רבי שמעון בר אבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון בר אבא
תקופת הפעילות דור שני לאמוראי ארץ ישראל
בני דורו רבי יוחנן

רבי שמעון בר אבא (או רבי שמעון בר בא או בר ווא. בבבל כונה: רב שמן בר אבא) הכהן היה תלמיד-חבר של רבי יוחנן.

התלמוד ירושלמי (ברכות פ"ב) מזכירו כמדקדק במצוות, הגם שהיה בר-ידען בשוויון יהלומים לא הצליח להיות עשיר מימיו,[1] אבל היותו מוכר כאיש כהן עזר לו להתפרנס ממעשר. בתלמוד הירושלמי מובא שבעל אחוזה עשיר בשם אילופוסה ביקש ליתן לו מעשרות, אך רבי שמעון בר אבא היסס לקבלן, מפני שפקפק בנאמנותו של אילופוסה בתרומות ומעשרות, ורק לאחר שהתייעץ עם רבי יוחנן, שאישר לו נאמנות האיש, הסכים לקבלם (ירושלמי ברכות פ"ב). ייתכן שהיה קרובו או אף אחיו של רבי חייא בר אבא.[2]

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג', תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ב', הלכה ג'
  2. ^ שאול ליברמן, יוונית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962, עמ' 18
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0