כליל
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 174 מטר |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 931 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.5% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כליל | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
כְּלִיל הוא יישוב קהילתי בגליל המערבי, כ־10 ק"מ ממזרח לנהריה, בתחום המועצה האזורית מטה אשר. היישוב מוגדר כאקולוגי ומושך אליו תיירות אקולוגית מקומית.
היישוב משתייך לתנועת בני המושבים.
הקמת היישוב
היישוב עלה לראש על הקרקע בשנת 1979 במסגרת תוכנית המצפים ל"ייהוד הגליל", בסיוע הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה, חלקו על אדמות מדינה וחלקו על אדמות פרטיות. מקור שם היישוב במבנה עתיק הנמצא בתחומי היישוב ומכונה חורבת (ח'ירבת) כליל.
אופי היישוב
היישוב מאופיין במטעי זיתים גדולים וחורש טבעי בשטח שבין הבתים. עד שנת 2003 רוב הדרכים ביישוב לא היו סלולות. אין גדר סביב היישוב ואין בו שירותים קהילתיים או מרכז כלשהו. צורת הפריסה של היישוב היא חריגה ליישוב יהודי, שכן הרוב המוחלט מיישובי היהודים בארץ בנויים בצורה מקובצת ובדרך כלל עם גדר.
היישוב מוגדר כאקולוגי, הוא אינו מחובר לרשת החשמל הארצית ותושביו מייצרים חשמל בעצמם בשיטות שונות. רוב הפסולת עוברת מיחזור וכך גם המים. אופיו המיוחד של היישוב מושך אליו תיירות מקומית ולאורך השנים נפתחו בו חדרי אירוח רבים, מסעדות וחנויות לממכר עבודות יד ומוצרים חקלאיים אורגניים.
תכנון היישוב
אף על פי שהיישוב עלה לקרקע בשנת 1979, לא הוסדרה לו תוכנית מתאר במשך שנים רבות. היישוב הוכלל בתוכנית מתאר מחוזית בשנת 1989 ואף הוכנה לו תוכנית מתאר מקומית שאושרה בשנת 1991 על ידי ועדה מחוזית לתכנון ובנייה אך לא פורסמה למתן תוקף. תוכנית נוספת, שקבעה לכליל שטח יותר מצומצם, הוכנה בשנת 1996 ואושרה להפקדה בתנאים במאי 2002. על סמך תוכנית זאת הונפקו היתרי בנייה לחלק מהבתים ביישוב, אולם עדיין כנגד רבים מתושבי כליל ננקטו הליכים פליליים בגין בנייה בלתי חוקית עקב היעדר תוכנית מתאר מוסדרת ליישוב.
בפברואר 2008 קבעה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה את שטח היישוב באופן שהסדיר מבחינה חוקית את רוב הבתים ביישוב, אך השאיר מחוץ לתוכנית של היישוב ארבעה בתים של תושבים המרוחקים משאר בתי היישוב. בנוסף, הוחלט להגדיל את היקף היישוב מ־75 ל־180 יחידות דיור, בתוך תחומי התוכנית. החלטה זאת נועדה לאזן בין המצב הקיים של הבנייה ביישוב לבין הצורך לשמור על שטחים ירוקים ומסגרת יישובית מקובלת, תוך חיסכון במשאבי קרקע ובהתחשב בגבולות יישובים סמוכים ובשטחיהם. עתירה לבג"ץ של התושבים שבתיהם הושארו מחוץ ליישוב, נדחתה[3]. אף על פי שתוכנית מתאר הוכנה, עד שנת 2015 היא לא הופקדה ולא קודמה. עם זאת, הוועדה לתכנון ובנייה ניהלה אכיפה הדוקה נגד בנייה שלא תאמה את התוכנית[4].
לקריאה נוספת
אמנון גופר, סודות גליליים, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 206–229
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כליל |
אתר האינטרנט הרשמי של כליל- כליל באתר הרשות לפיתוח הגליל
- ארי ליבסקר, לבד בפסגה, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2012
- זיו ריינשטיין, כליל: הודו של הגליל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2013
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ בג"ץ 5137/08 בני אלבז נ' הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פסק דין מיום 14 באוקטובר 2010
- ^ בג"ץ 4984/15 חנוך בן דרור נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - משרד הפנים ואח׳
| ||||||||||||||||||
36676167כליל