סח'נין
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | سخنين | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | ספות אבו ריא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 223 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 33,484 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 69 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,914 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 79 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 11,490 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 121 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   סח'נין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 170 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4000 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 133 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]278_7500.pdf פרופיל סח'נין] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר הבית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סח'נין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. הרוב המכריע של תושבי סכנין הם ערבים-מוסלמים, לצד מיעוט של ערבים-נוצרים.
היסטוריה
סח'נין ידועה עוד מן התקופה העתיקה, ויישוב בשם דומה נזכר לראשונה בתעודות מצריות[דרוש מקור].
לאורך התקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית התקיימה במקום העיירה היהודית סכנין[4]. בעיירה ישבו ופעלו בין היתר התנא רבי חנינא בן תרדיון והאמורא רבי יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשי חז"ל. העיירה סכנין נזכרת רבות בכתבי חז"ל, בין היתר בשל הבקעה השופעת בה היא שוכנת[5] ובשל יבוליה המשובחים[6], עד שתואר כי מתאניה נטף דבש: ”אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש”[7].
בתחומי העיר מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים שימש הקבר כאבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.
העיר שימשה כמרכז אזורי חשוב בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ודאהר אל-עומר צירף אותה לתחום השפעתו. גם לאחר נפילתו של דאהר אל-עומר המשיכה העיר לשמש כמרכז חשוב לערביי הגליל בהמשך ימי האימפריה הע'ותמאנית וכן בימי המנדט הבריטי.
לאחר קום המדינה
במלחמת העצמאות, הכפר נכנע לצה"ל ב-20 ביולי 1948 יום לאחר כניסת ההפוגה לתוקף. צה"ל לא השאיר חיל מצב במקום ועזב זמן קצר לאחר הכניעה. העזיבה אפשרה לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה להיכנס אל הכפר, ועם תפיסת הכפר, 'צבא ההצלה' העניש את האחראים לכניעה לצה"ל[8]. הכפר נכבש סופית, לאחר קרב קצר, ב-30 באוקטובר 1948 במבצע חירם: גדודי חיל המשמר של מחוז חיפה השתלטו על סח'נין, מג'ד אל כרום, דיר חנא ועראבה, כשברוב המקרים משלחות של הכפרים הגיעו וביקשו כניעה[9].
הכפר נכלל בתחומי מדינת ישראל, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1978 היו בו כשלושה עשר אלף איש. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, מגידולי שדה וגידול זיתים וטבק.
שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, במסגרת "ייהוד הגליל". למטרות אלו תוכננה הפקעת אלפי דונמים של אדמה מהכפר ומסביבותיו. מדיניות זו הביאה להתנגשויות אלימות בין תושבי סח'נין ובין כוחות המשטרה ב-30 במרץ 1976 המכונות "יום האדמה". שלושה מתושבי העיירה נהרגו בהפגנות, המצוינות עד היום על ידי ערביי ישראל ביום השנה לקיומן בתהלוכות מחאה ועצרות זיכרון.
בשנת 1995 קיבלה סח'נין מעמד של עיר בטקס בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין.
בשנת 2000 הייתה העיר מוקד לאלימות שפרצה בעת אירועי אוקטובר 2000. בסמוך לפני האירועים חלה תסיסה בעיר, ובין היתר עקב בניית בסיס צבאי גדול במבואותיה המערביים, והסכסוכים הבלתי פוסקים באשר לשטח השיפוט. באירועים עצמם התקיימו הפגנות אלימות בעיר ובסביבותיה, שגלשו אף לאזור התעשייה הסמוך תרדיון השייך למועצה האזורית משגב. שניים מתושבי העיר נהרגו באירועים. כיום קרוי רחוב ראשי בעיר "רחוב שוהדאא' אל-אקצא" (רחוב השהידים של אל-אקצא) על שם ההרוגים, ואנדרטה גדולה מוצבת לזכרם בכיכר המרכזית.
אוכלוסייה ודת
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בסח'נין 33,484 תושבים (מקום 69 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.0%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,147 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10] בעיר מתגוררים כ-1,600 נוצרים, שהם 5.1% מהאוכלוסייה, והשאר (94.9%) הם מוסלמים. בתוכם יש גם קהילה קטנה של סופים, ולהם מסגד במזרח העיר.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
ספורט
בשנת 2003 עלתה קבוצת הכדורגל של העיר, בני סכנין, לליגת העל בכדורגל ואף זכתה בגביע המדינה בכדורגל לשנת 2004. בעזרת תרומות שהגיעו מקטר ובתיווכו של אחמד טיבי, נבנה בעיר אצטדיון מודרני, בעל תכולה של 8,500 מקומות ישיבה, והוא קרוי "אצטדיון דוחה" על שם עיר הבירה של קטר. האצטדיון נחנך בשנת 2005.
בשנת 2019 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית ובשנת 2020 שבה לליגת העל.
אתרי פולחן
בסח'נין שני אתרי פולחן מקודשים. הראשון, א-שייח צידיק, נמצא בגרעין ההיסטורי של היישוב בסמוך לבית הקברות הנוצרי. במקום סרקופג מהתקופה הרומית. ערביי הגליל, ובייחוד הבדואים של שבט א-נעים, נהגו לעלות לרגל לקבר על מנת לערוך שבועות ולהתפלל לבריאותם ובריאות צאצאיהם. תושבי סכנין חששו לעבור בסמוך לקבר, במיוחד בשעות הלילה, ונהגו לומר דברי התנצלות לצדיק כאשר עברו במקום. אגדות מקומיות מייחסות לצדיק מלחמה עם עובדי אלילים ועם הרומאים. הרומאים שרפו את הצדיק יחד עם בנותיו כאשר הוא מחזיק בידיו ספר תורה, והביאו את אפרו לקבורה בסרקופג שנמצא במקום. עפ"י המסורת היהודית, זהו קברו של רבי יהושע דסכנין, אמורא ארץ-ישראלי שחי בסכנין במאה הרביעית לספירה. מאז המאה ה-13, זהו מוקד עלייה לרגל הן ליהודים והן למוסלמים.[11]
אתר פולחן חשוב נוסף בשם א-שייח איסמעיל נמצא בבית הקברות של חמולת אלח'לאילה, השוכן במרכז הרובע המערבי של היישוב. ככל הנראה אין המקום קשור לדמות המקראית ישמעאל, איסמעיל באסלאם, אלא לקדוש מקומי באותו השם. עפ"י המסורת המקומית, הקדוש נגלה לאחד מתושבי היישוב בחלומו והתלונן שמי ביוב מזהמים את קברו. אותו אדם בנה תעלת ניקוז, וזרימת השפכים לקבר נפסקה. כל שישי, נשות חמולת אלח'לאילה מדליקות נרות במתחם הקבר.[11]
השכלה
בסח'נין פועלים מספר בתי ספר לחינוך יסודי, שלוש חטיבות ביניים ושלושה בתי ספר תיכון. בנוסף פועלת בעיר ספרייה ציבורית, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומכללה טכנולוגית להנדסאים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סח'נין
- ניר יהב, כדורגל, מעיין עתיק ומערה יהודית מסתורית: הסודות של סכנין, באתר וואלה!, 21 ביוני 2016
סח'נין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, ערך סיכנין
- ^ תוספתא, מסכת נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ' עמוד א'.
- ^ ספרי דברים, האזינו, לב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
- ^ אלון קדיש, מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט: דיון מחודש חלק א', הוצאת משרד הביטחון, עמ' 237
- ^ גבריאל לוריא, מבצע חירם - סיפור המערכה, בתוך "מערכות" 149, ינואר 1963, עמ' 15
- ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]278_7500.pdf פרופיל סח'נין] באתר הלמ"ס
- ^ 11.0 11.1 אורי טל, קברי קודש מוסלמיים בארץ-ישראל: היסטוריה, דת, מסורות ופולקלור, ירושלים: יד בן-צבי, 2023, עמ' 69-70, מסת"ב 978-965-217-452-9
36561715סח'נין