עוללות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוללות
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, י"ט, י'
משנה תורה הלכות מתנות עניים, פרק ד', הלכות י"ז-כ"ז
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קכ"ג, לאו רי"ב
ספר החינוך, מצווה ר"כ, מצווה רכ"א

מצוות עוללות היא מצווה מהתורה החלה על אדם העוסק בבצירת כרמו. משמעות המצווה היא שחל איסור על בעל הכרם לבצור ענבים הצומחים שלא כדרך אשכול ענבים, אלא כענבים בודדים, המכונים בלשון התורה 'עוללות', ולהשאירם לעניים.

מקור המצווה

המצווה מופיעה פעמיים בתורה, האחת בפרשת קדושים שבספר ויקרא: ”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט – לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם”.[1] והשנייה בפרשת כי תצא שבספר דברים: ”כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה”[2].

דיני המצווה

משמעות המילה "עוללות" היא אשכולות קטנים (עולל = תינוק) שאינם מהווים אשכול שלם ותקין, אלא צומחים זה לצד זה לאורך הזמורה. אשכול ענבים שאין לו כתף - כמין אשכולות קטנים (פסיגות) שיוצאים משדרת האשכול והן נופלות אחת על השנייה (ומכאן שמם כתף שהם מתכתפות אחת על השניה) ונטף - צורת אשכול הנראית כאילו הענבים התחתונים נוטפים מתוך האשכול, נחשב לעוללות[3]. אך אם יש לו את אחד מהם - אינו נחשב לעוללת. ואם ספק - יש להשאירו לעניים[4].

מצוות עוללות מוגדרת כמתנות עניים והיא מצווה התלויה בארץ, כלומר היא נוהגת מהתורה בארץ ישראל בלבד, וחכמים תקנו מצווה זו גם בחו"ל, אלא שיש אומרים שהתקנה היא רק ביחס לארצות הסמוכות לארץ ישראל[5]. כמו כן, יש אומרים שחלות המצווה מדאורייתא מותנית בישיבת רוב ישראל בארצם[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י'
  2. ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק כ"א.
  3. ^ משנה, מסכת פאה, פרק ז', משנה ד'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ד', הלכה י"ז.
  5. ^ בעל העיטור, ש"ך יורה דעה סימן של"ב, סק"ב.
  6. ^ ספר החינוך מצווה רט"ז, ופאת השולחן. ולמנחת חינוך מצווה רט"ז, ט"ו, דגל ראובן וישועות מלכו, המצווה נוהגת מהתורה גם כשרוב ישראל לא בארצם, כמו המצב כיום.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25608794עוללות