאת פסח פינפער, וילנא ה'תרס"ו עמוד 13 בשם רב נטרונאי גאון
  29. ^ בסוף החומשים מוזכר מספר הפרקים, על פי החלוקה שנקבעה בתחילת המאה ה-13.
  30. ^ על פי דפוס ונציה ה'רפ"ה - ה'רפ"ו, כפי שהובאו במאמרו של מרדכי ליב קצנלבוגן, רישומי המסורה בסופי פרשיות התורה וספרי התנ"ך, בתוך סיני קכו - קכז, ירושלים ה'תשס"א.
  31. ^ ב"ספר החילופים" וב"קריית ספר": "יהללאל", במכה דפוסים: "עלו", "לו יין".
  32. ^ 32.0 32.1 הנתון מתאים לפי ה'טעם התחתון' בו הפסוק (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק כ"ב) "ויהיו בני יעקב שנים עשר" הוא פסוק בפני עצמו. לפי 'הטעם העליון' נחסר פסוק אחד.
  33. ^ בפרשת מקץ צוין בדפוס ונציה גם מספר המילים: 2,025 אולי כדי להבדילה מפרשת בראשית שבה מספר פסוקים וסימן זהים. גם ב-5 פרשות נוספות ניתנו סימנים למספר המילים. בספרי החסידות הסבירו את התוספת לפרשת מקץ בכך שבשבוע פרשת מקץ חל חג החנוכה; 2,000 שווה בגימטריה 8 פעמים נר כנגד שמונת הנרות שבחג, ו-25 הוא כה בכסלו, התאריך בו מתחיל החג. (בני יששכר לחנוכה מאמר יג'). לפנינו (על פי קצנלבוגן) מספר האותיות 2,022.
  34. ^ לפנינו (על פי קצנלבוגן): 106
  35. ^ הנתון מתאים ל'טעם עליון' לפיו עשרת הדיברות מחולקות לעשרה פסוקים. לפי 'הטעם התחתון' עשרת הדיברות מחולקות ל-13 פסוקים, וסכום הפסוקים: 75.
  36. ^ ב'קריית ספר' וב'ספר החילופים': "עזיה". באחד מכתבי היד: "יאהלום". באחד הדפוסים: "אצא". על חיסרון הסימן לפרשת פקודי, ראו יעקב חיים סופר, בעניין סך פסוקי פרשת פקודי והמסתעף, בית אהרן וישראל צה' עמוד קיז', צב' פסוקים "עזיה" סימן במוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת פקודי גיליון 25 ה'תשע"ד
  37. ^ לפנינו (על פי קצנלבוגן) לפי טעם תחתון - 1210, לפי טעם עליון - 1207
  38. ^ בכל המקורות האחרים: 111.
  39. ^ סימן זה הוא טעות. בדפוס אמסטרדם ה'תל"ה תוקן: "ציווה". ב'ספר החילופים': "דעואל", ב'קריית ספר' נוסף: "מלכיהו".
  40. ^ לפנינו (על פי קצנלבוגן): 97. ראו אור תורה גיליון קיג' (תמוז ה'תשל"ז), עמודים סא סב.
  41. ^ רבים הצביעו על קשר בין; פרשת נשא - הארוכה בתורה המכילה 176 פסוקים (וגם הזוהר והמדרש עליה הם הארוכים ביותר), מסכת בבא בתרא - הארוכה בתלמוד הבבלי הכוללת בחלוקה המקובלת 176 דפים (כולל דף השער), ופרק אשרי תמימי דרך - הארוך ביותר בתנ"ך ומכיל גם הוא 176 פסוקים. ראו לדוגמה כאן, כאן, וכאן
  42. ^ בדפוס ונציה צוין מספר המילים: 1,462. לפנינו (על פי קצנלבוגן): 1,409.
  43. ^ בדפוס ונציה צוין מספר המילים: 1,454. לפנינו (על פי קצנלבוגן): 1,245.
  44. ^ בדפוס ונציה צוין מספר המילים: 1,450. לפנינו (על פי קצנלבוגן): 1,454.
  45. ^ בדפוס ונציה צוין מספר המילים: 1,870. לפנינו (על פי קצנלבוגן): 1,849.
  46. ^ הנתון מתאים לשיטה המחלקת את עשרת הדיברות ב'טעם עליון' לתשעה פסוקים. לפי חלק מהשיטות ב'טעם תחתון' הדיברות מחולקות ל-13 פסוקים, ומניין הפסוקים: 122.
  47. ^ בדפוס ונציה צוין מספר המילים: 1,746.
  48. ^ המספר מתייחס ל'ניצבים' ו'וילך' יחד. בוילך לבד - 30.
  49. ^ ב'ספר החילופים', ב'קריית ספר' ובחלק מהדפוסים: "כלב".
  50. ^ הנתון מתאים לפי השיטה שעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן מחולקות בטעם תחתון ל-12 פסוקים. לפנינו הדיברות מחולקות בטעם תחתון ל-13 פסוקים ומניין הפסוקים - 956. לפי השיטה המקובלת בטעם העליון לחלק את הדיברות ל-10 פסוקים - 953.
  51. ^ החישוב הכולל הוא ממקור שונה ואינו מתאים לסיכום סך הפסוקים המצוין לכל פרשה.
  52. ^ מגלה עמוקות על ואתחנן אופן קפו' ועוד.
  53. ^ זוהר חדש על שיר השירים. "סלקין אתוון לשתין רבוא"
  54. ^ מספר הגברים הבוגרים שיצאו ממצרים הוא 603,550. נהוג לעגל את המספר ל-600,000. על פי הקבלה 600,000 הנשמות הם נשמות 'שרשיות' שיכולות להתחלק גם למספר גדול יותר של בני אדם. (שער הגלגולים פרק לה'.)
  55. ^ אברהם אזולאי, חסד לאברהם מעיין ב' נהר יא'.
  56. ^ יש שהבינו כי לפי דבריו אין הכוונה לאותיות הכתובות בתורה, אלא שאם נחשב את המילוי של 22 האותיות ואת המילוי של המילוי וכן הלאה, נוכל להגיע ל-600,000.
  57. ^ מדבר קדמות מערכת י' אות ו'.
  58. ^ הרב מרדכי יפה, לבוש אורח חיים סימן לו'.
  59. ^ פני יהושע על מסכת קידושין דף ל.
  60. ^ הספר ועבד הלוי, באתר אוצר החכמה.
  61. ^ עשרה מאמרות מאמר הנפש חלק ג' פרקים ה - ו.
  62. ^ ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
  63. ^ יש שהבינו כי הכוונה לרב סעדיה גאון, ויש שייחסו את האגדה לרב סעדיה בנו של רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות. ראו שם הגדולים מערכת גדולים אות ס' בערך רב סעדיה גאון, ואנציקלופדיה אוצר ישראל ערך "אותיות".
  64. ^ השוו: יוסף שלמה דלמדיגו, נובלות חכמה דף קצ"ז בסיליאה ה'שצ"א, אליהו הכהן, מדרש תלפיות ערך "אותיות" (נדפס לראשונה באזמיר ה'תצ"ו), אשר אנשיל ווירמש, סייג לתורה דף יב' פפד"מ ה'תקכ"ו.
  65. ^ הרב יאיר בכרך בשו"ת חוות יאיר סימן רל"ה.
  66. ^ אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, "שמעתין" גיליון 65
  67. ^ על פי סייג לתורה פפד"מ ה'תקכ"ו
  68. ^ על פי ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
  69. ^ אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, באתר היברובוקס
  70. ^ קריית ספר חלק ב', באתר היברובוקס
  71. ^ עשרה מאמרות, מאמר הנפש חלק ג' פרק ה'
  72. ^ אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, "שמעתין" גיליון 24
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26842608סטטיסטיקות של התנ"ך

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סטטיסטיקות_של_התנ%22ך&oldid=2548176"