פחד יצחק (אנציקלופדיה)

עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (=ה'תק"י)

"פחד יצחק" היא אנציקלופדיה הלכתית מאת הרב והרופא האיטלקי רבי יצחק לַמפּרוֹנטי. זוהי האנציקלופדיה העברית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידי למפרונטי בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקים עד האות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר מכן בליבורנו. שארית כתב היד הודפסה במאה ה-19 על ידי חברת מקיצי נרדמים, בפיקוחם של הרב יעקב פריימן ובנו אברהם חיים פריימן. האנציקלופדיה כוללת ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד, המדרש והספרות הרבנית עד המאה ה-17 וכן ביוגרפיות קצרות, "סדר דורות" (גנאלוגיה), אגדות, פתגמים ורשימות ביבליוגרפיות. בערכים מסוימים הוא הוסיף בפרסום ראשון מכתבי יד שאלות ותשובות הקשורים לערך מרבנים בתקופתו.

מבנה הספר וכתיבתו

בימיו של למפרונטי הייתה האנציקלופדיה, כניסיון לרכז את הידע האנושי בסדר אלפביתי, בראשיתה. האנציקלופדיה האלפביתית הראשונה יצאה בוונציה בשנים 1701–1706. ב-1757, שבע שנים לאחר יציאת הכרך הראשון של "פחד יצחק", הוציא פיוואטי (Pivati), משפטן מפדובה, אנציקלופדיה בשם "מילון חדש" (באיטלקית: Nuovo Dizionario). הצנזורה האיטלקית כינתה גם את ספרו של למפרונטי באותו שם, "מילון" ("דיציונריו"), כשייך לאותה סוגה חדשה. ר' יעקב סארוואל, שפיקח על ההדפסה לאחר מותו של למפרונטי, כתב בהקדמתו:

כי ראיתי תועלת החיבור הגדול הזה, כמוהו לא נהיה מעולם וששתי על כל הון כי דבר אשר התפארו בו חכמי האומות בעשותם חבורים כאלה, היא הייתה בעמי.

מטרתו של למפרונטי הייתה סידור וארגון המידע לצרכים הלכתיים מעשיים. לבסיס זה התלוו תוך כדי כתיבת הערכים גם סטיות לכיוון האגדה והקוריוזים. למפרונטי נטוע בקהילתו וכותב עבורה, לכן למשל הוא דן במשמעותן של מילים באיטלקית וההשלכות המשפטיות וההלכתיות שלהן (למשל האם "אפאלטו" פירושה חכירה או גם קבלנות במונופול, פרשנות ממנה נגזרות הלכות שונות). למפרונטי גם מתעד את קורות קהילתו, בערך חליצה, למשל, הוא מפרט חליצות שנערכו לאורך שנים רבות ורושם את שמות בעלי העניין, כולל עדים ודיינים ולפיכך פורש רשימה של יהודי פרארה. כך הוא מפרט גם בערך "נטבע", מקרי התאבדות וכאשר הוא דן בחכמים שביקרו בעיר, הוא מזכיר את מועד ביקורם.

סדר הערכים

בסידור הערכים לפי סדר א-ב, למפרונטי לא נקט בשיטה שערכי משנה באים יחד בהמשך לערך מרכזי אלא כל ערך משנה סודר לפי סדר הא-ב כערך נפרד, והוא אף הוסיף מילים אחדות מתחילת הערך לשם הערך. משום כך ערכים שונים מפרידים בין ערכי משנה של אותו ערך. לדוגמה: בין ערכי המשנה של הערך מגו - "מגו נגד יתומים קטנים אם אמרינן" ו"מגו שאם היה טוען טענה זו" מופיעים הערכים "מגופה", "מגורה" ו"מגורשת". למפרונטי מרבה בהפניות ("רמיזות") מערך לערך ויש ערכים שכוללים רק רמיזות לערכים אחרים.

מבנה הערכים

מבנה הערכים אחיד למדי. למפרונטי פותח בהגדרה קצרה של הערך, לאחריה הוא מביא לפי סדר כרונולוגי את הנאמר בקשר לנושא בשני התלמודים, הבבלי והירושלמי, לאחר מכן דברי ראשונים, לאחריהם הרא"ש, הרי"ף והמרדכי, רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן, רבי יוסף קארו והרמ"א. לאחר דברי החכמים הללו הוא מביא שאלות ותשובות לפי סדר כרונולוגי עד דורו, דן בהם וקובע את דעתו. כמעט בכל ערך הוא פוסק ומכריע הן בתחום ההלכה ובפרט בתחום הרפואה, שם הוא מוסיף גם ידע חדש ומקורי. בשל צורת כתיבה זו מהווה הספר ביבליוגרפיה של הספרות הרבנית העיקרית.

בנוסף לרפואה דן למפרונטי באופן ספורדי גם במדעים אחרים ומביא מקורות מספרות מדעית איטלקית בת זמנו. לפי שלל המקורות, ספרייתו של למפרונטי הייתה רחבה ומגוונת ביותר והוא אף מזכיר מספר פעמים ששלח מכרים במיוחד על מנת להביא לו ספרים נחוצים. כך למשל במונח "אוזניים לכותל" הוא דן באקוסטיקה המשובחת של ארמון חדש בזמנו במנטובה וכותב "אני המחבר הייתי שם וניסיתי, שמעתי שכיוצא בזה נמצא בהרבה מקומות באיטליה וחוצה לה ודבר זה קל להבין למי שיש לו ידיעה בחכמת ההנדסה" ומביא מראי מקום לשני חיבורים באיטלקית. חוסר המתח בין מדע והלכה בא לידי ביטוי פעמים רבות, מתוך הסתמכות ללא התנצלות על ספרי מדע אמפירי חדשים לזמנו כמקור לפסיקה. למשל, בתשובה לעניין אסטרונומי מסוים הוא כותב "אף כי באמת ראיתי שרוב קושיותיו בזה נולדו לו מחסרון הספרים שיש בגלילותינו מחכמי אומות העולם שהעמידו היום כמה מהדברים".

כתבי היד והמהדורות

כתבי היד

למפרונטי כתב את "פחד יצחק" בשתי מהדורות: מהדורה קמא (=מהדורה ראשונה) ב-120 כרכים, ומהדורה בתרא ב-35 כרכים. כתב היד של שתי המהדורות נשתמר. בשנת 1845 נרכש כתב היד של מהדורה קמא מן הקהילה היהודית בפרארה על ידי מלך צרפת לואי פיליפ והופקד בספרייה הלאומית של צרפת בפריז ונקרא "כתב יד פריז".

יצחק ברוך הלוי, הביוגרף של למפרונטי מספר כי הקהילה היהודית בפרארה, שהצטערה על מכירת הספר, רכשה ממשפחת למפרונטי מהדורה נוספת של כתב היד, הכוללת תיקונים ותוספות, והפקידה אותה ב"תלמוד תורה" של העיר תוך הנחיה שלא יימכר לעולם. מהדורה זו נקראת "מהדורה בתרא" (=מהדורה אחרונה).

מהדורות הדפוס

המהדורה קמא הופיעה בדפוס בשלמותה ב-13 כרכים במשך 138 שנים: הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידי למפרונטי בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקים עד אות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה, לאחר מכן בליבורנו והושלמה על ידי חברת מקיצי נרדמים משנת 1888 ואילך. מהמהדורה בתרא נדפס רק חלק בשני כרכים בהוצאת צבי קאנאל (תל אביב תרצ"ה; ירושלים תש"ב).

בשנת 1885 התחיל הרב יואל זליג זלקינד להוציא לאור בוורשה את המהדורה קמא עם תוספת "בית יואל" שהיא הרחבה וביאור נרחב של "פחד יצחק" כלשונו בהקדמה לספר: "הערות והארות, תיקונים וחידושים, והוספות מהלכות רבות, ועניינים שונים ונחוצים, הנוגעים להלכה ולמעשה ונתבררו כל הדינים בטעמם ונימוקם מש"ס והרבה ספרים עתיקין וחדתין (=ישנים וחדשים) מהם הרבה יקרי המציאות (=נדירים)". הוא הוציא לאור כרך אחד בלבד.

מהדורה קמא ובתרא משולבת

בשנת ה'תשכ"ב (1962) הוציא מוסד הרב קוק, בעריכת שמואל אשכנזי וברוך מרדכי הכהן מהדורה משולבת של האנציקלופדיה הכוללת את "מהדורה קמא" ואת "מהדורה בתרא". במהדורה זו נערכו כמה שינויים מהמקור: הערכים מסודרים בסדר א-ב של שם הערך בלבד וערכי משנה באים לאחר הערך הראשי ; חשיפת המקורות של למפרונטי ובעקבות זאת המובאות שמביא למפרונטי לא הועתקו מהאנציקלופדיה אלא מובאות כלשונן במקור, תוך הצבעה על המקור ועל ההבדלים בהערות; הערכים נערכו לשונית, חולקו לפסקאות וראשי התיבות הרבים פוענחו על מנת להקל על הקורא. ממהדורה זו יצאו לאור עד עתה (תשע"ו) חמישה כרכים בלבד עד ערך "גת".

לקריאה נוספת

מהדורות דפוס זמינות

• ספר פחד יצחק השלם כולל ומקיף כל ערכי התורה שבעל פה בסדר אלף-בית מרבנו יצחק ב"ר שמואל לאמפרונטי מפירארה כמו שנדפס ראשונה מאות א עד מ באיטליא בשנות תק"י–ת"ר ומאות נ עד ת על ידי החברה מקיצי נרדמים בשנות תרכ"ד–תרמ"ח בתוספת מהדורה בתרא על פי כתב היד שבגנזי קהלת ישראל בפירארה בסוף כל חלק. בהשגחת הרב יעקב פריימאן אב"ד בק"ק ברלין ובנו הרב אברהם חיים פריימאן בירושלים, ירושלים: הוצאת א.ח. פריימאן, תרצ"ו.
• רבי יצחק למפרונטי, פחד יצחק – מהדורא קמא ובתרא בעריכת שמואל אשכנזי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ב.

מחקרים ומאמרים

• משה אביגדור שולוואס, למפרונטי, בתוך: אנצקלופדיה לתולדות גדולי ישראל (ערך: מרדכי מרגליות), כרך ב, עמ' 922.
• דוד מרגלית, 'ערכים רפואיים שבאנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק"', קורות (שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע) ב, 38–60.
• אפרים אלימלך אורבך, 'רבי יצחק למפרונטי וחיבורו "פחד יצחק"', מחקרים במדעי היהדות א (תשנ"ח), 385–390.
• דוד מלכיאל, הסמבטיון ועשרת השבטים בספר פחד יצחק לרבי יצחק למפרונטי, פעמים, (כולל ההדרת קטע מכ"י פריס ותרגומו לעברית, הספריה הלאומית 532 Heb. (ע' 167-180) ) 94-95, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג, עמ' 159-180 (מידע בקטלוג רמב"י)

• David Gianfranco Di Segni, 'Il problema dello storione secondo Rabbi Yitzchaq Lampronti nella Ferrara del ’700,' Zakhor 4 (2000), 115-125. (באיטלקית)
• David Joshua Malkiel, 'Ebraismo, tradizione e società: Isacco Lampronti e l’identità ebraica nella Ferrara del XVIII secolo,' Zakhor 8 (2005), 9-42. (באיטלקית)
• David Joshua Malkiel, 'Empiricism in Isaac Lampronti’s "Pahad Yishaq",' Materia Giudaica 10,2 (2005), 341-351.
• David Joshua Malkiel, 'The burden of the past in the eighteenth century: authority, custom and innovation in the "Pahad Yitzhak",' Jewish Law Annual 16 (2006), 93-132.

קישורים חיצוניים

• מידע על פחד יצחק בקטלוג הספרייה הלאומית

סריקה של הספר

• מאתר היברובוקס; חלק א; חלק ג; חלק ד; חלק ה; חלק ו; חלק ז; חלק ח; חלק ט; חלק י; חלק יא; חלק יב; חלק יג
• סריקה של מהדורת "בית יואל"
• יצחק בן שמואל למפרונטי (1679-1756.), פחד יצחק, דף שער בספרייה הלאומית

מקורות נוספים

• "יצחק בן שמואל למפרונטי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יצחק ברוך לוי, הוספות והערות לספר תולדות מוהר"ר יצחק לאמפרונטי זצ"ל, המגיד, 24 בפברואר 1875
• מ. ד. יודלביץ, להוצאת "פחד יצחק" מהדורא חדשה, דבר, 24 בינואר 1936
• י. כהן, האנציקלופדיה הראשונה שלנו: עם הופעת הכרך השני של "פחד יצחק, מעריב, 15 ביולי 1966
• בועז כהן, מזכרת מחברי התשובות בספר "פחד יצחק", בתוך: ספר היובל לכבוד פרופסור אלכסנד מרכס, ניו-יורק תש"ג, בעריכת דוד פרנקיל, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35672358פחד יצחק (אנציקלופדיה)