רבי משה מטראני
| לידה |
1500 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1580 (בגיל 80 בערך) ניסן ה'ש"ם ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות היהודי העתיק, צפת |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | צפת |
| רבותיו | רבי יעקב בירב, רבי אהרן מטראני |
| תלמידיו | רבי יום טוב צהלון |
| בני דורו | רבי יוסף קארו, רדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי |
| צאצאים | רבי יוסף מטראני, רבי שלמה מטראני |
רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
ביוגרפיה
רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד (1492) שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בגיל 18, לאחר שרכש השכלה תורנית מקיפה אצל דודו, רבי אהרן מטראני[1], באדריאנופול, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.
במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.
המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556. בעקבות העלאה על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים ששבו ליהדות בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית, הכריז דון יוסף נשיא חרם כלכלי של הסוחרים היהודים על נמל אנקונה. החרם נתמך בידי רבנים שונים מחכמי הדור כהמבי"ט[2] ר' יוסף קארו (?)[3], ומהריב"ל[4] ואחרים.
נפטר ביום טוב אחרון של פסח בשנת ש"מ (1580) והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].
בין תלמידיו של המבי"ט היה רבי יום טוב צהלון - המהריט"ץ.
ספריו
50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.
בחייו נדפסו ספריו: קרית ספר (ונציה שי"א) שבו בירר בכל דין במשנה תורה לרמב"ם אם הוא מדאורייתא, או על פי שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או לפי הלכה למשה מסיני או מדברי חכמים ותקנותיהם. וכן ספרו "בית אלהים" (ונציה של"ו) כולל שלושה חלקים: שער התפילה, שער התשובה, ושער העיקרים (בדפוס ראשון נקרא שער השלישי בשם שער העיקרים בדפוסים מאוחרים נקרא בשם שער היסודות כי בו מבאר את יסודות הדת). לספר צורף גם פרק מיוחד הכולל ביאור על פרק שירה.
בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם", כמו כן הוא הראשון שחיבר ביאור על פרק שירה.
כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.
המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.
לקריאה נוספת
- אילן וואיה, המבי"ט לדורו : היבטים חברתיים ומוסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט), ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשפ"א.
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי משה מטראני", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1104-1102, באתר HebrewBooks
- רבי משה מטראני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי משה בן יוסף מטראני ״המבי״ט״ מראשוני בוני הגליל וזמנו, בתוך: אברהם אלמליח, חמדת ישראל, עמודים 147 והלאה
- דוד הלחמי, רבי משה מטראני (המבי"ט), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- כתב יד, קרית ספר (קטע), מאה 18, ירושלים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ספריו
- קרית ספר, ויניציאה שיא, באתר היברובוקס
- קרית ספר, ניו יורק תשיג, באתר היברובוקס
- שו"ת מבי"ט חלק א-ב, לבוב תרכא, באתר היברובוקס
- בית א-להים, ויניציאה שלו, באתר היברובוקס
- בית א-להים, ורשה תרלב, באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי משה מטראני על ציר הזמן |
|---|
 |
32982128משה מטראני