מצוות יישוב ארץ ישראל

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יישוב ארץ ישראל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצוות יישוב ארץ ישראל
(מקורות עיקריים)
Alon Gush Etzion.JPG
אלון במרכז גוש עציון, מצוות ישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים[1]
מקרא במדבר, ל"ג, נ"ג
משנה מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכות ט'-י"ב
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ע"ה
ספרי מניין המצוות השגות הרמב"ן, מצווה ד'

מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה לגור בארץ ישראל וליישבה על ידי קניית שדות, בניית בתים ונטיעת אילנות ופרדסים. על פי חז"ל, שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות שבתורה[2].

המקור בתורה ובהלכה

בתורה נאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"[3], ועל סמך פסוק זה כתב הרמב"ן:

נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר‏‏: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם

רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד

הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל עם ישראל. ואילו הרמב"ם לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:

לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה.

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ה, הלכה יב

הגדרת וחלוקת המצווה

נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצות יישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.

הגמרא במסכת כתובות דנה במצווה לדור בארץ ישראל יישוב הארץ ומביאה דעה שאסור לעלות אליה מבבל.[4] הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא אחת מרמ"ח מצוות עשה. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה",[5] והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה בספר המצוות.

ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן הראשונים. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות[6], ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות[7]. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם[8].

מצווה קיומית או חיובית

נחלקו האחרונים בגדר מצוות ישוב ארץ ישראל, יש שלמדו שמצווה זו היא מצווה קיומית, שאין חובה לעלות לארץ ישראל, רק אם עלה לגור קיים מצווה. גם מה שאסרו חז"ל לצאת מהארץ רק בתנאים מסוימים, הרי זה איסור לתושב א"י, אבל תושב חו"ל שבא לארץ מותר לצאת ממנה ללא תנאים[9]

לעומת זאת יש הטוענים שלא מצאנו בכל התורה מצווה שכולה קיומית, שכן אם התורה ציוותה הרי זו חובה, רק בחלקי המצווה יש לפעמים דברים שהם רשות, כאכילת מצה לאחר ליל הסדר לדעת הגר"א, אבל מצווה שהיא כולה רשות, אין כזאת מצווה, לכן לדעתם גם מצוות ישוב ארץ ישראל היא מצווה חיובית[10]

שני חלקים במצווה יישוב וישיבה

מצוות יישוב הארץ מורכבת משני חלקים: מצווה פרטית – על האדם, ומצווה כללית – על הציבור (ראה לעיל בלשון הרמב"ן והרמב"ם).

א. ישיבת ארץ ישראל היא מצווה על היחיד לעלות ולשבת בארץ. מצווה זו מתקיימת על ידי האדם בעצמו ולא יועיל בה שליח.

ב. יישוב ארץ ישראל היא מצווה על הציבור לדאוג לארץ שתהיה מיושבת. מצווה זו נעשת על ידי קניית שדות, בניית בתים ונטיעת אילנות ופרדסים. חלק זה של המצוה מתקיים גם כשאדם לא נמצא באופן תמידי בארץ, כגון יהודי הדר בחוץ לארץ ומקים מפעל כלכלי בארץ.

במאמרי חז"ל המדברים על מצוות האדם לעלות לארץ לגור בה או שלא לצאת ממנה, הלשון היא: ישיבת ארץ ישראל[11] לעומת זאת, במאמרי חז"ל המתייחסים לחובת הציבור לקנות קרקעות בארץ, לבנות בתים ולטעת אילנות ופרדסים שם הלשון הוא ישוב ארץ ישראל [12]. יש לציין שרק בגמ' ישנו חילוק בלשון בין יישוב לישיבה, אבל הראשונים והאחרונים לא חלקו בזה[13].

עידוד הישיבה בארץ

מחלוקת בין בני זוג

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים

משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא

על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא כתובה אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו גט וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ. משנה זו נפסקה להלכה על ידי כמעט כל הפוסקים.[14]

קניית בית מגוי בשבת

על פי ההלכה אין לומר לגוי לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי.[15]

איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל

על פי המשנה.[16] אסור לגדל בהמה דקה (צאן) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. רש"י סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים,[17] והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים,[18] ובכך מכלות את הצומח.

בזמן הגלות נפסק בשו"ע[19] שאיסור זה בטל. אם התחדשות הישוב היהודי בעת החדשה, דנו הפוסקים האם איסור זה חוזר, הרבה מתירים את הדבר, היות ופקע האיסור, צריך תקנה חדשה בשביל לאסור, או מחמת שכיום רואים בזה תועלת לישוב[20]. ויש האוסרים שחזר האיסור למקומו [21].

במקום פיקוח נפש

בכמה פסוקים עם ישראל מצווה לכבוש ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שבמלחמה יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.

איסור יציאה מארץ ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאה מארץ ישראל (הלכה)

הרמב"ם מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין

משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט

גבולות הארץ למצווה זו

גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות יישוב הארץ, שונים מגבולות הארץ לגבי מצוות התלויות בארץ, שהם תלויים בקדושה ראשונה ושניה ולכל היותר הם גבולות פרשת מסעי[22]. לעומת זאת גבולות הארץ לגבי מצוות יישוב הארץ תלויים בגבולות הארץ המובטחת שנאמרו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים[23].

המצווה לבנות בית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית בארץ ישראל

מצוות ישיבת ארץ ישראל, כוללת גם כל ישיבה, אמנם היא מתקיימת בעיקר בישיבה עם קנין ובעלות, משום ד"ישיבה" משמע מלשון תושב - ישיבה בממשלה ובעלות, ההיפך מגרות תחת שלטון זרים[24]. לכן הקונה בית בארץ ישראל – מקיים מצות "ישיבת" ארץ ישראל, ומצווה עליו לעשות סעודת חנוכת הבית, כאשר הוא נכנס לבית לכבודה של סיום המצווה[25].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב יעקב זיסברג, נחלת יעקב - ברורים במצוות ישיבת ארץ ישראל, הוצאת המכון התורני, ישיבת אור עציון, מרכז שפירא התשס"ה.
  • יוסף טובי, "מצוות יישוב ארץ ישראל בכתבי ההגות והפרשנות של חכמי צפון אפריקה", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
  • זאב הרוי, "הרב ריינס על מצוות יישוב ארץ ישראל", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. https://www.toraland.org.il/מאמרים/במעגל-השנה/טו-בשבט/מפרי-הארץ-הטובה/הנטיעה-בארץ-ישראל-כנטיעות-גן-עדן
  2. "מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" (תוספתא, עבודה זרה, ה', ב'‏) "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי, וכן ילקוט שמעוני דברים י"ב, רמז תתפה)
  3. במדבר לג, נג
  4. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י, עמוד ב' והלאה
  5. במדבר לג, נג‏
  6. ריה"ל, רמב"ן, הרמב"ם - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', הרב"ס -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, רשב"א לדעתו זו מצווה מועטת, רבי יעקב סקילי -תורת המנחה, דרוש סט, הר"ן -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)‏
  7. ‏בעל המגילת אסתר, תוספות על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, המהר"ם מינץ, האבני נזר, הרשב"ש
  8. כדוגמת תרומת הדשן והריטב"א
  9. אג"מ בתשובה (אבה"ע ח"א ס' ק"ב)
  10. רז"נ גולדברג במאמרו בקובץ בית אהרן וישראל גליונות צד' וצה' וצז' וצח'
  11. כגון במעשה על ארבעת התנאים שרצו לצאת לחוץ לארץ וחזרו בהם. שם הלשון היא: "אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי דברים יב, כט). וכן יעקב הירא מאחיו עשיו אומר: "שמא הוא בא אלי מכח כיבוד אב ואם וישיבת ארץ ישראל (בראשית רבה עו, ב). בגמרא בכתובות (קי ע"ב) נאמר על עבד שברח לארץ ישראל, שאומרים לאדוניו: "זבנא הכא וזיל [מכרהו בארץ ולך, ואינך יכול להכריחו לחזור לחול], משום ישיבת ארץ ישראל"
  12. כגון בגמ' בבבא מציעא (ק ע"ב): "שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חברו... אמר הלה: זיתי אני נוטל אין שומעיו לו. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: משום יישוב ארץ ישראל". הגמ' בגיטין (ח ע"ב) העוסקת בקניית שדה מנכרי בשבת, אומרת משום "ישוב ארץ ישראל", שכן המצווה לקנות דירה מגוי בשבת היא למרות שכבר יש לו דירה, לדאוג לארץ שלא תהיה ביד עכום. (וכן ברש"י מנחות מד. ד"ה משום ישוב ארץ ישראל)
  13. נטיעות הארץ, מכון התורה והארץ, הרב יעקב זיסברג, עמ' 143
  14. הרמב"ם הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., הרי"ף מסכת כתובות דף קי עמוד ב. הרא"ש שם פרק יג סימן יח. הסמ"ג לאוין פא. פסקי הרי"ד, ריטב"א, ר"ן ונימוקי יוסף מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו השו"ע בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ופתחי תשובה שם בסעיף קטן ו.
  15. ‏"שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'. ‏
  16. מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"
  17. ‏רש"י בבא קמא דף עט/ב‏
  18. ‏פירוש המשניות, בבא קמא‏
  19. חושן משפט, תט, א
  20. הר צבי לטור חו"מ ת"ט, צומת התורה והמדינה כרך ג' – הרב שמעון ברוך אוחיון
  21. שו"ת יביע אומר חלק ג - חושן משפט סימן ז ושו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רכז
  22. משנה שביעית ו, א
  23. פניני הלכה, העם והארץ עמ' 67 על פי דברי הכפתור ופרח
  24. כמו שאחז"ל עה"פ (בראשית כג,ד): "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם", אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (בראשית יב,ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת. (מובא ברש"י)
  25. שו"ת ישועות מלכו (יורה דעה סימן סו) שו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0