שרח
שֶׂרַח בת אשר (לעיתים נכתב שמה סרח) היא בתו של אשר ונכדתו של יעקב, מוזכרת בספר בראשית ובספר במדבר. לפי ספר הישר אינה בתו של אשר אלא של מלכיאל, בעלה הקודם של הדורה אשת אשר, שאשר גידל אותה כבתו. חז"ל מוסרים לנו כי שרח בת אשר זכתה לאריכות חיים מופלגת, ובסיומם נכנסה בחייה לגן עדן.[1]
גילה המופלג
ספר בראשית מונה את בני ישראל הבאים מצרימה, ובהם: ”וּבְנֵי אָשֵׁר, יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם” (מ"ו, י"ז). ספר במדבר מונה את בני ישראל שיצאו ממצרים, ובהם: ”וְשֵׁם בַּת-אָשֵׁר, שָׂרַח” (כ"ו, מ"ו). והרי שהייתה מיוצאי מצרים.
חז"ל מוסרים לנו כי האישה החכמה מאבל בית מעכה. היא שרח בת אשר שזכתה לזיקנה מופלגת וחייה ופעלה גם בזמן מלכות דוד.[2]
בספר הישר מובא כי הסיבה לגילה המופלג היא מכח ברכתו של יעקב סבה: לאחר שיוסף מתגלה אל אחיו ושולח אותם לספר לאביו על מעמדו כמשנה למלך ולהביא אותו למצרים, האחים חוששים אם ואיך לספר את הבשורה הפתאומית. שרח, שעל פי הנאמר שם ידעה לנגן בכינור (הכוונה לכינור המקראי), ניגנה בכינור לפני יעקב כשמילות השיר הם ”יוסף דודי חי הוא, וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ולא מת”. לאחר שחזרה על הדברים שתיים-שלוש פעמים, שבה אליו רוחו וראה ברוח הקודש שדבריה אמת. יעקב בירך אותה: ”בתי, אל ימשול בך מות עד עולם, כי החיית את רוחי”.[3]
מסורות שהועברו על ידי שרח
בזכות אריכות ימיה הייתה סרח מקור להעברת מסורות מאבות האומה. ובשני מקרים בתהליכי גאולת מצרים, היא שימשה תפקיד חשוב בהעברת מסורות אלו.
על ראשית דרכו של משה כמנהיג מספר המדרש:
וכלם [סודות הגאולה] לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנאמר: "ואלקים פקוד יפקוד אתכם". ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמר להם: "פקוד יפקוד אלקים אתכם". ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו, וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה: בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך. אמרה להם: אין באותו ממש. אמרו לה: והרי אמ' פקוד יפקוד אלקים אתכם. אמרה להם: הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים, שכן שמעתי מאבא פ"א פ"א פקוד יפקוד. מיד האמינו העם באלקיהם ובשלוחו שנאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו".
— פרקי דרבי אליעזר מ"ח, ב
בשעת היציאה ממצרים נעזר משה בסרח, שידעה את מקום קבורתו של יוסף, דבר שאפשר למשה לקיים את ההבטחה שניתנה ליוסף ולהעלות את גופתו לפני היציאה ממצרים[4]:
”וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ” (שמות, י"ג, י"ט)... ומשה מהיכן היה יודע היכן היה קבור יוסף? אמרו שרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, והיא הראתה למשה קבר יוסף. אמרה לו: במקום הזה שמוהו. עשו לו מצרים ארון של מתכת, ושקעוהו בתוך נילוס. בא ועמד על נילוס נטל צרור וזרק לתוכו וזעק ואמר: יוסף יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו. תן כבוד לה' אלקי ישראל ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו נקיים אנחנו משבועתך [אם לא תעלה את ארונך תישאר אתה כאן ואנחנו נצא ממצרים פטורים מהשבועה]. מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה
— מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, מסכתא דויהי בשלח, פתיחתא
ציונה של סרח בת אשר
בספרו של זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, (מוסד הרב קוק, תשכ"ג, עמ' קכו-קכז), נכתב:
היהודים באיראן (פרס) מראים את קברה של שרח בכפר לנג'אן, בסביבות העיר איספהאן, שבה נמצאת אחת הקהילות היהודיות הקדומות ביותר בפרס ... הקבר קדוש להמוני היהודים בפרס, הנוהגים לעלות אליו בהמוניהם ... בצד המצבה על שם שרח, מראים ספסל או ספה על שם משה רבינו ... שם גם נמצא סלע ובו סימני עקבות פרסת סוס, והוא מיוחס לאליהו הנביא [שגם הוא לא מת אלא נכנס בחייו לגן עדן].
בהמשך הביא וילנאי כמה אגדות על מפגשים עם שרח, והיא עלמה כלילת חן והדר, ורב אורה בנועם שפתיה, ועל הצלחתה להסב את לב שליטי איראן לטובה על ישראל. וסיים; "והמאמין יאמין, כאז כן עתה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "סֶרַח", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 287, באתר HebrewBooks
- שרח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תמר קדרי, מפתח הגאולה בידיה של סרח, באתר "דעת"
- אפרים חזן, שרח בת אשר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- nrg מעריב, יוסף וסרח בת אשר, באתר nrg, 8 בינואר 2009
- "שרח", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יעקב מאיר, מתנתה של סרח בת אשר, באתר הארץ, 29.1.2010
- עוזיאל אליהו, סרח, על שום מה קראו לה כך ? ומי זאת בכלל סרח??, באתר "כיפה"
- דוד אסף, שֶׂרַח בת אשר שליט"א, בבלוג "עונג שבת", 9 ביוני 2013
- Marc Bregman, A Lady of Legend: Serah Bat Asher, 13 Oct 1998, היברו יוניון קולג'
- Neil Gilman, Serach is model for Jewish memory, Jewish News of Greater Phoenix, January 5, 2001/Tevet 17, 5761, Vol. 53, No.14
הערות שוליים
- ^ "עשרה נכנסו בחייהם בגן עדן, ואלו הן: חנוך בן ירד, ואליהו ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, וחירם מלך צור, ועבד מלך הכושי, ויעבץ בנו (גירסת ילקוט שמעוני יחזקאל שס"ז: בן בנו) של רבי יהודה הנשיא, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, רבי יהושע בן לוי." (מסכת דרך ארץ זוטא, באתר "דעת")
- ^ בראשית רבה, פרשה צ"ד, פסקה ט'
- ^ ספר הישר, פרשת ויגש, ד"ה והקול.
- ^ זיהויה מבוסס על המילים בפסוק "אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל" שמשמעותו "אני שהשלמתי נאמן לנאמן - יוסף למשה" רמז למדרש לפיו בזמן יציאת מצרים גילתה שרח את מיקומו של ארונו של יוסף למשה.
30629248שרח