קונרד לאטה

קונרד לאטה (בגרמנית: Konrad Latte;‏ 5 במאי 1922, ברסלאו - 21 במאי 2005, ברלין ) היה מוזיקאי גרמני וניצול השואה.

חייו

לוח זיכרון באולפן האלקטרוני ביט (Beat) ברובע וילמרסדורף בברלין

לאטה גדל במשפחה מתבוללת. הוא היה תלמידם של אדווין פישר ולאו בורכארד. לפי חוקי נירנברג הוא נחשב יהודי והיה נתון לרדיפות. הוא עבד כנגן עוגב בכנסיית סנט אן בדאהלם. בשנת 1943 הסתתר בברלין עם הוריו. אחותו גבי מתה ממחלת השנית והוריו מרגרט ומנפרד לאטה נרצחו באושוויץ. לאטה שרד את שנות המלחמה במחתרת. בין עוזריו היו המלחין גוטפריד פון איינם, הכומר הרלד פלכאו, הפסנתרן אדווין פישר, המנצח ליאו בורכארד, העיתונאית רות אנדריאס-פרידריך, השחקנית אורסולה מייסנר וכן אן-ליס האריך, שאיתה גר, לפי מחברי הספר הכחול על אריך קסטנר, שגם תמך בו. בתקופתו עם אן-ליס האריך בצלנדורף הוא השתמש בשם הקוד באואר. הוא ענד תג חזית העבודה הגרמנית כהסוואה.

לאחר המלחמה עבד לאטה כקורפטיטור בתפקידי ניצוח בקוטבוס (1949–1952) וכמנהל מוזיקלי בבאוצן (1952-1953). ב-1953 ייסד את תזמורת הבארוק של ברלין, אותה ניהל עד 1997. עד פטירתו התגורר עם אשתו אלן בפרבר ואנזה של ברלין .

ספרות

• Peter Schneider: Und wenn wir nur eine Stunde gewinnen. Wie ein jüdischer Musiker die Nazi-Jahre überlebte. Rowohlt, Berlin, [[:de:Special:BookSources/9783871344312|מסת"ב 978-3-87134-431-2]]
• Konrad Latte – Überleben unterm Hakenkreuz (1999), Dokumentarfilm, Regie: Irmgard von zur Mühlen
• Anat Feinberg: Nachklänge – Jüdische Musiker in Deutschland nach 1945. Philo Verlag, Berlin / Wien 2005, [[:de:Special:BookSources/9783865725035|מסת"ב 978-3-86572-503-5]]
• Anita Lasker-Wallfisch: Ihr sollt die Wahrheit erben: Die Cellistin von Auschwitz. Erinnerungen. Reinbek bei Hamburg: Rowohlt, 2000, [[:de:Special:BookSources/9783499226700|מסת"ב 978-3499226700]]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קונרד לאטה39618554Q1782188